לומדים זוגיות – החוויה הדיאלוגית

יחסים וזוגיות, הם הדבר שהוא כמעט הכי משמעותי בחיים שלנו.

אין תחום בחיים שאינו כולל יחסים מסוג כלשהו. אפילו עם עצמנו יש לנו יחסים.

ויחד עם זאת, אנו מתייחסים ליחסים כדבר מובן מאליו, כמשהו טבעי ונתון,

ויש לנו גישה קצת נאיבית ורומנטית, שאם אנשים אוהבים זה את זה הכל יסתדר.

אבל בואו נודה על האמת, מערכות היחסים שלנו, כבר מילדות, גורמות לנו הרבה כאב ועוגמת-נפש,

ואף שאנו אמורים ללמוד מן הניסיון, ובעיקר מן המשברים, הנטישות והפרידות,

עדיין אין לנו שום ידע וכלים איך מנהלים יחסים,

אין לנו אפילו בדרך כלל דמויות לחיקוי והשראה.

ואנו חוזרים ומשכפלים את הפצעים שלנו לאורך דורות, בכל מערכות היחסים שלנו.

האתגרים של זוגיות ויחסים,

הן במשפחות, בקהילה ובארגונים רק מתעצמים עם ההתפתחות הטכנולוגית שמרחיקה את המגע האישי,

והחיפוש האישי אחר עצמאות, חופש, מימוש עצמי והנאה.

אנחנו שוכחים עד כמה הצורך שלנו בשייכות חזק,

ועד כמה מערכות היחסים שלנו יכולות להיות מתגמלות ולהעשיר את החיים שלנו.

שום הישג גדול, לא הושג על ידי אדם אחד לבד.

מערכות היחסים נחוצות לנו כדי לאהוב, להרגיש, לשמוח, לצמוח וגם לתחושת הקיום והערך שלנו.

בודדים האנשים שיכולים לברוח מכל מערכות היחסים ולהתבודד ולהיות מאושרים.

מדוע אנחנו לא משקיעים בללמוד יחסים?

אם זה כל כך חשוב לאיכות החיים שלנו, לתוצאות שלנו ולאושר שלנו, מדוע אין לימודי יחסים בשום שלב בחינוך שלנו?
מדוע אנחנו לא רוצים ביוזמתנו ללמוד יחסים וזוגיות כאשר אנחנו מתבגרים ומתחילים להתנסות בזה?

• • אנחנו מאמינים שאהבה וחיבה בין אנשים מספיקה כדי החזיק מערכת יחסים בריאה, מעשירה ומהנה.
    אנחנו באופן מאוד רומנטי ותמים אוהבים להיתלות על מושגים כמו "כימיה" או "יש בינינו קליק" או "אנחנו באותו ראש" וכדו'.

• • המודלים שאנו פוגשים במשך החיים, הורים, אחים ואחיות, משפחה מורחבת, דמויות סמכות ומחנכים אפילו המודלים בספרים ובסרטים –
    גם הם לא למדו מעולם איך לנהל יחסים, גם להם לא היו מודלים שידעו לנהל יחסים בריאים ומעצימים,
    וגם הם חוו חוויות רגשיות ומשברים שפצעו אותם וכאבו והשאירו צלקות. ללא למידה ומודעות, כולנו משכפלים אותם שוב ושוב.
    כך מתקבעים דפוסים בין-דוריים מחלישים, מנמיכים, קורבניים ולא מכבדים. ובסופו של דבר אלו הם המודלים לחיקוי שלנו.

• • הטבע האנושי הוא לשים את עצמנו במרכז ולראות בעיקר את הצרכים שלנו עצמנו.
    היכולת לראות את האחר היא אחד מעמודי התווך של האינטליגנציה הרגשית, ואינה קיימת באופן טבעי אצל כולם.
    לרוב אנו מתייחסים אל האחרים כאובייקט למילוי הצרכים שלנו ולא רואים אותו כסובייקט בעל צרכים משל עצמו.

• • בחיים התובעניים שאנו חיים, אנו רודפים אחר הישגים ותוצאות ויש לרבים נטייה להשקיע את רוב המשאבים – כסף, זמן, תשומת לב –
    בדברים "חיצוניים" שנראים לנו יותר חשובים מאשר היחסים שלנו, שנראה לנו שהם יסתדרו כבר לבד מעצמם.

• • לימוד יחסים נתפס בעינינו כמהו טכני, ללא נשמה שמוציא ממערכות היחסים את המסתורין.
    אנו דוחקים הצידה את העובדה שיחסים יציבים וטובים ומעשירים דווקא מוחזקים על ידי דברים יומיומיים קטנים.

כיצד ניתן ללמוד לנהל יחסים?

החוויה הדיאלוגית היא תכנית מובנית ללימוד ועבודה אישית וזוגית.

היא מתאימה ליישום בכל תחום שבו יש מערכות יחסים משמעותיות כמו צוותי עבודה בארגונים, בבתי ספר ובמשפחה.

הגישה של החוויה הדיאלוגית היא להפוך את הידע הקיים היום בתחומים של הפסיכולוגיה החיובית, דיאלוג, אימגו, בודהיזם וגישות פילוסופיות שונות לידע מתנהג.

אנו עושים זאת על ידי כך שהרעיונות המופשטים תורגמו לשפה וכלים פשוטים וישמים שכל אחד יכול ללמוד להטמיע בחיים שלו.

השפה והכלים של החוויה הדיאלוגית ניתנים להעברה הלאה בקלות רבה והיא הופכת להיות חלק מהשפה של הזוג שבא לקליניקה.

אנחנו מבזבזים הרבה אנרגיה על מריבות, כעסים, דרמות רגשיות, ויכוחים ושמירת דברים בבטן.

רגשות ומופעים של כעס, קורבנות, תסכול, ביקורת, ברוגז והתרחקות,

גוזלים מאתנו הרבה אנרגיה שהייתה יכולה להיות מופנית ליצירה והעצמה, פרגון ואהבה.

אנחנו מבזבזים הרבה אנרגיה של  שמירה על הערך העצמי שלנו

מה שיוצר התנהגות לא-אפקטיבית חוסר פניות להשקעה בצמיחה וביצירתיות.

שלא לדבר על המחירים שמשלמים הילדים שלנו כאשר האווירה בבית טעונה, אין הרמוניה ויש הרבה מופעים של ביטוי רגשות שליליים, עצבנות וחוסר שמחה.

התהליך שהזוג עובר באמצעות החוויה הדיאלוגית מאוורר את מערכת היחסים

ונותן להם כלים להיות יותר מודעים לדברים הלא-מודעים שמנהלים אותם בתוך מערכת היחסים הזוגית,

כמו פצעי ילדות, תחושות של חוסר קיום וערך ודפוסי התנהגות הרסניים, וכיצד הם מזמינים אחד את השני לפתוח את הפצעים.

הזוג לומד כיצד להקשיב לאחר,

כיצד לנהל דיאלוג,

כיצד לראות אותו כסובייקט,

כאדם עם צרכים ורצונות משלו שלעתים רואה דברים אחרת,

ולא כאובייקט שקיים כדי לספק את הצרכים שלי.

"לומדים זוגיות"

זוגיות היא אחת המתנות הגדולות שיכולות להיות לנו.

היא מעשירה את חיינו, היא נותנת לנו סיפוק ומשמעות ואהבה, ומגרה אותנו כל הזמן להתפתחות אישית.

אבל היא לא תמיד ממלאה את הפוטנציאל שלה פשוט משום שאין לנו מושג איך לחיות בזוג,

אין לנו מושג בשפת הדיאלוג

וישנם דברים שגם ניסיון ומשברים לא מלמדים אותנו כי אנו לא מכירים את השפה ולא למדנו בשום מקום איך עושים את זה.

ויותר מכך, רצוי ללמוד את שפת החוויה הדיאלוגית והכלים שלה לא רק בעת משבר,

אלא אפילו או דווקא בזמנים טובים כדי לחזק ולהעמיק את מערכת היחסים שלנו כך שגם בשעת משבר היא תוכל לעמוד בכל הסערות שהחיים יזמנו לכם.

ובכל זאת, מתי לבוא לאימון זוגי?

כאשר אחד או שני בני הזוג שואלים את עצמם "בשביל מה אני צריכה אותו?" או "בשביל מה אני צריך אותה?"

זהו סימן שאתם לא ממש מתקשרים את הצרכים שלכם לבן הזוג.

סימן שאתם חושבים שהוא או היא לא רואה אתכם.

סימן שאתם חושבים שיש חוסר איזון בחלוקת התפקידים.

סימן שאתם מרגישים לבד!!!!!!!!!!!!!

ואם אני ממילא לבד, אז בשביל מה אני צריכה אותו? בשביל מה אני צריך אותה?

וכשאתם מרגישים לבד בתוך הזוגיות זה הרבה יותר כואב מאשר לבד לבד.

ולמי חושב שהוא כרגע זקוק לתהליך של ליווי ואימון לשיפור הזוגיות או מערכת יחסים – מוזמנים להתקשר אלי 052-3251812.