הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

למה חשוב לדמיין את התסריט העתידי שאנו רוצים לחיות

כאשר אנו מבקשים להגשים מציאות עתידית "נבחרת",
כל השיטות והגישות יציעו לנו לדמיין תסריט של המציאות הזאת,
ולראות את עצמנו שם בדיוק כמו שאנחנו רוצים שזה יקרה.
חלק מן המתאמנים לוקחים את המשימה ברצינות. חלק פחות.

מודה שגם אני, לפעמים, "מתעצלת" להשקיע בתסריט מדויק עם כניסה לפרטים.
למה? כי אני שוכחת כמה כוח יש לתרגיל הזה ביצירת מציאות.

אז כדי להזכיר לעצמי כמה זה חשוב, וכדי לגרום גם לכם, כן, כן, אתם שקוראים אותי עכשיו,
להבין כמה זה חשוב, אני מסכמת את הדברים כאן.

והנה זה בא, ההסבר:

כל תמונה שהמוח שלנו יכול לדמיין, היא מציאות אפשרית בעבורנו. נקודה.

בגלל שעומדות בפנינו אינסוף מציאויות אפשריות, כמה מהן אכן כמו מה שהמוח שלנו יכול לדמיין.
אך בוודאי שיש אינסוף מציאויות אפשריות שהמוח שלנו לא יכול לדמיין.

לפני שאפרט איך העסק הזה של ההדמיה עובד,
אני רוצה להסביר בקצרה משהו על מבנה האישיות שלנו,
ואיפה מתרחש הדמיון.

האישיות שלנו בנויה משלושה חלקים:

המיינד-העליון Higher Mind (האני העליון),
המוח הפיזי Brain שהוא מחשב ביולוגי
והמיינד-הפיזי שהוא האישיות שלנו, האגו, וכל התוכנה שבמחשב הביולו
גי.

המחשב Brain הוא זה שמחבר בין שני האחרים.

המיינד-העליון מדבר בשפה של אנרגיה
והמיינד-הפיזי מדבר בשפה של פעולות.
ביחד הם האדם השלם.

המיינד-העליון הוא זה שמחובר אל הידע האינסופי
והוא בעצם זה שרואה את התמונה הרחבה של החיים שלנו
ומייצר את חלקי הפאזל הספציפיים שלנו, ליצירת תסריט החיים שלנו.

אז נחזור אל הדמיון.

מי שיוצר את התמונה בדמיון זה המיינד-הפיזי.
אבל מאחר והמיינד-הפיזי מוגבל בראייתו,
והמציאות יכולה להיות הרבה יותר ממה שהוא יכול לדמיין,
אנחנו לא רוצים להגביל עצמנו רק למה שאנחנו יכולים לדמיין,
כי האפשרויות הפוטנציאליות הן אינסופיות ויכולות להיות הרבה הרבה יותר גדולות.

אז מה תפקיד התמונה שמייצר המיינד הפיזי בדימיון?

הרעיון הוא שהתמונה שיצר המיינד-הפיזי היא ייצוג, סמל, של התסריט האידאלי שלנו,
שמכוון לדבר שאנחנו רוצים.
ומאחר וזה רק סמל,
זה לא אומר שמה שיתגשם במציאות יהיה אחד על אחד אותו הדבר.
זה לא אומר שאנחנו מגבילים את עצמנו רק לדבר הספציפי הזה.

מטרתו של התסריט שיוצר המיינד-הפיזי, הוא ליצור "הוויה" State Of Being מסוימת בתוכנו.
כאשר אנחנו רואים בעיני רוחנו את התמונה, את התסריט של החיים שאנחנו רוצים בעתיד,
ואנחנו "חיים" את התסריט הזה, את הכוונה שיש מאחוריו, את ההתלהבות שלנו ממה שאנחנו רואים שם,
אנו מהדהדים בתוכנו את הרגש הזה של התלהבות, את הבטחון והידיעה שזה מי שאני, ואת הידיעה שזוהי ממש חוויה של מציאות, אז אנחנו יוצרים תדר, כאן ועכשיו בתוכנו, שתואם את התדר של "שם".

זה עובד ככה (וחייבים להיות שלושת המרכיבים):


See it תראה את זה
,

Feel it תרגיש את זה,

Be it תהייה את זה.

אם אנחנו עושים את ההדמיה ורואים את התמונה העתידית,
אבל לא מצליחים להגיע למצב של "להרגיש" את החוויה של "להיות שם",
זה אומר שאנחנו חוסמים את התסריט הזה בגלל אמונות מגבילות.

כי הרגשות הן הייצוג של השינוי התדרי שמתרחש בתוכנו.
רק כאשר "מרגישים" איך זה להיות "שם",
אנחנו באמת משנים את התדר שלנו בהתאמה לתדר של המציאות החדשה.
ורק אז אנחנו יכולים להפוך להיות הדבר הזה כאילו הוא כבר מתקיים עכשיו To be it,
כלומר אנחנו בהוויה של זה.

ככה שאם אתה לא מצליח להרגיש, כשאתה מדמיין את התמונה, בדוק את ההתנגדות שלך.
שאל עצמך "במה אני מאמין שלא מאפשר לי להאמין ולדעת שהמציאות הזאת, שאני רוצה, היא אפשרית בשבילי.

במצב הזה של תאימות תדר, מתחיל להיפתח הצינור הזה שמביא לתוך החיים שלנו עכשיו,
את הסינכרוניות שתתחיל להוביל אותנו להגשמה.
זה פותח את הצינור שדרכו המיינד-העליון יכול "להוריד" Download אל המיינד-הפיזי,
את התסריט הטוב ביותר של איך זה אמור לקרות,
כך שייצג את מצב ההוויה, שתמונת הדמיון הפיזית אפשרה לנו לרטוט בהתאמה איתה.
וזוהי המטרה של התסריט העתידי.

לדמיין ולהרגיש את העתיד – בהווה, כאן ועכשיו

עלינו לסמוך על המיינד-העליון שהוא יכול לייצר לנו גרסה טובה יותר
של הייצוג (התמונה) שיש לנו ב-מיינד הפיזי.
המיינד-העליון ישתמש בסמל הזה כדי להביא לנו, באופן סינכרוני,
את הנסיבות, האירועים, המצבים עבור הצורה הטובה ביותר של התסריט הייצוגי שלנו.

יכול להיות שכן נקבל את התסריט שדמיינו, אבל לעיתים קרובות, יותר מאשר פחות, נקבל גרסה הרבה יותר גדולה ממה שדמיינו.

כאשר איננו מתעקשים דווקא על התמונה הספציפית, וכאשר אנחנו משחררים אותה,
אנחנו מאפשרים לשני המוחות לעבוד בהרמוניה, ומתפקדים כאדם שלם.
כאשר אנחנו סומכים רק על המיינד-הפיזי, על ההיגיון ועל ניסיון העבר
כדי לקבל החלטות ולעשות פעולות, אנחנו בעצם מתפקדים בחצי-כוח.

עלינו לאפשר למוח-העליון (שמתבטא ע"י השראה, אינטואיציה, אימפולס, התלהבות)
להיות חלק מן השיחה, להיות חלק מן ההגשמה.
כי המיינד-העליון תוכנן באופן מיוחד כך שהוא יכול לראות
גבוה יותר, רחוק יותר, מנקודת המבט של ראש ההר,
בשעה שהמיינד-הפיזי תוכנן כך שהוא הולך בעמק וראייתו מוגבלת.

מה שלמיינד-הפיזי נראה התקרה, למיינד-העליון זוהי רק הרצפה.

לאנשים מסוימים, הדמיה של תסריט רצוי עתידי מעוררת אצלם את חוסר-האמון שיש להם, שהכל אפשרי, וגורמת להם להדגיש את הפער, שבין מה שעכשיו לבין התמונה האידאלית.
(הדיאלוג הפנימי הוא: לא, הרי זה לא באמת קורה עכשיו, זה לא קיים, לא אפשרי וכדו').

זוהי המערכת האוטומטית הפנימית שלהם, שרואה את ה"אין", את החסר.
אין להם שליטה על זה. ככה המנגנון שלהם עובד. (מנטליות של חוסר).
הפתרון האפשרי בשבילם זה לדמיין את התסריט שלהם כאילו הוא כבר קרה בעבר הקרוב.
נגיד לפני 10 ימים. ולהרגיש איך זה "היה" כשזה כבר קרה.
כלומר, להציב את התסריט העתידי, בעבר, ולהתחיל להרגיש בעלים של התמונה הזאת,
להיות שמח שזה קרה, ולהתחבר לתדר הזה.

אז קדימה, אני מזמינה אתכם, בואו נדמיין כמו שצריך את מה שאנחנו רוצים להיות,
ניכנס לתוך המציאות התדרית העתידית ע"י התאמת התדר שלנו "כאן ועכשיו" לתדר "שם",
ואז נישאר פתוחים לבלתי-צפוי ולהפתעות.
ובאותו הזמן, נשמור כל הזמן על גישה של שמחה והתלהבות.
בלי שום התנגדות למה שקורה ולמה שמגיע,
מתוך הבנה שאנחנו לא רואים את התמונה הגדולה
ולא יודעים איך זה יוביל אותנו אל העתיד הטוב ביותר בשבילנו.

כמו שאמרתי, העוגן שלנו בכל התהליך זה איך אנחנו מרגישים.
זה אומר שעלינו כל הזמן להיות במעקב מודע אחר הרגשות שלנו.
וכל מה שאכפת לי זה שאני ארגיש טוב. להיות במצב תדרי שהלב שלנו מתרחב,
בלי שבכלל נחשוב על מה התוצאה של זה.

כשאנחנו מרגישים טוב אנחנו מחוברים אל החכמה הגבוהה שלנו (האני העליון),
אנחנו מייצרים סינכרוניות חיובית, והדרך תוביל אותנו להנאה עוד יותר גדולה
ואל הדבר שנכון לנו, ואל הדבר שהכי מספק בשבילנו.
כשאנחנו מרגישים רע, זה אומר שאנחנו מכווצים את עצמנו.
שאנחנו סוגרים את הפתח ל"הורדות" מהאני העליון ושאנחנו מייצרים סינכרוניות שלילית.

אז ברגע שאחננו מרגישים רע, ולא משנה מה הסיבה, וגם אם לכאורה יש לזה הצדקה במציאות,
עלינו לעצור!! ולחשוב: איזו אמונה יש לי שגורמת לי להרגיש רע?

אם נחזיק מצב-רוח טוב, כל הזמן, נאמר למשך 6 חודשים,
תוך הזמן הזה חיינו יהיה מפוצצים בדברים שנוכל לומר עליהם תודה,
והעתיד שלנו יהפוך להיות קסם מתמשך.

ולמי שרוצה עזרה, לעשות טרנספורמציה בחיים,
בואו לאימון מנטאלי, אחד על אחד,
ללמוד איך עושים את הקסם הזה של יצירת מציאות.
אירית 052-3251812

ידע בהשראת המורים: Bashar ו- Benitino Massaro ו- Abraham Hicks

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.