הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

משטר "ללא מגע" ו"אבן אפורה" עם אדם רעיל/נרקיסיסט

הערה: מטרת המאמר להוסיף ידע. אין המאמר תחליף לייעוץ או טיפול.
הכתוב בלשון זכר ונקבה יכול להיות גם ההיפך. אנא התאימו לפי המגדר שמתאים לכם.

משטר "ללא מגע" No contact, פירושו סיום מערכת יחסים עם אדם רעיל/אלים, וניתוק מוחלט. ניתוק במובן של לא להיפגש אתו, לא לשוחח אתו בטלפון, לא לשלוח או לענות להודעות, לא ליצור קשר בשום צורה ואופן אפילו לא דרך אדם שלישי, ניתוק מחברים משותפים, חסימה שלו בטלפון ובמדיה החברתית ואפילו לא ללכת למקומות שאנחנו יודעים שהוא יהיה שם. אין חצי ללא-מגע, אין הרבה ללא-מגע. "ללא מגע" – זה אפס מגע.

"ללא מגע" זה אחד הדברים הקשים ביותר לביצוע. השאלה היא מדוע?

את יודעת ומבינה שאת ביחסים עם אדם רעיל, את מבינה שאת חייבת להציל את עצמך ממערכת יחסים מתעללת, שאת לא מוכנה יותר להיות "מוכה" ובכל זאת מתקשה ליישם משטר "ללא מגע", מדוע?

או שאולי כבר התחלת משטר "ללא מגע" ואת מתקשה לשמור על זה ונשברת. מדוע?

ההחלטה להיות במשטר "ללא מגע" יכולה להיות מפחידה להרבה אנשים. מישהו הוא חלק מחיי לאורך חודשים ושנים, אני רגילה אליו, אני רגילה שגם אם קשה לי, גם אם לא טוב לי, בכל זאת יש מישהו שהוא שלי, מישהו שהוא לידי, אולי יש לנו ילדים משותפים, חברים משותפים, משפחה מורחבת… והמחשבה שאני לעולם לא אדבר עם האדם הזה, שהוא לא יהיה יותר חלק מחיי, יכולה לגרום לרמה גובהה של חרדה ומתח, דיכאון, סטרס ועוד רגשות לא נעימים. מדוע? כי זה משהו סופי. עם ההחלטה על "ללא מגע" יורד אסימון שזהו זה. זה נגמר. האדם הזה לא טוב לי ואני צריכה לשחרר. הסופיות, והמוחלטות של הסופיות הזאת, סוגרת את הדלת לכל אפשרות של תקשורת, ולכן זה שונה מפרידה או גרושים שאינם ממערכת יחסים רעילה.

הקושי נובע גם מזה שיש בינינו "טראומה בונדינג", שאנחנו "מכורים" ליחסים הללו. יש לנו הרגל ואמונה שככה נראית אהבה. שאהבה באה עם כאב/סבל כי זה מה שראינו כל החיים. באופן בסיסי "קשר טראומטי" אומר שכבר מילדות, היחסים שלנו עם דמות המטפל העיקרי שלנו (ההורים) היו יחסים המאופיינים בהתקשרות לא-בטוחה, כאוס, הזנחה ו/או התעללות נפשית או פיזית ולמדנו שככה נראית אהבה. ואחר-כך גם כמבוגרים, אנחנו מחברים התעללות וטראומה עם אהבה. על כן, מערכת היחסים הרעילה/אלימה זה המצב המוכר לנו, ויש לנו מן הרגשה של "חיבור", "כימיה", שזוהי למעשה הרגשה של מוכרות שאנו נותנים לה משמעות רומנטית. ובדיוק כמו עם ההורים, השותף לבונדינג (שנקרא קודיפנדנט), נותן להתנהגות הרעילה הצדקות: "היא באמת אוהבת אותי", "הוא לא באמת התכוון לזה", "הוא באמת דואג לי", "הייתה לה ילדות קשה", "הוא מדבר בלי לחשוב, הוא לא התכוון לומר את זה". אנשים שמתקשרים באמצעות טראומה נוטים לתת תירוצים עבור המתעלל בהם. זהו קשר שדורש הרבה מאוד הצדקות. בגלל ש"טראומה בונדינג" זוהי התמכרות ליחסים, כמו כל התמכרות קשה מאוד להתנתק בבת-אחת באופן מוחלט, וגם אם מתנתקים, נמשכים לחזור לסם הזה.

כמו כן, כשאנחנו במערכת יחסים רעילה, הרבה מההחלטות שלנו הן מבוססות פחד.
נשארים כי פוחדים להיות לבד או פוחדים להתחיל מחדש, פוחדים אולי שבן הזוג הבא יהיה גרוע יותר ממה שיש לנו עכשיו אז למה לוותר, יש לנו מחשבות שאולי אני מגזימה, אולי עוד אפשר לעבוד על הזוגיות שלנו אם נלך לטיפול… כשמישהו הוא חלק מחיי לאורך חודשים ושנים, יום יום, אנחנו כל כך רגילים לנוכחותו וקשה לנו אפילו לדמיין את החיים בלעדיו ובוודאי שקשה להתרגל לחיות בלעדיו. קשה לחשוב שהוא לא יהיה כאן יותר. וזה נורמלי.

בנוסף, את רגילה לשים עצמך במקום האחרון, לראות את הצרכים של האחר לפני הצרכים שלך, להיות מרצה, "לטפל" באחרים, וממש זר לך ומוזר לך פתאום לחשוב רק על עצמך. זה בניגוד לטבע שלך, לכאורה. את פתאום אמורה להרגיש ראויה, אבל איך תרגישי ראויה אם אף פעם לא הרגשת ראויה? אם כל החיים הרגשת "לא מספיק טובה"? אין לך את הצ'יפ הזה של "מגיע לי", של "אני לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד", של אהבה עצמית ללא תנאי. אחרי מערכת יחסים מתעללת ומנמיכה אפילו אינך סומכת על עצמך, הבטחון העצמי שלך ברצפה ועדיין לא בנית עמוד שדרה מספיק חזק שכשאת רוצה לשים עצמך בראש סדר העדיפויות שלך, שתוכלי להישען על עצמך.

בדרך שגדלת, לנטוש מישהו (גם אם הוא מכאיב לי) מעורר רגשי אשמה. את מרגישה אחראית על ה- well-being של אנשים אחרים. לנטוש, זה בניגוד לכל הלך-הרוח שלך כל החיים בכלל, ולא רק ביחסים הרעילים הללו. גם אם את נוטשת את האדם המתעלל, את עדיין יודעת שהוא יסבול מזה, ואת גם יודעת שהוא נורא יכעס עלייך והוא יכול להתפרץ ואת מרגישה רגשי אשמה מעורבים עם פחד. נטישה בעבורך זה Big NO NO.

ואף ולמרות שזה קשה – זה משהו שאת חייבת לעשות עבור עצמך. כדי לרפא את עצמך.

איך מיישמים משטר "ללא מגע"?
נתחיל מהוראות של מה לא לעשות:

בשום אופן אל תגידי לנרקיסיסט שיש בכוונתך לעשות משטר "ללא מגע", שאת בכלל חושבת על זה.
וגם, אחרי שהתחלת משטר "ללא מגע", אם נשברת וחזרת לדבר אתו ולהגיב לו, אל תגידי "לא דיברתי איתך שבועיים כי ניסיתי משטר "ללא מגע". לא! אל תזכירי את המילים האלה, אף פעם!
האדם שנוהג להשתמש ברגשות שלך, ובכל דבר שאת אומרת ולומד את המחשבות שלך, אסור שיידע מה את חושבת או מה את מרגישה. הנרקיסיסט אוסף את המידע הזה ואז משתמש בזה להכניס אותך למלכודת האשמה או להעניש אותך בשתיקה, או להעליב ולהשפיל ולזלזל או טיפול בשתיקה במובן של "אני ראה לך מה זה "ללא מגע".

מה כן לעשות:

כדי לעשות משטר ללא-מגע כדאי לעשות מספר הכנות.

  1. הכיני לעצמך "באדי" (חברה) שאפשר לסמוך עליה ואין לה שום קשר לנרקיסיסט, ואת יודעת שהיא לגמרי לטובתך. תשתפי אותה במחשבות וברגשות שלך, תשתפי אותה שאת מתכננת משטר "ללא מגע" וצריכה את עזרתה להזכיר לך, או במצב כשאת נחלשת וחושבת להתקשר אליו או לשלוח הודעה, תוכלי להתקשר אליה.
  2. בחרי מועד, תנעצי בלוח השנה את היום שבו את מתחילה את המשטר "ללא מגע".
    זה מפחית חרדה. נותן לך זמן להתכונן נפשית. וגם… וכאן זה יפתיע אותך, בחרי גם מועד לסיום המשטר "ללא מגע". כן, עד כמה שזה נשמע מופרך, כי הרי משטר ללא-מגע הוא לתמיד, זה חשוב לבחור תאריך יעד לסיום כי המילים "לתמיד" ו"אף פעם" מעוררות חרדה. ואם את אומרת לעצמך "אני לא מדברת" אתו חודש, ואחרי חודש אם יהיה לי משהו לומר לו, אז אדבר אתו. זה יותר קל. ואז כשמגיע התאריך את אומרת לעצמך אני לא אדבר אתו עוד שבועיים או עוד חודש וכן הלאה. ואם חודש קשה לך, תחליטי על שבועיים, ואפילו מידי יום רק להיום. ככה את עוקפת את החרדה שלך מפני משטר "ללא מגע" ומפתחת שרירים. את מתחילה לפי הכושר העכשווי שלך ולפי מה שאת יכולה לשאת. ועם זאת, עדיף להתחיל ב-30 יום, כי זה מפתח הרגל. ואם במשך חודש היית "ללא מגע" אתו, ולא הסתכלת על דף הפייסבוק שלו, ולא עברת ליד הבית שלו או העבודה שלו, ולא יצרת קשר עם אחותו או אמא שלו או האקסית שלו או בני משפחה אחרים, אם באמת היית במשטר "ללא מגע", תתחילי להרגיש שכבר לא אכפת לך ותרגישי שאת לא רוצה לחזור אחורה ואחרי חודש כבר תרגישי הרבה יותר טוב.
  3. אל תכעסי על עצמך אם תשברי את משטר "ללא מגע". זה יכול לקרות לך מספר פעמים. זהו תהליך. וכאשר יש הרבה חוטים מקשרים כמו ילדים, רכוש, חברים משותפים, קשה מאוד לחתוך באופן סופי.
  4. ייתכן והוא ימצא דרך להגיע אלייך גם אם חסמת אותו ברשתות החברתיות ובטלפון. הוא יכול להפתיע אותך. היי מוכנה לזה ותתרגלי מחשבתית איך תגיבי, מה תגידי ואיך תמנעי מלהיכנס לשיחה או לכל סוג של דרמה שהוא ינסה למשוך אותך.
  5. תתחילי להשקיע בדברים שמעניינים ומלהיבים אותך. ואם אין לך כרגע דברים כאלה, תמצאי לך הסחות דעת. כי ברגע שהוא לא בסביבה ואת כבר לא חושבת עליו ולא עסוקה בו כל היום ייווצר לך זמן פנוי ואולי תרגישי משועממת או בודדה. כי הרי הוא שאב אותך לתוך החיים שלו 24/7 ולא היה לך רגע פנוי ועכשיו יש לך לא רק זמן פנוי גם פניות רגשית לעצמך. זה ואקום שעלייך למלא. זה גם יאמת אותך עם תחושת הבדידות וגם פתאום תהיי מודעות שאין לך ממש תחומי עניין משלך. לכן, עד שתמצאי מה את אוהבת, תמצאי דברים להסיח את דעתך.
    זה גם הזמן להתחיל לעשות את כל הדברים שרצית ודחית כל השנים. עשי רשימה של כל הדברים שרצית לעשות ולא יצא לך.
מה לעשות במקרים שאינך יכולה ליישם משטר "ללא מגע":

אבן אפורה Gray Rock

Ross Rosenberg קורא למשטר "אבן אפורה" Observe don't Absorb כלומר, "תתבונני ואל תספגי". זכרי, "אבן אפורה" זה רק למקרים שאת עדיין בתוך מערכת היחסים ומתכננת את "היציאה" או שאת תקועה ואינך יכולה "לצאת" מכל מיני סיבות, או כאשר יש לכם ילדים משותפים או עסק משותף ואינך יכולה ליישם משטר "ללא מגע". בכל מקרה אחר, חייב להיות משטר ללא-מגע, לא משנה מה.

המטרה של "אבן אפורה" היא שהנרקיסיסט יעזוב אותך לנפשך עד כמה שניתן, גם כאשר אתם עדיין חיים תחת קורת-גג אחת. זה אומר להיות "שטוחה" ולא מעניינית. לא יוזמת מגע, לא נלחמה חזרה, לא משתפת באינפורמציה, לא נותנת לו שום דבר שמספק לו הזנה נרקיסיסטית. זכרי, כל רגש שאת מבטאת, כולל רגשות שליליים, הם בשבילו הזנה נרקיסיסטית. אבל אני חוזרת ואומרת, "אבן אפורה" זוהי אופציה זמנית, אסטרטגיה שאת בוחרת רק כאפשרות שנייה ורק מתוך אין ברירה. אם אין לכם ילדים משותפים או עסק משותף או רכוש  משותף – אל תשתמשי באסטרטגיה הזאת – תעזבי, תברחי.

דבר נוסף, משטר "אבן אפורה" אינו למטרת נקמה. מדוע? כי ההתנהגות הזאת שלך מעוררת אצלו כעס, כאשר הוא לא מקבל ממך תגובות רגשיות, והוא מתחיל לאבד עלייך שליטה, זה גורם לו להעצים את הגזלייטינג. כלומר תקבלי ריקושטים. זוהי איננה שיטה טובה לשמור על "שקט" בחיי היומיום. זה משהו שיוצר ארטילריה נגדית. וללא ספק כאשר תיישמי את המשטר של "אבן אפורה" תחווי הסלמה במניפולציות, בהשפלות, בהנמכות וזה יקשה עוד יותר על היכולת שלך להישאר אדישה ולשלוט ברגשות שלך ברמה כזאת שלא תיסחפי לדרמות ולתגובות רגשיות. כי אם את קוראת את המאמר הזה, את כבר יודעת שהוא ממוחה ללחוץ לך על כל הנקודות הרגישות ולהוציא אותך מדעתך, אז זוהי באמת אסטרטגיה שקשה מאוד ליישם אותה כל החיים. ובנוסף לכך, כאשר את חיה אתו 24/7 את צריכה לתקשר אתו פונקציונלית בכל הקשור לילדים ולבית, כך שאת חייבת להיות בתקשורת אתו בצורה כזו או אחרת.

לעולם אל תחשפי בפני הנרקיסיסט שאת עושה לו "אבן אפורה" או מתכננת לעשות "אבן אפורה". כי אז הוא אומר לעצמו: "אהה, היא מאתגרת אותי? אוקי. אז אני אראה לה". ותדעי לך שהוא יותר חזק ממך בעניינים כאלה…

איך עושים משטר "אבן אפורה"?

להגביל ערוצי תקשורת!
עדיך לך לתקשר באימייל או בהודעות טקסט, אם את יכולה להוביל אותו לכך, וליצור מצב שרוב התקשורת תהייה בהודעות, זה יהיה נהדר. מצד אחד את יכולה לצפות שהוא יפציץ אותך בהודעות. בשנים האחרונות ווטסאפ הפך להיות גם הוא שלוחה המאפשרת התעללות דרך אינספור הודעות, האשמות, הכפשות, איומים. במיוחד כאשר אינך משיבה, או שאת לא נסחפת לפרובוקציות, הוא שיושב בצד השני של התקשורת, משתגע ומציף אותך בהודעות זעם. בשבילו זה גם יוצר "הרגעה", כי ככה הוא משחרר קיטור וזורק עלייך את הזבל הרעיל שלו וחווה רגיעה זמנית.
אם כך, מדוע זה עדיף?
ראשית מפני שזה מאפשר לך יותר שליטה על התגובה שלך, ואת יכולה לתכנן מה את רוצה לומר.
בהודעות גם יותר קל לך להסתיר את הרגשות שלך כך שיהיה לו קשה לזהות מה את מרגישה. בשיחות טלפון הוא בקלות יכול להרגיש מהטון שלך מה את מרגישה.
בנוסף, תזכרי שאת לא חייבת לענות מיד או לא חייבת להגיב כפי שהוא מצפה שתגיבי. יש לך שהות לחשוב ולתכנן את התגובה שלך. בצורה זו את יכולה לייצר גבולות וסטנדרטים חדשים. גם אם הוא מנסה לפרוץ את הגבולות, ושולח לך עשרות הודעות או כל הזמן מתקשר, את לא תמיד חייבת לענות ובמקרה הוא הפך לאובססיבי את יכולה לחסום אותו. וכל זה, מבלי להגיב רגשית כאשר הוא פורץ את הגבולות.
אבל… יש עוד דבר מאוד חשוב בהודעות כתובות: את יכולה לצלם את המסך ולשמור אותן כעדות להתעללות רגשית, לשעת הצורך.

גם אם אתם חיים יחד, והחלטת על משטר "אבן אפורה", ההמלצה היא לא לעשות אתו סקס, לא לתת לו כסף, לא לתת לו את כל הדברים שאת נותנת לו בדרך-כלל. למעשה את אמורה לייבש אותו מכל מקורות ההזנה. לאט לאט את מעבירה לו מסר: אתה לא יכול למצוא כאן את מה שאתה מחפש.

כאשר את חיה אתו וחייבת להיות אתו במגע – תדברי קצר ולעניין. תמיד תעני בצורה עניינית במשפטים קצרים. אין לך שום דבר מעניין לומר. ובנוסף לכך, עלייך להיראות כאילו גם אינך מעוניינת לדעת מה קורה אתו. בצורה הזאת את מרעיבה אותו ולא נותנת לו שום קצה חוט למשוך. כאשר הוא מתחיל את "השיחות" שבהן הוא מוכיח, מחנך, גוער, נואם, מסביר ומצפה ממך למענה, תשתמשי במשפטים כמו: "אני לא יכולה לדבר על זה עכשיו, נדבר אחר-כך" ותעזבי את החדר, או "זאת דעתך, אני לא מסכימה עם זה", או "שמעתי, אני אחשוב על זה". משפטים מהסוג הזה. לעולם לא להיכנס לוויכוח. וויכוח זה אומר שהוא ניצח והצליח לסחוף אותך לדרמה.

ואם אתם פרודים/גרושים, כשאת חייבת להיות אתו במגע כי צריך לנהל עניינים משותפים (ילדים, כסף) תתייחסי אליו כאל זר. תמחקי את כל הזיכרונות המשותפים שהיו לכם. הוא מבחינתך אדם זר. ולפיכך גם לעולם אל תעני לשאלה "מה שלומך?". אם את בטוב – זה יעורר בו קנאה. ואם את ברע – הוא יאהב את זה. פשוט תעני באופן סתמי "הכל בסדר".

כפי שכבר ציינתי, כאשר את מתחילה במשטר "אבן אפורה", יהיו לזה ריקושטים, זה בהתחלה לא יעבוד טוב. כי מהר מאוד הנרקיסיסט לומד שהטריקים שהוא תמיד משתמש עלייך לא עובדים, אז הוא משנה את המשחק ומעלה את המניפולציות לרמה גבוהה יותר. הוא לא יגיד לעצמו: "אני מבין שהיא לא מגיבה, אז אני מניח שככה הדברים עכשיו". לא. הוא יציק לך יותר, יתגרה יותר, ישלח אינסוף הודעות טקסט, יעשה הוברינג, ייצור משברים – הכל כדי לקבל תגובה רגשית.

אבל עלייך להחזיק מעמד. כי את לוקחת ממנו את האספקה שלו, והוא יהפוך להיות הילד הזה שלא מקבל מה שהוא רוצה אז הוא שוכב על הרצפה, צורח ובועט. ואם תהיי המבוגר האחראי ותראי שזה לא עובד עלייך הוא יפסיק. זה לוקח זמן. קחי בחשבון שזה תהליך. הוא יעמיד אותך במבחן וינסה לדחוק אותך אל הקצה. וזה יעורר בך רגשות, בטוח. תחזיקי חזק. אל תתני ביטוי לרגשות שלך בפניו. צאי החוצה, תעשי הליכה, סיבוב באוטו, תכתבי ביומן – מה שאת יכולה כדי לווסת את הרגשות שלך מבלי שהוא יידע מה את מרגישה. תזכרי שהוא יודע לקרוא מיקרו הבעות פנים, ולכן עדיף לעזוב פיזית ולצאת.

לסיכום,

משטר ללא-מגע זה הפתרון הטוב ביותר לברוח ממערכת יחסים מתעללת. למעשה כמעט ואין אופציות אחרות מאחר ומשטר "אבן אפורה" הוא פתרון זמני בהחלט, ומומלץ ליישם אותו לזמן שתכיני עצמך לעזיבה סופית.

ממליצה לך להמשיך לקרוא את המאמר: מה הנרקיסיסט יעשה אם תעזבי אותו.
מאמר נוסף על hoovering שמדבר על טקטיקה שהנרקיסיסט משתמש כדי לשאוב אותך חזרה לקשר כאשר את עושה משטר "ללא מגע" או "סלע אפור".

מקורות:

Why Going No Contact With A Narcissist Is So Hard – Do's & Do Not's Of No Contact –  Jess Stanley- YouTube

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.