האם גברים ונשים בוגדים בגלל הזנחה בבית?
האם גברים ונשים בוגדים גם בנישואים מאושרים?
לפי אסתר פרל בספרה The state of affair, שהוא סיכום של מחקרה בנושא הבגידות, ישנן שתי קטגוריות של בוגדים:
אנשים ה"רעבים" ליחס.
כן, ישנם גברים (ונשים) שמרגישים הזנחה, בדידות, תסכול מיני, קונפליקטים ביחסים, הבדלים גדולים (פער) בין בני הזוג, רגשות של בוז.
או שהם רעבים ליחס, להיות נחוצים, להרגיש חשובים, להרגיש שלמישהו אכפת מהם,
להרגיש שמישהו אוהב אותם, שמעריכים אותם בבית, שאוהבים את הבדיחות שלהם,
שאוהבים את הנוכחות שלהם – באופן בסיסי הם רוצים "הזנה אנושית".
למה הם לא עוזבים?
כי זה לא כל כך פשוט. ישנם גורמים רבים לקחת בחשבון בתוך הנישואים, זה לא שחור ולבן, כמו שיש חסר יש גם דברים טובים…
אנשים שנמצאים בנישואים טובים והם בכל זאת בוגדים.
הם כן אוהבים אחד את השני מאוד, הם מאוד מחויבים לאישה שלהם ולמשפחה שלהם, אבל אין שם סקס.
מדוע? למה זה קורה?
כשמדברים על נישואים גרועים – התשובה ברורה. אבל למה בנישואים טובים כשיש אהבה?
כשגבר אומר "אני אוהב אותה, לעולם לא אעזוב אותה, ואני מנהל רומן", זה מסקרן.
הוא לא מכור לסקס, זה גם לא נרקיסיזם, לא אישיות גבולית.
אלו גברים מחויבים, אוהבים את בת הזוג שלהם. אבל בבגידה הוא חווה את עצמו אחרת.
הוא איש אחר "שם" והוא איש אחר בבית. והיא, האישה האחרת מכירה רק את הצד היותר "יפה" שלו,
רק את מה שהוא רוצה להציג לה, והוא יכול לספר לה איזה סיפורים שהוא רוצה…
כשאנשים אלו מתארים את הרומן שלהם, אומרים שהם הרגישו חיים.
"שם" אין את המשא של מחויבות, אחריות, משכנתא, ילדים וכל הנטל שכרוך במשפחה,
שהם בהחלט אוהבים, אבל אינם יודעים איך לנטרל או להנמיך את כובד האחריות והמשקל
כדי להתחבר חזרה אל התשוקה, אל ההרפתקה, אל החידוש ואל החיות שלהם.
הם לא מחפשים בן-זוג חדש. הם מחפשים עצמי אחר.
ויש בוגדים שהגיעו למצב בחיים שפתאום משהו השתנה במודעות שלהם וברצון שלהם לעשות למען עצמם. סוג של "מגיע לי".
זה יכול לקרות למשל לאנשים שפתאום הרוויחו הרבה כסף, אחרי פיטורין או מחלה, או מישהו קרוב שנפטר באופן פתאומי, וכדומה.
כך, לרומן יש שני צדדים:
מצד אחד, צמיחה, התרחבות וגילוי עצמי.
מצד שני, פגיעה, בגידה, הזנחה, דחייה.
מצד אחד הבגידה היא הרפתקה, חופש, הפתעה.
מצד שני, בבית יש יציבות ובטחון.
רוב הבוגדים אינם בוגדים כרוניים.
לרוב הם אנשים שהיו נאמנים ומסורים לאורך שנים רבות, ויום אחד הם חצו את הגבול, שאף פעם לא חשבו שיעברו.
מדוע אנשים מוכנים לסכן כל מה שהם בנו?
בשביל מה? איזו חוויה זו שהם חווים שהם מוכנים לסכן הכל?
התשובה היא: תחושת החיות, החידוש – זה משהו שהם לא מצליחים לעמוד בפניו. זה לא רק עניין של סקס, זה הרבה מעבר…
וכשמבינים את זה, מבינים שבגידה היא לא תמיד סימן לכישלון הנישואים.
זה לא הנישואים שגרמו לך לבגוד.
זה בעיקר מה שאתה עשית לעצמך בתוך הנישואים.
לא תמיד זה בכלל קשור למה שקורה בינך לבין בת-הזוג שלך.
סיבות נוספות לבגידה:
לפעמים בגידה מתרחשת אחרי אירוע טראומטי. מוות של מישהו קרוב, אירוע טרור, רעידת אדמה:
אירועים שפתאום האדם מבין שהחיים קצרים.
במקרים כאלה, לבגידה אין שום קשר לבת-הזוג.
זה אמנם קורה לה, היא נבגדה, אבל הוא לא עשה את זה לך, הוא עשה את זה למען עצמו.
יכול להיות שהגיע לגיל 50 ואבא שלו מת פתאום מהתקף לב והוא פתאום מרגיש שהוא רוצה לחיות.
יכול להיות שהוא היה אדם אחראי כל החיים, פרנס יפה את המשפחה, ופתאום עושה משהו כזה חסר אחריות,
רק למען עצמו מבלי לחשוב על התוצאות ההרסניות של זה, מבלי להתחשב באחרים, כי זה גורם לו להרגיש חי… וזה מרגיש נפלא.
יכול להיות שהוא מרגיש שהוא אחרון בסדר העדיפויות:
קודם כל הילדים, ואחרי זה ההורים, אחר-כך הכלב…
והוא מרגיש חסך בחיבה וביחס, והרומן נותן לא את מה שחסר לו, את ההרגשה שהוא חשוב למישהו.
יכול להיות שהבגידה התחילה מסתם משהו, אפילו סתם מקשר קרוב עם ידידה בעבודה,
ופתאום לפני שהוא הבין מה קורה הוא נתפס חזק בתוך הדבר הזה.
לא משנה מה הסיבה לבגידה, מה שבטוח הוא
שבגידה מכאיבה בטירוף,
שזוהי הפרה של האמון,
שזוהי רמאות,
וכדי לרפא וללמוד כיצד לאהוב שוב ולסמוך שוב, צריכים עזרה חיצונית.
למאמר נוסף "בגידה בבן זוג" לחצו על הלינק.