הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

מאמרים

אימון אישי

מודעות אישית

יחסים

אושר

הצלחה

תקשורת

ניהול וקריירה

שפע

משחק החיים

"אני לא יכולה להיות מנהלת", "אני טובה בלהיות מספר שתיים"… למה? כי אני לא סמכותית. אני יכולה לבקש מאנשים לעשות דברים ואז אם הם לא עושים, אני עושה בעצמי. לפעמים כבר מראש אני לא מבקשת כי לא נוח לי לבקש, ועושה בעצמי. ויש גם כאלה שאי אפשר לסמוך עליהם ואני צריכה לנדנד להם שוב ושוב או לבדוק כל הזמן אם עשו וזה קשה לי… קשה לי לדרוש, קשה לי למשמע, קשה לי "להיות לא נחמדה"… השאלה היא כיצד נוצרה העמדה הנפשית הזאת?

אני אוהבת את מטבע הלשון הזאת "ללכת את הצעד הנוסף" הרבה יותר מאשר את הדיבור שכל כך פופולארי בזמן האחרון "לצאת מאזור הנוחות". לא שזה לא דבר חשוב לצאת מאזור הנוחות. להיפך, חשוב מאוד אם אנחנו רוצים להתפתח ולהגיע להישגים.   אלא שאזור הנוחות זה דבר כל כך מופשט. איפה מתחיל ואיפה נגמר אזור הנוחות? כאילו שיש איזה תחום שסגור

אחד הדברים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, להצלחה והישגים זהו מיקוד. ומיקוד כולל 4 אלמנטים: בחירה בדבר אחד מתוך שפע אפשרויות, התמקדות בחיובי – לתת משמעות חיובית לכל מה שקורה, שינוי השיחה הפנימית (המחשבות) והפיכתה לשיחה מעצימה, שמעוררת רגשות חיוביים והתלהבות, והחלטה מהו הצעד הבא שיש  לעשות. ושוב חוזרים לשלב הבחירה בין אפשרויות וחוזר חלילה.   אבל אי אפשר

An Accumulation of Riches  – הצטברות של שפע לדברים קטנים משמעות גדולה… אחד מעקרונות ההצלחה החשובים ביותר נקרא "חוק ההצטברות" The Law of Accumulation. חוק זה אומר ש כל דבר גדול, החשוב בחיי האדם, הוא הצטברות של מאות ולפעמים אפילו אלפים של מאמצים קטנים וויתורים קטנים מהסוג שאף אחד לא רואה ולא מעריך. החוק אומר שכל דבר מצטבר לאורך זמן,

כוכב בארגון (או בכל מקום אחר) הוא למעשה "מנהיג ללא תואר". (מושג שטבע רובין שארמה – "Leader without a title".) מעמדו ככוכב נוצר לא בגלל מנת המשכל האקדמית שלו או מומחיותו המקצועית, אלא בעיקר בגלל מנת המשכל הרגשית שלו, דהיינו כישוריו החברתיים.   כוכבים מסוגלים, יותר מאחרים, לעורר את המוטיבציה העצמית שלהם מצד אחד, ומצד שני לבנות רשת חברתית, בלתי פורמאלית,

נחישות (או התמדה) איננה להיכנס עם הראש בקיר ולנסות שוב ושוב את אותה הפעולה. זוהי טיפשות, לא נחישות. נחישות אמיתית זה להכות עם הראש בקיר, לקום, לאסוף את עצמך ולהבין שעליך למצוא דרך אחרת לעבור את הקיר הזה. לפתח אלטרנטיבה יצירתית כדי לעבור את הקיר הזה. או לחילופין, זהו תהליך של ניסוי וטעייה, תיקון, כיוונון מחדש וחוזר חלילה. אתה מכה

החוק של 95/5 רק הולך ומוכיח את עצמו מסביבי. אכן רוב האנשים לא יעשו מאמצים גדולים כדי להגיע לפסגת המצוינות, כדי להגיע להישגים גבוהים. הם לא ישקיעו את האנרגיה, המאמץ, הנחישות, ההתמדה, הכאב הנדרש לפעמים, האימון החוזר ונשנה, ההשקעה הסיזיפית הנדרשת, כדי להגיע לביצועים הגבוהים ביותר. רוב האנשים יסתפקו בלהיות איפה שהוא בתוך שאר 95 האחוזים הנותרים. יותר מזה, אני אעז

הקדמה: ג'פרי גיטומר הוא מומחה למכירות ומאמריו עוסקים בעיקר במכירות. אף על פי שאינני מנסה להתמחות במכירות (דווקא הייתי רוצה, אך אי אפשר ללמוד הכל, נכון?) אני אוהבת לקרוא אותו. מדוע? כי בסופו של דבר רוב העצות שלו קשורות בחיים בכלל, שכן החיים שלנו הם "יחסים", וביחסים הכל סובב סביב תקשורת בינאישית ואמנות השכנוע. אנחנו כל הזמן "מוכרים" משהו, בין

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.