להלן 6 דרכי השירות הראשיות, לכל המחפשים את דרכם ואת הייעוד שלהם:
חשוב לזכור, שבתוך כל דרך מתוך ה-6 הללו, ישנן אינסוף דרכים לבטא את הייעוד.
כל אחד יכול לבחור איך ומהי הדרך המיוחדת שלו.
מזכירה לכם, שייעוד לא חייב להיות 'גדול' או יוצא דופן.
אפשר להגשים את הייעוד בחיים רגילים ושקטים.
המנהיג/ה
כדי להפוך להיות למנהיג נדרשים שלושה דברים:
חזון
התלהבות
כריזמה
חזון
מנהיגים אינם מסתגרים בד' אמותיהם. הם אינם אנשים פרטיים.
למנהיגים יש תמיד מחשבה על שינוי, רצון לצאת לכיוונים חדשים ולמצוא דרכים אחרות.
הם לא עסוקים בעצמם בלבד, הם מתבוננים סביב, מתבוננים קדימה,
ויוצרים חזון איך להביא את השינוי שהם חושבים שצריך.
מנהיגים מתבוננים לתוך נתיבי העתיד.
התלהבות
מנהיגים נחנו באש ההתלהבות, בחדוות העשייה:
אש השינוי, אש סוחפת ("כאש המתפשטת בשדה קוצים") – החזון שלהם למשהו גדול יותר, יפה יותר…
האש שבקרבם מושכת אותם לשם… סוחפת אותם אל הייעד, אל האידאל שיצרו בעיני רוחם.
כריזמה:
כריזמה קורנת מתוך האש והחזון, ומתוך העוצמה הפנימית, האמת הפנימית והיושרה של המנהיג.
ההתלהבות והתשוקה להביא שינוי ולעשות הבדל, בשילוב של יושרה ואמונה בדרך,
יוצרים כריזמה, יוצרים את כוח המשיכה האישי הזה שגורם לאנשים ללכת אחרי המנהיג ולאמץ את החזון שלו.
מנהיגות איננה קשורה דווקא לפוליטיקה או לסטאטוס ניהולי כזה או אחר.
מנהיגות פירושה להיות "ראש השבט".
זה אשר מקשיבים לו ומחשיבים את דעתו משום הכריזמה שלו, זה אשר אנשים רוצים להיות בקרבתו.
מנהיגות אינה קשורה לכוח ותחבולות, היא קשורה לפופולאריות.
ופופולאריות קשורה לכריזמה, וכריזמה נולדה מתוך התלהבות וחזון.
מנהיג אמיתי אינו צריך לגרום לאנשים ללכת אחריו.
הם הולכים אחריו בגלל שהם "נדבקים" בחזון שלו,
מפני שהם רוצים שיוביל אותם לעתיד טוב יותר,
מפני שהם בוטחים בו. המנהיג נבחר על ידי ההולכים אחריו.
מנהיגות אינה יכולה להיות קרה ומנותקת.
היא מחממת. היא מאירה, היא נותנת ביטחון. יש בה אנרגיה של אש.
שכח מהתפיסה המעוותת הרווחת לגבי מנהיגות, של אחריות, נטל, או התנשאות במובן של "יותר טוב מאחרים".
אם אתה בוחר את דרך המנהיג, ייעודך להביא אנשים לעידן חדש, להביא שינוי,
להוביל אנשים לעתיד טוב יותר.
אפשר להיות מנהיגים של משפחה, מדינה, עולם, גלקסיה.
הסתכל סביבך. אלו שרוצים להיות מסביבך – אותם אתה מנהיג.
טיפ למנהיג:
לך תמיד עם האמת שלך גם עם חצי עולם חושב אחרת,
גם אם האמת שלך נראית מטורפת,
גם היא משתנה כל הזמן,
גם אם אינה דומה לשום-דבר.
מנהיג המשקר לעצמו משקר גם לכל אלה ההולכים אחריו.
לא ניתן להנהיג זמן רב ממקום של שקר.
מצא את האמת שלך ודבק בה.
הלוחם/ת
קודם כל, שכח מכל ההגדרות שיש לך לגבי המושג "לוחם" ופתח עצמך להגדרה חדשה.
הלוחם מורכב משלוש איכויות:
הקשבה
אסטרטגיה
כוח רצון
הלוחמים הם הרוח נושבת מתחת לכנפי המנהיגים.
למנהיג יש רעיון וחזון אבל אינו יכול לעשות דבר ללא הלוחם. הלוחם הוא איש העשייה.
הקשבה
הלוחמים הם מקשיבים.
הם מקשיבים לפקודות והוראות, להדרכה של המנהיגים שלהם
כדי שיוכלו לבצע את המשימה המוטלת עליהם בצורה היעילה ביותר.
אבל איכות ההקשבה שלהם היא עמוקה הרבה יותר.
הם מקשיבים לא רק לטקסט אלא גם לסאב טקסט.
הם צריכים להיות קשובים לכל רוח העוברת בסביבה/בשדה הקרב ולהיות קשובים לעצמם.
הם קשובים לדקויות, לפרטים.
עליהם להקשיב לדברים שבין הדברים, כדי שיוכלו לקרוא את המפה נכון.
הלוחם חייב לפתח מודעות – כדי שיוכל להרחיב את טווח הראייה שלו ולקבל החלטות טובות יותר.
כישלון זה מוות בשבילו. הוא חייב להביא תוצאות.
אסטרטגיה
כאשר לוחם מפתח את איכות ההקשבה שלו פנימה והחוצה, עד לדקויות, הוא הופך להיות אסטרטג טוב.
הוא שולט באמנות האסטרטגיה כדי לכבוש יעדים ומטרות.
הוא צריך לפעמים לשפר, לשנות, בזמן אמת את הפקודות שבאות מן המנהיג,
כדי להשיג את המטרה.
אסטרטגיה פירושה ניתוח המצב, קריאה נכונה של המפה, חיזוי התוצאות
והשגת המטרה בדרכים שהן לאו דווקא כוחניות.
כוח רצון
כוח הרצון הוא היכולת לבחור מטרה, ולא להרפות עד שמשיגים אותה.
ללכת עד הסוף, בהתמסרות, נחישות והתמדה.
המטרה הופכת להיות "מגנט" שמושך וסוחף את הלוחם,
שיוצר את העוצמה ואת הכוח ואת הרצון להגיע ליעד.
הלוחמים הם הקובעים אם החזון ייצא לפועל ואיך, או יישאר בגדר רעיון.
לוחם שהופך להיות אמן אסטרטגיה עובר מטמורפוזה – הוא הופך להיות מנהיג בעצמו.
מי שבוחר את הייעוד של הלוחם, בוחר בעשייה.
הלוחם יודע את המוות. הוא מוכן למות בקרב.
באופן סימבולי מסמל את ההקרבה, ללכת עד הסוף, עד השגת המטרה, לא לוותר, לא להיכנע.
הוא חייב שתהיינה לו מטרות להשיג, אחרת החיים זה בזבוז.
דרך הלוחם היא דרך פרקטית, פיזית. היא דרך מאוד מתגמלת ומספקת.
לוחמים שאבד להם הרצון למיצוי החיים – איבדו את דרכם.
טיפ ללוחם:
לא פחד לחוות את החיים עד תום.
לאחוז את החיים בשתי ידיים ולמצות אותם עד תום.
הלוחמים יודעים שחייהם קצובים ועל כן עליהם למצוץ מהחיים את הדבש שיש בהם.
דוגמאות: מנהל של ארגון יכול להיות לוחם או מנהיג. רוב המנכ"לים והמנהלים הבכירים הם דווקא לוחמים.
ספורטאים יהיו בדרך כלל בדרך הלוחם.
המרפא/ה
דרך המרפא היא דרך המים.
שלוש איכויות של דרך המרפא:
חיים
שינוי
איסוף וזימון.
חיים
המרפא מביא חיים לכל מקום שאליו הוא מגיע.
המרפא מביא עמו אהבה למגר את הפחד.
כאב ומחלה ואי-נוחות מקורם תמיד בפחד. אהבה היא המרפא לכל דבר.
המרפא, תוך כדי המפגש עם הפחד, לומד את עצמו ומתפתח.
שינוי
מטרתו של המרפא הוא להביא שינוי, לשחרר דברים תקועים וחסמים.
הוא יוצר תנועה, זרימה.
מים עומדים מעלים עובש.
הוא חייב להניע ולגרום לשינוי.
מחלה ואי נוחות נגרמים מ"תקיעות". השינוי הוא היוצר תהליך של ריפוי.
איסוף וזימון
המרפא אוסף ומזמן: טכניקות, משאבים, כלים, שיטות, וכל דבר שיכול לעזור להביא ריפוי.
ריפוי הוא גם ריפוי חיצוני וגם פנימי, גם לסיטואציות, לזמנים, למקומות,
לאפשרויות, למחשבות לרגשות. לכל מקום שיש בו פחד.
דרך המרפא היא דרך מאוד מתגמלת. זוהי דרך האהבה, חמלה, אמפטיה.
נא לא להתבלבל עם מקצועות הרפואה – אלו הם רק דרכים מסוימות בדרך של המרפא.
גם החברים בגרינפיס ובכל התנועות האקולוגיות הם מרפאים,
גם פעילים למען השלום, למען זכויות האזרח, מתנדבים למען…
בקיצור – כל הדרכים להביא אהבה למקום שבו שורר הפחד (במובן הנרחב של המילה "פחד") הוא ריפוי.
טיפ למרפא:
להציע עזרה, בכל מקום. לא להתבייש, לא לחשוב "מה יגידו עלי".
במקום שבו יתנגדו לך ביותר – שם גם צריכים אותך ביותר.
המורה
דרך ההוראה שונה מכל חמשת הדרכים האחרות משום שאי אפשר לבחור בה. היא בוחרת אותך!
דרך ההוראה איננה שיתוף בידע.
להיות מורה פירושו להדליק לאנשים את הכוכבים בעיניים.
לגרום להם לחוות משהו אחר ממה שהם רגילים,
לפתוח לאנשים צוהר אל הכוכבים, לפתוח דלתות אל כל היש, אל השפע של הפלנטה.
מורים אינם מלמדים תנ"ך וחשבון, הם מלמדים לחיות טוב. הם מלמדים מודעות.
המורה הוא שגריר, שגריר של התפתחות אישית.
מורים אינם יכולים להתמקצע, או לפתח מומחיות. הם מלאים יידע בהרבה מאוד תחומים,
הם מכילים את הכל, הם גם מרפא, גם שליח, גם מנהיג וכל שאר התפקידים.
למורה אין שיעורים מוכנים. מורה לוקח מתוך השפע, מתוך המגוון הקיים של האפשרויות
ומביא את זה לאנשים במקום ובזמן המתאימים כדי לעורר מודעות ולפתוח לבבות, כדי ללמד אותם לחיות,
כדי לפתוח את המודעות שלהם לאפשרויות, כדי להדליק להם את הכוכבים בעיניים.
טיפ למורה:
אפשר לאנשים לאהוב אותך. אל תפחד לאהוב את עצמך.
זוהי האנרגיה שמניעה אותך כמורה, שמזינה אותך.
זוהי הדרך היחידה שבה תוכלי להעניק את כל מה שיש בכם.
היוצר/ת
דרך היוצר היא לעשות סדר בדברים, לתת תבנית, לתת שם, לתת צורה.
מתוך הים האינסופי של האפשרויות הבלתי מוגבלות,
מתוך הכאוס ומתוך חוסר המשמעות, היוצרים מוציאים צורות, הופכים תהליכים ויוצרים חיים.
תהליך היצירה מגיע לידי ביטוי בשלושה שלבים:
חשיבה
דמיון
עשייה (לגרום לזה להיות).
חשיבה
ליוצרים יכולת שכלית מפותחת מאוד, תהליכי מחשבה עמוקים ומדויקים.
בעלי יכולת קבלה, הכלה וניתוח של נתונים והוצאה של מידע שוטף ברגע שזקוקים לו.
הם בעלי תהליך חשיבה יצירתי, פורה ומלא ברעיונות.
הרעיונות מגיעים מהדמיון. זהו כלי עבודה מרכזי של היוצר.
יכולת ומיומנויות חשיבה בשילוב עם דמיון שמביא רעיונות מקוריים
מוביל בסופו של דבר לעשייה – מילולית או פיזית.
התוצאה היא יצירה. יצירת מציאות.
אל לו ליוצר לשפוט את היצירה שלו.
כאשר שופטים את היצירה סוגרים את היצירתיות.
יצירה שבאה מתוך שלמות היא תמיד בהרמוניה עם הסביבה. זוהי יצירה אלמותית.
יצירה שבאה מתוך חסר, מתוך פחד, היא יצירה שעשויה לעורר אי-נוחות או בעיות או כאב.
טיפ ליוצר:
אל תפחד לקלקל או להרוס, אל תפחד מביקורת, ואל תפחד מחוסר שלמות.
אתה הוא זה הנותן לדברים שם וצורה. סמוך על עצמך,
האמן בעצמך וצפה להפתעות. לכל יצירה יש מקום.
דוגמא: אמנים ואומנים מכל הסוגים, יזמים, ממציאים, מדענים, סופרים.
השליח/ה
דרך השליח (הנביא) היא הדרך המחוברת לאינטואיציה ולהקשבה.
זוהי דרך של כניסה פנימה. זוהי איננה דרך של עשייה או של יצירת מציאות.
זוהי דרך של הקשבה לנשמה. השליח הוא החוליה המקשרת בין המימדים
והוא מלווה את כל אלו שבחרו בנתיבי השרות האחרים.
כל אחד מהנתיבים האחרים: מנהיג, לוחם, מרפא, מורה ויוצר
זקוקים לשליח שילווה אותם בדרך המימוש שלהם.
השליח הוא לוויין. הוא לא בנתיב של עשייה ופעולה.
במובן מסוים השליח (הנביא) קרוב מאוד לשיגעון.
תפקידו של השליח להעביר מסרים, לתת עצות. להקשיב פנימה לתוכו
(להקשיב למסרים שבאים מ"עולמות אחרים", שאינם פיזיים), ולומר את אשר בליבו.
הדרך של השליח מורכבת מ- 2 איכויות:
אמונה (ויתור על ההבנה)
שגעון (ויתור על שליטה)
אמונה
לאמונה תפקיד חשוב ביכולתו של השליח "לשמוע" ו/או "לראות" את המסרים.
בגלל שהתשובות באות מבפנים, עליו להאמין שאין הוא זה שממציא את הכל.
עליו לוותר על ההבנה.
לא לשאול – מדוע?
לא לשאול – מה זה ייתן לי?
איך זה ישרת את העניין?
מה זה אומר ומה המשמעות של העניין?
הוא רק "מעביר", "שליח", הוא אינו צריך להבין.
שגעון
מטבע הדברים הדיבור הפנימי ללא שיפוט או דיבור חיצוני עם "עולמות אחרים" הוא כבר נוגע בשיגעון.
לשליח אין עוגן. אין לו העוגן של ההבנה וההיגיון ואין לו שום עוגן אחר.
זוהי דרך שאין בה ביטוחים, אין חיזוקים ואין חותמות. הכל לא ברור, אמורפי.
זוהי דרך שרק מעטים בוחרים בה כי היא דרך של בדידות.
מי מבין את השליח? הוא גם לא יכול להסביר את עצמו לאף אחד!
טיפ לשליח:
אמונה! לא לפחד! הפחד חוסם את התקשורת.
הפחד גורם לך ללכת לאיבוד מהדרך שלך.
אלו הן 6 נתיבי השירות שהנך יכול לבחור על מנת להגשים את ייעודך.
איזו מהן אתה בוחר?
מהי הדרך שהכי מדברת אליך?
מה מדליק אותך להיות?
איזו דרך מעלה בך הרגשה של תשוקה להיות כזה?
כן, לכולנו יש משהו מהכל.
אנחנו מרגישים שאנחנו גם וגם. גם מנהיג וגם מורה, גם שליח וגם מרפא, וכן הלאה.
אבל הייעוד שלנו קשור במיקוד.
לדעת בדיוק כיצד אני רוצה לשרת את הכלל.
אין דרך אחרת. "תפסת מרובה לא תפסת" אי אפשר לעשות הכל.
ייעוד תמיד קשור בבחירה של דרך.
זוהי מפת דרכים בעלת 6 כיוונים.
אנחנו בוחרים אם ללכת על דרך המלך הברורה, המהירה והתומכת,
שהיא אחת מתוך ה-6, או ללכת בשבילי ביניים, בין הדרכים, ללא מיקוד,
מה שיקשה עלינו למצוא את הביטוי המדוייק לנו, יגרום לנו לזגזג,
ולחוות חוסר שקט וללא רוח-גבית תומכת.
אנחנו חיים בעידן של בחירה חופשית. והבחירה הזאת עליה להתחדש כל הזמן.
מה תעשה בדרך הייעוד שלך?
האפשרויות לא מוגבלות. יש הרבה דרכים להגיע לייעד.
בחר דרך והתחל את הצעד הראשון. השאר כבר יבוא.
זכור כי אנו חיים בעולם דינאמי המשתנה כל הזמן.
לא חייבים "להיתקע" בדרך אחת כל החיים.
זה היה פעם. הבן של הסנדלר הפך להיות סנדלר
והבן של החייט הפך להיות חייט והבן של הרב נעשה רב – לכל החיים.
לא עוד. עכשיו אנו חיים בעולם של "בחירה".
לבחור מתוך מודעות פירושו לשלוט בחייך.
ומהם הנתיבים הללו לבחירת הייעוד?
אלו הם בסך הכל כלים.
כלים למודעות וכלים המאפשרים "קיצור דרך" אל האושר.
