שלום ,
המשפט השבוע עוסק במגבלות התפיסה האנושית:
בקיצור, כל אחד רואה רק את האמת שלו.
"מה שרואים משם לא רואים מכאן"
משל המערה של אפלטון
בתוך מערה קשורים אנשים במצב כזה שהצוואר שלהם והראש שלהם מקובעים והם אינם יכולים לראות, לא ימינה ולא שמאלה, רק לכיוון אחד – קדימה. במרכז המערה בוערת אש תמיד, שיוצרת מצב, שכל מי או מה שעובר מול פתח המערה, צלו מוטל על הקיר ממול, אותו רואים האנשים הקשורים שבתוך המערה.
והם שומעים קולות של אנשים שעוברים בפתח המערה, והם רואים את הצללים שעל הקיר – של האנשים, עגלות, בעלי חיים והם יודעים שהקולות הללו הם הקולות של הצללים. כל התפיסה שלהם את העולם היא נובעת ממה שהם רואים על הקיר.
יום אחד, מצליח אחד מהם להשתחרר מן הכבלים ולצאת החוצה מן המערה. לתדהמתו הוא מגלה שהעולם בחוץ לא דומה למה שחשב כשהיה בתוך המערה. הוא חוזר אל חבריו במערה, הקשורים, ומספר להם שאין בכלל צללים. שהכל שונה בחוץ.
מה הם יעשו, שואל אפלטון, האם הם ישנו את דעתם על העולם?
קרוב לודאי, אומר אפלטון, שאילו יכלו, אילו לא היו קשורים לקיר, קרוב לודאי שהיו הורגים אותו במו ידיהם…
כך, אנשים מוכנים לצאת למלחמות ולהרוג עבור מה שהם מאמינים שזו "האמת"…
שלכם,
אירית
