הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

מאמרים

אימון אישי

מודעות אישית

יחסים

אושר

הצלחה

תקשורת

ניהול וקריירה

שפע

משחק החיים

המאמר הזה הוא סיכום פרק העוסק בשבי פסיכולוגי, מתוך הספר של ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, עם-עובד, 2015, עמ' 90-126, עם כמה תוספות קטנות מידע אישי שלי.
בעקבות העיסוק שלי בשנים האחרונות במערכות יחסים רעילות או מערכות יחסים נרקיסיסטיות, אני חווה שוב ושוב את חוסר ההבנה של הציבור הרחב בנושא של טראומה מתמשכת (טראומה מורכבת) ואת הרעיון של שבי פסיכולוגי, שאומר שאדם נמצא במערכת יחסים שבה הוא למעשה שבוי, למרות שלכאורה הוא יכול לבחור לקום ולעזוב מתי שהוא רוצה, אין סורגים, וכל מה שהוא צריך זה לפתוח את הדלת ולצאת, או יותר נכון "לברוח". (ולא מדברת כאן על שבי פיזי, שגם זה קיים במערכות יחסים מתעללות).

הבסיס לכל מערכת יחסים בריאה הם גבולות בריאים. הצבת הגבולות מאפשרת לנו לסמוך על עצמנו כאשר אנו בוחרים להיכנס או לא-להיכנס למערכת יחסים עם אדם מסוים, ותהייה המנגנון המרכזי שמאפשר לנו למנוע מאנשים "לא בטוחים" להיכנס למרחב שלנו. האחריות היא עלינו.
בכל תהליך של ייעוץ, תמיד נושא הגבולות יהיה נוכח, בין אם מדברים עליו באופן ישיר או בין אם נוכח בשיח באופן עקיף. ועם כל החשיבות של גבולות, לרוב האנשים לא ברור איך מיישמים את זה. ובכלל, איך יודעים מהם גבולות בריאים?

במאמר זה הפוקוס על החמות הנרקיסיסטית, מנקודת המבט של הכלה שלה. איך זה להיות כלה של חמות נרקיסיסטית ומה ההשפעות שלה על החיים של הכלה שלה ומשפחתה.
חשוב לציין שגם כלות יכולות להיות נרקיסיסטיות, וזוהי נקודת מבט אחרת שאינני מתייחסת אליה כאן. עלינו לזכור כל חמות נרקיסיסטית היא גם אמא נרקיסיסטית של הבן שלה. וככזו היא לא בהכרח רואה את הבן שלה ואת הנכדים כאנשים אינדיבידואלים אלא כשלוחה של עצמה. הם חייבים לשקף לה עד כמה היא מושלמת. אם הבן שלה והכלה שלה אינם משקפים לה את המושלמות הזאת, אינם משתפים פעולה עם השליטה שלה, ואם הם מראים חשיבה עצמאית מכל סוג שהוא, היא תעשה הכל כדי להחזיר לעצמה תחושה של שליטה עד כדי שהיא מוכנה לפגוע בנישואין שלהם.

אנשים בעלי מאפייני אישיות נרקיסיסטית, נוטים לבגוד בבנות/בני הזוג שלהם, ולפעמים הם מנהלים מספר מערכות רומנטיות בו-זמנית. כמובן שאי-אפשר לעשות הכללה גורפת, אבל כן ניתן לומר שיש להם "נטייה" לנהל מערכות יחסים כפולות, פיזיות, רגשיות, או שניהם יחד. כאשר הנרקיסיסט בוגד זה מפני שהוא אנוכי. הוא לא בוגד מפני שבת-הזוג שלו "לא בסדר". אלא בגלל שהוא תאב לתשומת-לב וייקח כל הזדמנות לקבל הזנה. המאפיינים הנרקיסיסטים של ניצול, תחושת זכאות, חוסר בושה וכבוד לזולת, החיפוש המתמיד אחר מילוי הריק שיש לו בפנים, שהוא "לא רואה" אותך או א.נשים אחרים בכלל, הוא לא חושב על ההשלכות ומי יפגע, והכל מתרכז בו – זה מאפשר לו לבגוד בקלות, ולא רק בגידה רומנטית, גם בגידה כלכלית, מקצועית וכדו', הכל לפי הצורך. וגם, האישה האחרת, גם אותה הוא מנצל!

משטר "ללא מגע" No contact, פירושו סיום מערכת יחסים עם אדם רעיל/אלים, וניתוק מוחלט. ניתוק במובן של לא להיפגש אתו, לא לשוחח אתו בטלפון, לא לשלוח או לענות להודעות, לא ליצור קשר בשום צורה ואופן אפילו לא דרך אדם שלישי, ניתוק מחברים משותפים, חסימה שלו בטלפון ובמדיה החברתית ואפילו לא ללכת למקומות שאנחנו יודעים שהוא יהיה שם. אין חצי ללא-מגע, אין הרבה ללא-מגע. "ללא מגע" – זה אפס מגע. מדוע כל כך קשה ליישם משטר "ללא מגע" ומה ההבדל בין "ללא מגע" לבין "סלע אפור"?

אני רוצה לשים את הזרקור על תת-נושא בתחום היחסים הנרקיסיסטיים, והוא הנרקיסיסטים הפרזיטים. התוכן מבוסס על מפגשים שהיו לי עם נשים שהיו במערכות יחסים נרקיסיסטיות ולא על מקורות מקצועיים אחרים, וכך גם השם שבחרתי לתופעה "נרקיסיסטים פרזיטיים" (ובמקרה הזה אני מדברת על הפן הכלכלי) אינו מושג מקצועי או ידוע אך לדעתי מייצג את התופעה. בעניינים כלכליים, נקודת המוצא של הנרקיסיסט, לאחר שהפכתם לזוג היא, שמה ששלך הוא שלו, ומה ששלו – שלו. באופן כללי, הוא מצליח גם לשכנע אותך שזה ה-"ככה זה" בזוגיות שלכם. מיד עם מיסוד הקשר את מכניסה אותו כשותף לחשבון שלך, והוא מצד שני שומר על החשבון שלו בנפרד ולעולם אינך יודעת מה המצב בחשבון שלו.

במערכת יחסים נרקיסיסטית, ולעיתים גם במערכות יחסים רגילות, יש בן-זוג אחד (במשפחה זה יכול להיות ילד מסוים), שמסתפק בפירורים. מסתפק בפירורים הוא דומה לצמא במדבר שכל טיפת מים שהוא מקבל היא בשבילו מקור חיים, לא משנה עד כמה קטנה, ולא משנה שאינה מספיקה כדי לחיות. וגם עם הטיפות שמקבל מידי פעם, הוא הולך ומתייבש, ונעשה בהדרגה יותר יותר צמא, ומוכן לעשות הכל בשביל אותו אחד שמחזיק את המימייה וזורק לו "פירורים". מדוע זה שמקבל פירורים לא קם והולך? מדוע הוא מסתפק בפירורים? התשובה היא, שהצורך של בן-הזוג הצמא למים חיים, הופך להתמכרות, משהו שהוא לא יכול בלעדיו. ההתמכרות היא לאדם שבידיו הטיפות הללו ושמחליט מתי ואם לתת לו.

במאמר זה אני מתארת 3 סוגים של חוויות ילדות של בנות לאימהות נרקיסיסטיות, שיכול לעזור לך להבין יותר את התופעה ואת ההשפעות שלה על חוויות הילדות שלך ועל עיצוב האישיות שלך לטווח הארוך כאישה בוגרת. שלושת סוגי החוויות הן: ילדה שחווה חוסר-מסוגלות, ילדה שחווה עצמה בודדה, וילדה שלא רואים אותה, שהיא מאויינת (מלשון אין). מהם המרכיבים שיש בכל אחת משלושת החוויות הללו ואיך זה בא לידי ביטוי ביחסים עם האמא?

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.