מודעות היא הבסיס לכל העבודה שלי. לעיתים קרובות אני מרגישה שהמילה 'מודעות' לא ממש מצליחה לבטא את המהות שעומדת מאחוריה, את גודל התופעה, את ההשפעות שלה עלינו כבני אדם הן ברמה הפנימית של האישיות שלנו והן ברמה החיצונית של התוצאות בעולם. כי מודעות במובן של הרחבת התודעה היא תהליך שאין לו התחלה ואין לו סוף, הוא אישי אך בו בזמן הוא אוניברסאלי וכל שינוי במודעות של הפרט יוצרת שינוי בתודעה האחת הגדולה.
אני רואה את עצמי במובן מסוים, מיסיונרית של התפתחות אישית ולכן גם אפשר לומר מיסיונרית של פיתוח המודעות. באופן אישי, אני יכולה להעיד רק מנקודת המבט הפרטית שלי, אין דבר יותר מרתק בעולם מאשר פיתוח המודעות. כי כאשר מתרחבת התודעה העולם נתפס אחרת, החשיבה משתנה, אפילו הפיסיקה והמדע נתפסים אחרת, השאלות שנשאלות הן אחרות. אז אין לי מספיק מילים כדי לבטא מדוע כדאי לכם לצאת למסע הזה של פיתוח המודעות.
לכן אני פותחת היום את המאמר הראשון בסדרת המאמרים על מודעות.
מודעות זה הסיכוי הטוב ביותר שיש לכל אחד מאיתנו לפתרון בעיות החיים, לפחות לאלו שיש להן פתרון. מודעות זה הסיכוי הטוב ביותר שיש לנו לחיות חיים בעלי משמעות.
ישנן שתי דרכים להתייחס אל החיים: אתה יכול לחיות על טייס אוטומטי, ללא-מודעות או לחיות במודעות. כמובן שזה לא מצב של או-או אלא של רצף וכל אחד מאיתנו נמצא אי-שם על הרצף ומתפתח כל הזמן לכיוון של מודעות (או שלא).
עם מידה מספיקה של מודעות, או שאתה מבין כיצד אתה יוצר בעיה, או שאתה מבין שאין לך מה לעשות לגביה – ושניהם בעלי ערך.
ישנם דברים שאדם לא יכול לעשות שום דבר לגביהם:
- אינך יכול לעשות שום דבר לגבי העובדה שהכל זמני. שום דבר אינו קבוע ובסופו של דבר יגמר או יתפרק. (גם הדברים הטובים וגם הדברים הרעים).
- אינך יכול להתחמק מחוק הסיבה והתוצאה שאתה חלק ממנו.
הפתרון להפסיק להתנגד למה שלא ניתן להתנגד לו.
עדיין ישנם כמה בעיות של החיים שאדם יכול להימנע מהן ומודעות היא המפתח.
התהליך של להיות מודע הוא אינסופי אך הוא יכול להיפסק באמצע הדרך. (בחירה!).
תוך כדי התהליך הוא עוצר להפסקות כדי לעשות אינטגרציה של חלקי המודעות שנוספו לאחרונה עם התודעה הקיימת, כדי להעלות את רמת המודעות. בכל שלב של העלאת רמת המודעות משתנה תפיסת המציאות וכן תפיסת העצמי, ולוקח זמן להתרגל לפרספקטיבה החדשה.
לא משנה מהי רמת הפרספקטיבה שלך, היא משרתת אותך לנווט בהצלחה בעולם. כל זמן שרמת המודעות הקיימת משרתת אותך בהצלחה סבירה, כל זמן שהסביבה שלך נשארת יציבה יחסית (כלומר שאין אליך דרישות יוצאות דופן שדורשות ממך ליותר מודעות) סביר שתישאר ברמה הנוכחית של מודעותך.
כל זמן שמה שאתה עושה עובד בשבילך – סביר שתמשיך לעשות את זה!
אבל אם משהו משמעותי בסביבה שלך או בחיים שלך משתנה, המודעות שלך צריכה להתרחב כדי לאפשר לך להתמודד עם השינוי. אם לא, תהייה מוגבל או נכה במובן מסוים. לרוב, חוסר תפקוד (מנטאלי או רגשי) הוא תוצאה של מעברים התפתחותיים שלא הושלמו.
ישנם אנשים שבאופן מכוון מחפשים שינויים ושמים עצמם במצבים הדורשים הרחבה מתמשכת של התודעה. הם כל הזמן מחפשים דברים חדשים. הם מאמצים רעיונות חדשים. הם קוראים. הם לוקחים קורסים, הם עושים מדיטציה, הם פוגשים אנשים חדשים ושונים, הם מציבים עצמם במצבים מאתגרים. כל הדברים הללו יכולים לגרות התפתחות של מודעות נוספת.
מצד שני, ישנם אנשים שיעשו כל מה שהם יכולים כדי להגביל את כמות השינוי שהם חווים או כמות האינפורמציה או החוויות שיש להם. לאנשים כאלה רמת ההתפתחות של המודעות שלהם נשארת באותה נקודה, אלא אם משהו שהוא מעבר לשליטתם גורם לשינוי משמעותי בסביבה שלהם.
בשביל מה זה טוב, מודעות?
הרחבת טווח הראייה – ככל שהמודעות שלך מתרחבת אתה רואה יותר. אתה מתבונן מנקודה גבוהה יותר. הפרספקטיבה שלך מתרחבת. לדוגמא: אתה מתבונן לטווח זמן ארוך יותר, אתה מתחיל לראות מפרספקטיבה של אחרים – בהתחלה במעגלים הקרובים ואחר כך אף במעגלים הרחוקים יותר ואף עד כדי לראות מפרספקטיבה אוניברסלית.
הבנה כיצד אמונות יוצרות מציאות
ככל שהמודעות שלך מתרחבת אתה יכול לראות כיצד האמונות שלך יוצרות ומפעילות אנשים, מצבים ותוצאות בחיים שלך כך שהאמונה מגשימה את עצמה. כיצד?
אמונה היא משהו שאתה חושב שהוא 'אמת'.
מדוע אתה חושב שהוא אמת? מפני שיש לך 'הוכחה'!
זה נובע מן ההנחה ש'הוכחה' היא דרך טובה לקבוע אם משהו הוא אמת.
זה נראה הגיוני, לא?
וכאן טמונה הבעיה:
לרוב האנשים צורך עז להוכיח שהדבר שהם מאמינים בו הוא אמת.
אדם תמיד ימצא את הדרך להוכיח שמה שהוא מאמין בו הוא אמת.
כיצד? באופן לא-מודע אדם אוסף עדויות והוכחות על המציאות, שתואמות את מה שהוא מאמין. ההוכחות כמובן מחזקות את אמונתו. אז הוא ממשיך באופן לא מודע לאסוף עוד עדויות והוכחות, שעוד יותר מחזקים את אמונותיו, וחוזר חלילה, עד שהוא ואמונותיו הם לגמרי בלתי נפרדים… וכל העדויות וההוכחות הללו הם החיים שלו לטוב ולרע.
לא משנה במה אתה מאמין, באופן אוטומטי אתה תיצור את ההוכחה שזוהי האמת. כלומר תמצא דרך להוכיח לעצמך שכל דבר שאתה מאמין בו הוא נכון. לכן באותה קלות ניתן לומר שכל דבר שתאמין ייצור את ההוכחה שלו. אתה יוצר את ההוכחה למה שאתה מאמין ובאותו זמן מישהו אחר יוצר הוכחה שאמונה הפוכה היא אמת.
וכמה חבל שרוב האמונות הללו התבססו על חוויות ילדות ודברים שחוות בזמן שהיית צעיר מידי ולא מנוסה מכדי לדעת מה אמת ומה לא אמת ומבלי שיכולת לשפוט את ההוכחות והעדויות לכך שהדברים הם אמיתייים או לא אמיתיים. ומאז אתה ממשיך לאסוף עדויות ולחזק את האמונות הללו עוד ועוד.
איך הדבר הזה עובד? איך אתה יוצר את ההוכחה?
3 דרכים יוצרות את ההוכחה:
- אתה מושך באופן לא מודע אנשים ומצבים שעוזרים לך לאסוף את העדויות שאתה צריך. כאילו שיש לך רדאר שמאתר רק את האנשים הללו שתואמים לאמונה שלך (למשל, כולם רמאים) כדי שתהייה צודק בעניין האמונות שלך.
- אתה מפרש כל מה שקורה בדרך כזו, שכל מה שקורה אכן יראה שאתה צודק. מכל הפירושים האפשריים שיש בכל מצב, אתה תבחר את זה שתומך באמונה שלך, ותדחה את אחרים.
- תפעל בדרך כזאת שמה שאתה מאמין בו, יהפוך למציאות.
ומאחר והכל מתרחש מחוץ למודעות שלך, אפילו לא תדע שאתה עושה את זה. הכל יתרחש באופן לא מודע וייראה על פניו כאילו כל הדברים שאתה מאמין בהם הם נכונים.
מה שקרה הוא, שבחרת באופן סלקטיבי ולא מודע, אנשים ומצבים שמאפשרים לך להיות צודק (בשעה שהתעלמת מאנשים ומצבים שסותרים את האמונה שלך), ובחרת את הפירוש של מה שקורה שמאפשר לך להיות צודק, ולפעול בדרך שגורמת לך להיות צודק.
אם היית בוחר אנשים אחרים ומצבים אחרים, ובוחר פירושים אחרים ופועל בדרך אחרת, היית מייצר 'הוכחה' אחרת, ומשהו אחר היה מופיע כ'אמת'. לכן מה שנראה 'אמת' הוא רק מה שהופיע ככזה על בסיס משהו שעשית.
ככל שהמודעות מתרחבת אתה רואה יותר בברור את הגל של סיבה ותוצאה, כיצד הוא משפיע עליך וכיצד אתה משפיע עליו.
אינך יכול לעשות באופן מודע משהו שאינו משרת אותך.
כאשר התוצאות אינן משרתות אותך ברור שיצרת אותן באופן לא-מודע, במצב של טייס אוטומטי.
כאשר אתה מודע – אינך יכול לעשות משהו שאינו מועיל לך ולהמשיך לעושת זאת שוב ושוב.
למאמר הבא: מודעות – עוצמת ההתבוננות