בהתעללות נרקיסיסטית ישנם שני סוגים שיכולים להתקיים בו-זמנית או לסירוגין: התעללות אקטיבית (הנמכה, השפלה, אלימות מילולית, גזלייטינג וכדו', והתעללות פאסיבית, פעולה של החסרה ואִיוְּן, ופירושו לא לעשות שום דבר, לא לספק או לענות על הצרכים של מישהו (ואפילו צרכים בסיסיים), זה למנוע אהבה, תשומת-לב, יחס, אכפתיות, כבוד, חיבה, וגם משאבים. הזנחה נרקיסיסטית היא התעללות. נקודה. התעללות זוהי פעולה או התנהגות חוזרת ונשנית שפוגעת באחר, גורמת כאב, גורמת סבל באופן שיטתי, במטרה לשלוט ולשעבד אדם אחר. המתעלל מתנהג כך למען עצמו, עבור התועלת שלו ועבור הסיפוק שלו. מהם הסימנים השכיחים להזנחה נרקיסיסטית?

לאחרונה המושג "סלט מילים" הפך להיות תיאור של מניפולציה של נרקיסיסט ומשמעותה "לזרוק בערבוב מילים וביטויים" בדומה למרכיבים של סלט ירקות שאין להם סדר והגיון. הם יכולים להיות סותרים זה את זה, ו/או לא מדויקים, ו/או לא מובנים בגלל שאין אמירה קוהרנטית אחת. זה הפך להיות מושג שמתקשר עם נרקיסיסטים ופוליטיקאים. כיצד הם אומרים דברים כדי לבלבל, מדברים מסביב לנושא מבלי שבאמת יענו על שום שאלה, יכולים לכוון את השיחה לכיוון שהם רוצים שהיא תלך, או להסיח את המיקוד מהדבר עצמו שעליו מדברים. המטרה של "סלט מילים" זה להשתמש בשיחה ובדברים שאדם אומר נגד עצמו ולהשתיק אותו. עלינו לזכור, שכמעט כל דבר שאנשים נרקיסיסטים עושים זה מניפולציה או קשור למניפולציה.

המושג DARVO  מתאר מכניזם של מניפולציות שנועדה להסיט את הפוקוס מכל מעשה רע של הנרקיסיסט/מתעלל, ולאפשר לו להימנע מההשלכות של המעשים שלו, ולהתקיף את הקורבן בדרכים שמאפשרות לו להחליף תפקידים: התוקף הופך לקורבן, והקורבן הופך לתוקפן. (מה שאנו קוראים "האשמת הקורבן"). זוהי אחת המניפולציות האכזריות ביותר של גזלייטינג שעושה המתעלל כאשר מתעמתים אתו. האדם שמשתמש באסטרטגיה הזאת כותב מחדש את הנרטיב, ממציא גרסה חדשה/אחרת של האירועים שהתרחשו, ובהרבה מקרים משטה באחרים להאמין שזוהי הגרסה האמיתית. (בקיצור, מעוות את המציאות ומשכנע את כולם שהגרסה שלו של המציאות היא האמיתית). הוא טוען שהוא מואשם על לא עוול בכפו על-ידי מישהו בעל כוונות זדון, או משוגע, ועל כן הוא זוכה בסימפטיה ותמיכה מאחרים. בדרך-כלל זה קורה בסטינג כזה שהקורבן של ההתעללות מתעמת או מאתגר את המתעלל על ההתנהגות שלו.

שעיר לעזאזל ("Scapegoat") היא פעולה של הטלת אשם באדם או קבוצת אנשים והצבעה עליהם כ"שעיר לעזאזל" – כאשֵמים ונושאים באחריות למצב שלילי, בין אם הם הגורמים לו ובין אם לא. משמעותו הסוציולוגית והפסיכולוגית של הביטוי, היא "חף מפשע המואשם בפשעי אחרים ונדרש לכפר עליהם". במאמר זה אתייחס בעיקר לאדם שנושא את התפקיד של השעיר-לעזאזל במשפחה רעילה: מה זה אומר? מה הפונקציה שלו במשפחה? איך תפקיד הזה משפיע עליו בחייו הבוגרים?

מחשבות שליליות (הנובעות ממתן פירושים שליליים, מאיימים או קטסטרופליים לדברים). מתן חשיבות מופרזת למחשבות האלה. הן חודרניות (האדם מתקשה לשלוט בהן). האדם לא יכול להשתחרר מהן (רעיון או רגש ש"כובש" את המוח). אינן תכליתיות (אינן מובילות לשום מטרה מוגדרת). לא הגיוניות ואינן מבוססות על המציאות. מופיעות ברמת אינטנסיביות לא פרופורציונלית. מתאפיינות בחזרתיות וממכרות. (אובססיה זוהי התמכרות). מובילות למצוקה רגשית ופסיכולוגית גדולה.

מהי אהבה אובססיבית?
מצב שבו אדם הופך להיות אובססיבי לגבי אדם אחר, מסוים, שהוא או היא חושבים שהם מאוהבים בו. זוהי אהבה שצורכת את כולך, בולעת אותך, משתלטת עליך. אהבה שהיא התמכרות. זוהי אהבה פתולוגית, דיספונקציונלית, ויש לה שורשים בילדות ובחוויות חיים אחרות. אנשים שסובלים מאהבה פתולוגית מזניחים פעילויות ותחומי עניין אחרים. אפילו כאלה שהיו מאוד חשובים להם בעבר, בגלל שהם שמים את השותף הרומנטי בעדיפות עליונה. אהבה אובססיבית היא התמכרות התנהגותית. איך מתקשרת אהבה אובססיבית לאנשים רעילים? המשיכו לקרוא…

מהן ההשלכות של התנהגות ההורה המאפשר על הילד הבוגר שגדל במשפחה נרקיסיסטית?
כשאדם (הבוגר) גדל במשפחה שבה הורה אחד הוא נרקיסיסט וההורה השני אינו נרקיסיסט, לרוב אנחנו בעיקר מתעסקים בכעס של הילד הבוגר כלפי ההורה הנרקיסיסטי, ולא נותנים מספיק מקום לחוויה הרגשית שיש לילד כלפי ההורה השני, שהוא ההורה "הבריא" לכאורה, שאינו נרקיסיסט שבוחר להישאר לחיות עם הנרקיסיסט, ושבאמצעות שתיקתו הופך להיות ל"מאפשר" או "משתף פעולה" שמגן ומצדיק את ההורה המתעלל.
ההורה הבריא יכול להיות "בלם" חשוב ביותר של ההתעללות הנרקיסיסטית. אבל ברוב המקרים, הורה שנשאר במערכת יחסים נרקיסיסטית, הוא למעשה ב"הכחשה", והוא מסייע למתעלל אם במודע ואם לא-במודע.

הגדרה: גילוי עריות רגשי הוא הפרה ופלישה לתוך הגבולות הרגשיים של הילד, והיפוך תפקידים בין הורה וילד. ההורה נסמך על הילד שלו, לסיפוק הצרכים הרגשיים שלו ולתמיכה רגשית.
במשפחות שבהן הקשר הזוגי אינו יציב, והילד מספק להורה את רוב הסיפוקים והצרכים שהיו אמורים לקבל מענה בקשר הזוגי. (במשפחות נרקיסיסטיות' או במשפחות שלהורה יש בעיה נפשית סמויה, או התמכרות, כאשר בן-הזוג מרוחק ומזניח, או שההורה בעצמו גדל אצל הורה מרוחק רגשית או לא-נוכח). היחסים עם הילד זוהי הדרך של ההורה ל"התקשרות-יתר" או "לכידות-יתר" על-מנת לפצות עצמו על החסכים הרגשיים ועל הריקנות שהוא או היא מרגישים בחיים שלהם. מדובר בדרך-כלל על הורים שאינם בוגרים רגשית EIP – Emotionally Immature Parent – שמבחינה רגשית נשארו ילדים בני חמש אך בגוף של מבוגר, שהם אגוצנטריים ומרוכזים בעצמם, וגם מנותקים רגשית מעצמם ומאחרים, כולל הילדים שלהם.