הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

להיות "קבצנית יחס"

סיפור מחדר האימון – מה זה אומר להיות "קבצנית יחס"

(כל הכתוב בלשון זכר ונקבה, מתאים גם להיפוך התפקידים).

היא באה אלי לעבוד על היחסים/זוגיות.
אנחנו עובדות על חקירה פנימית, מגיעות אל פצעי הילדות שנפתחו עכשיו מחדש בעקבות הבגידה.

יש משהו מאוד משחרר, כשהיא מגיעה להבנה שעכשיו בזוגיות שלה היא משחזרת דפוסים מהילדות, ובעצם בן הזוג שלה הוא רק "שחקן" בדרמה של החיים שיצרה לעצמה, שממלא את התפקיד שהועידה לו כדי שתוכל לפתוח את הפצעים האלה ולרפא אותם.

וככה, מתוך חוויות ילדות כואבות, נולדה ילדה/אישה שהיא "מסתפקת במועט".
היא מקבלת פירורים של יחס, אבל זה בסדר לה.
ככה היא רגילה. ככה גם היה בבית אצל ההורים.

כעת היא במערכת יחסים עם בן הזוג שלה כמו "קבצנית" ליחס.
כל פעם הוא נותן קצת. קצת מספיק כדי שהיא תוכל להמשיך לחיות
אבל קצת מידי מכדי שהיא תהייה מסופקת,
קצת כזה, שתמיד היא נשארת עם הלשון בחוץ.

ואולי בגלל שהיא באופן לא-מודע מאמינה שלא מגיע לה יחס,
או בגלל שהיא פוחדת בסוף להיפגע יותר,
או בגלל שהיא מאמינה באופן לא-מודע שעם יחס בא כאב,
לא משנה איך התחיל הכל, היא החליטה כבר כילדה
שהיא חזקה, והיא לא צריכה אף אחד, והיא יכולה להסתדר בלי,
והיא לא אוהבת להיות תלויה ביחס של אחרים,
ושלהיות תלויה ביחס זה "מסוכן".

אבל ברור שכל אחד צריך יחס, אחרת "נמות",
אז ברור שהיא צריכה – אבל קצת.

ולמה קבצנית?

כי היא מצאה לעצמה בן זוג שהוא בדיוק הסיר של המכסה בשבילה.
היא לא צריכה הרבה, והוא לא נותן הרבה.
זה לא כי הוא לא אוהב, הוא פשוט "כזה",לא  נוהג להחמיא, לא נוהג לומר "אני אוהב אותך",
לא כל כך מתעניין. כזה קצת סגור ומרוחק.
וזה בסדר לה. היא יודעת שהוא אוהב אותה ומחוייב לה והיא לא צריכה הרבה יחס.

אלא מה, ככל שהיא "לא צריכה", "לא דורשת", "מסתפקת במועט", ככה הוא נותן פחות ופחות.
והיא כמו צמאה במדבר ששורדת על טיפות, על האדים.
זה לא שהיא לא צמאה, היא כן.
הנשמה שלה מתה. מי יכול לחיות על טיפות של יחס?
אבל באותה המידה היא כל כך רגילה…

והיא גם מספרת לעצמה סיפור ש"אני לא צריכה אף אחד",
"אני חזקה" "אני יודעת להיות לבד", "טוב לי בלבד שלי", וכו' וכו' וכו'.

וככה, עם הזמן, הוא מפסיק לראות אותה, היא נעשית "שקופה" בשבילו.
הוא לא נדרש לשים שום אנרגיה ביחסים האלה, והיא הופכת להיות אובייקט. ברורה מאליה.
משמשת בתפקיד האמא לילדים, האישה של הבית, מאוד פונקציונלית.
לא נתפסת כנשמה הזקוקה להשקייה, להערכה, לתודה, לאהבה.

ושלא תבינו לא נכון. זה לא הוא שהפך אותה לאובייקט.
היא הפכה עצמה לאובייקט באותה המידה!

על פניו, הכל נראה בסדר. הבית מתפקד. אבל חיים בו זוג שותפים, ואולי הם אפילו חושבים שהם חברים.
אבל זוהי לא באמת חברות.
היא נשואה אבל לבד..

זה לא שזה מחייב בגידה. אבל זה קרה…
מה שכן, זה ממית אותה, ממית אהבה, וממית יחסים.

בדומה לסיפור על האיכר שהיה לו סוס שעבד טוב במסירות אבל עלויות אחזקתו היו יקרות.
החליט האיכר לצמצם במעט את האוכל שהוא נותן לסוס ובכך לחסוך קצת בהוצאות.
הפחית לו באוכל, והסוס המשיך לעבוד במסירות ולמלא את כל המשימות שעשה קודם באותה רמה.
ראה האיכר שכך, החליט להפחית לו עוד קצת באוכל.
והסוס, אף שקיבל פחות אוכל, המשיך לעבוד במסירות ולמלא את המשימות.
וכך מידי יום, הפחית לו עוד קצת באוכל, והסוס המשיך לעבוד במסירות ולמלא את המשימות.
עבר עוד יום ועוד יום והגיע יום שלא נתן לסוס אוכל בכלל.
והסוס גם אז המשיך לעבוד במסירות ומילא את כל המשימות.
ככה המשיך הסוס לעבוד במסירות בלי לאכול עוד זמן מה, עד שיום אחד, נפל בשדה ומת.

ככה גם ימותו היחסים, אם לא נשקה אחד את השני.
והעניין הוא, שזה לא קורה בבת אחת. לא מתים ביום אחד. זה תהליך הדרגתי.

וכמו שאני תמיד אומרת: "אין אשמים".
זוהי דינמיקה זוגית לא-מודעת, ששני אנשים משלימים זה את זו,
ומשחקים לתוך דפוסים, הרגלים ושיחזורים שפותחים להם את הפצעים.
וזה כואב.

אבל החשוב ביותר, שאפשר לרפא את הפצעים.
ובשביל זה אנחנו פה.

אז אם את או אותה, מזהים עצמכם כ"קבצן יחס" או כ"קבצנית יחס"
זה אומר שיש דברים מתחת לפני השטח. וכדאי לחקור את זה,
כי שינוי שתעשו רק בדבר הזה, ישנה לכם חיים שלמים.

במאמר הבא, אביא בפניכם את הצד שני של הסקאלה:
"נרקומנית יחס". שזה הרסני ליחסים, לא פחות. (לקריאת המאמר לחצו על הלינק).

ולכל מי שרוצה "ללמוד זוגיות"

כדי ליצור זוגיות מעצימה ומהנה,

צור/צרי קשר 052-3251812

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.