בכל זמן נתון, לרוב האנשים ישנו משהו תקוע באיזשהו תחום של החיים/עבודה. משהו שיוצר צוואר בקבוק שאם נשחרר אותו הרבה דברים אחרים ישתחררו בעקבותיו. לעיתים זה משהו קטן ולעיתים זה משהו יותר גדול אבל כל זמן שיש צוואר בקבוק חסום זה עוצר את הזרימה של עוד דברים אחרים ואז זה כבר הופך להיות משמעותי…
אז לא חשוב באיזו רמה מדובר, עבודה/חיים/גדול/קטן – דברים תקועים תמיד בגלל משהו שדורש החלטה שלנו ועדיין לא ברור לנו איזו פעולה צריך לעשות כדי להתקדם הלאה.
זהו, הכי פשוט שיש. תמיד אנחנו תקועים בגלל החלטות שלנו ולא בגלל שום דבר אחר. כי גם אם נראה לנו שיש גורמים חיצוניים שתוקעים אותנו, תמיד זה דורש מאיתנו החלטה "מה עושים עם זה עכשיו".
על פניו, נראה שאם אינך יכול לקבל החלטה לגבי משהו, פירוש הדבר שחסרה לך האינפורמציה על-מנת שתרגיש בטוח לעשות בחירה. לכן השאלה הבאה שעליך לשאול:
"מה עלי לעשות כדי לאסוף את האינפורמציה הנחוצה לי כדי שאוכל לקבל את כל ההחלטות?"
9 מתוך 10 פעמים ישנו צעד ספציפי שאתה יכול לעשות:
לחפש באינטרנט
לחפש יועץ מומחה בתחום/חבר שמבין בתחום/מישהו אחר שיש לו ניסיון/ וכדו'
לקבוע ישיבה עם צוות מקצועי ולדון…
בקיצור הבנתם…
אבל פעם בכמה, כל זה לא יעזור כי התשובה חייבת לבוא מבפנים ועליך 'לישון על זה'. אוי-יו-יו-יואי, מה נעשה? וכמה זמן מותר לי 'לישון על זה' עד שאהיה מוכן לעשות את ההחלטה הגדולה? שבועיים? יומיים? חודשיים? 7 שעות?
חזרנו לנקודת ההתחלה – יש משהו שדורש החלטה – לא ברור לנו מה עלינו לעשות – דוחים את ההחלטה – תקועים!
מה עושים?
עליך (עלי/עלינו) לקבל החלטה כמה זמן אתה נותן לעצמך כדי 'לישון על זה' וקובע את המועד הזה ביומן!
לא חשוב כמה זמן לקחת לעצמך, זה המועד שבו תשבור את השרשת כי במועד זה תדון עם עצמך מחדש בעניין הזה שאתה דוחה כל הזמן ומטאטא מתחת לסף המודעות.
ייתכן שבעתיד תרצה לתת לעצמך עוד זמן – ואז שוב תקבע ביומן מועד חדש להתדיינות עם עצמך – זה בסדר להחליט לא להחליט כל זמן שיש לך תזכורת ביומן שמציפה לך את זה למעלה שוב ושוב.
כמובן שעליך להיות מודע לעובדה שאם תדחה את זה בלי סוף, בנקודה מסוימת הדברים הופכים להיות חסרי טעם ולעיתים מאבדים את הרלוונטיות שלהם, ו… כן, המציאות יכולה להשתנות.
אם התכוונת לכך מהתחלה, כלומר אתה 'בת-יענה' כרוני, אז אתה סתם משקר לעצמך ולא באמת רצית להזיז דברים מלכתחילה וכל השיטה הזאת של תזכורות ביומן אף שהיא נחוצה לך ביותר, גם היא לא תהייה יעילה.
בקיצור, הרעיון הוא להיות כל הזמן במצב שמזכיר לעצמך את המחויבות שלך להחלטה, שאמורה להזיז דברים.
אז התהליך הוא כזה:
מאיזו החלטה אתה נמנע?
איזה נתונים אתה צריך בשביל להחליט?
מאיפה אתה צריך לאסוף אותם?
האם אתה בסדר עם חוסר החלטה?
לכמה זמן?
איזה תזכורת אתה מכניס למערכת (ליומן/מחשב)?
למתי?
רלף וולדו אמרסון אמר "כשאתה עושה החלטה, היקום רוקם מזימות כדי שהדבר יתרחש"
לפעמים כצריך לקבל החלטה שאינה תלויה באינפורמציה 'חיצונית', והתשובה צריכה לבוא מבפנים, וזה קשה, אין ברירה אלא לשים לעצמנו גבולות שרירותיים של זמן. זכרו, כל החלטה טובה מחוסר החלטה.
המאמר בהשראת דויד אלן ושיטתו GTD – Getting Things Done.
למאמר נוסף בנושא החלטות לחץ >>> כאן