(מאמר זה נכתב על-ידי גים רוהן אך הרשיתי לעצמי כמה תוספות קלות משלי)
כישלון אינו אירוע הרסני בודד. אנו לא נכשלים בין לילה. כישלון הוא תוצאה בלתי נמנעת של הצטברות של חשיבה גרועה ושל בחירות גרועות לאורך זמן. לומר זאת בפשטות, כישלון אינו יותר מאשר מספר טעויות שיפוט החוזרות על עצמן מידי יום.
כעת, מדוע שמישהו יעשה טעות שיפוט, ואז יהיה מספיק טיפש לחזור על זה מידי יום?
ובכן התשובה היא, מפני שהוא אינו חושב שזה מה שקורה. או במילים שלי, הייתי אומרת, שהוא לא קורא נכון את המציאות.
בפני עצמן, הפעולות היומיות שלנו לא נראות לנו כאלו חשובות. משהו קטן כזה שניתן בקלות להעלים עין, להעביר, החלטה לא טובה, שעה מבוזבזת הם אינם בדרך כלל בעלי השפעה מיידית ומורגשת שניתן לכמת אותה, למדוד אותה. יותר מכך, ניתן לומר שלרוב, למעשים שלנו אין השפעה מיידית.
אם לא טרחנו לקרוא ספר ב-90 הימים האחרונים, חוסר משמעת זה לא נראה בר השפעה מיידית על החיים שלנו. ומאחר ושום דבר דרסטי לא קרה לנו אחרי 90 ימים, אנו חוזרים על טעות השיפוט הזאת במשך 90 ימים נוספים ושום דבר לא קורה גם במשך הימים הללו וככה אנחנו ממשיכים עוד ועוד. מדוע? מפני שנראה שזה לא משנה. וכאן שוכנת הסכנה. הרבה יותר מסוכן מלא לקרוא ספרים זה שאנחנו אפילו לא מכירים בכך שזה כן עושה הבדל, שזה כן משנה.
ואותו הדבר אם לא טרחנו להתייחס ולהגיד מילה טובה לבן הזוג/לילד/לעובד שלנו במשך 30 הימים האחרונים ושום דבר דרסטי לא קרה לנו והם עדיין אוהבים אותנו והם עדיין ממשיכים לדאוג לעבודה שלהם ולעשות את מה שהם צריכים לעשות… ואנחנו חוזרים על טעות השיפוט הזאת במשך 30 ימים נוספים ושום דבר לא קורה גם במשך הימים הללו וככה אנחנו ממשיכים עוד ועוד… ואם אנחנו בוגדים או משקרים או גונבים או מפרים הבטחה 'בקטנה'- לא משהו רציני- ושום דבר לא קורה אחרי זה, ואף אחד לא ממש יודע ומרגיש, ואנו חוזרים על טעות השיפוט הזאת ומעגלים פינות, ועוד הבטחה קטנה שלא התכוונו לקיים אף פעם…
מי שאוכל יותר מידי מאכלים לא נכונים תורם לבעיות בריאות עתידיות אבל הנאת ההווה משכרת ומסמאת את עיניו לגבי ההשלכות העתידיות. אלו ששותים יותר מידי, ו/או המעשנים יותר מידי אינם חווים תוצאות מיידיות. הן מצטברות עד אותו היום הבלתי נמנע שבו הכל מזדעזע בו יש לשלם את המחיר הבחירות היומיות הגרועות שבאותו הרגע נראה היה שלא משנות דבר.
יותר מכך, פעמים רבות, לא רק שנראה שההחלטות הגרועות אינן משנות דבר, אלא שהן מתרחשות לאורך תקופה של שמחה ושפע בחיים שלנו. ומאחר ושום דבר רע לא קורה לנו ומאחר ואין שום השלכות מיידיות שתופסות את תשומת הלב שלנו אנו נרדמים בשמירה ונסחפים מיום אחד אל משנהו, חוזרים על הטעויות, חושבים מחשבות שגויות, שומעים את הקולות הלא-נכונים ועושים את הבחירות הלא-נכונות ואז מתפלאים איך פתאום באמצע החיים נופלת עלינו איזו מחלה איומה, משבר נישואים, פשיטת רגל, מעילה, ילד שהתמכר לסמים/פשע/זנות… נראה לנו שאם השמים לא נפלו עלינו אתמול סביר שהפעולה לא הייתה מזיקה. מאחר ונראה שלא היו השלכות נמדדות, סביר שזה בטוח לחזור.
אבל אנחנו חייבים להיות יותר חכמים מזה!
אם בסופו של יום כשעשינו את טעות השיפוט הראשונה שלנו, השמים היו נופלים עלינו, ללא ספק היינו נוקטים צעדים מיידיים שהפעולה הזאת לא תחזור על עצמה. בדיוק כמו ילד ששם את ידו באש למרות הזהרות הוריו – הייתה לנו חוויה מיידית לא נעימה שמלווה את הטעות בשיפוט.
לרוע מזלנו, הכישלון אינו צועק את הזהרותיו ועלינו להיות מודעים לכך שכל טעות כן קובעת ולחזק את המשמעת שלנו.
והנה החדשות הטובות: בדיוק כמו הנוסחה לכישלון, כך גם הנוסחה להצלחה, גם היא קלה לביצוע: מספר צעדים בכל יום.
והנה שאלה שווה: כיצד להפוך את הטעויות בנוסחה של הכישלון לצעדים הנדרשים בנוסחה להצלחה?
התשובה היא על-ידי עשיית העתיד חלק חשוב מהפילוסופיה שלנו. גם הצלחה וגם כישלון מערבים השלכות עתידיות. כלומר, הפרסים העתידיים הבלתי-נמנעים או החרטות הבלתי נמנעות כתוצאה מפעולות ההווה. רוב האנשים כל כך מוטרדים מבעיות והפרסים של היום שאינם עוצרים מספיק לחשוב לגבי המחר. כדאי לפתח משמעת והרגל לעצור רגע ולחשוב מידי יום, להתבונן קדימה לצפות את התוצאות הצפויות של המעשים העכשוויים שלנו. חמושים באינפורמציה היקרה הזאת, נוכל לעשות את הפעולה הרצויה לתקן את הטעויות שלנו לפעילות מכוונת הצלחה.
הקסם האמיתי הוא שאם היום אנחנו מחליטים לעשות שינוי בחשיבה ולהתחיל בפעולות יומיות בכיוון להצלחה: לכתוב יומן, ללכת לקורס, להתבונן יותר, לעשות מאמץ מודע ועקבי לשנות טעויות או טעות מסוימת ועקבית (הרגל שלילי) או פעולות בונות ומתגמלות, אז היום הוא היום הראשון של החיים החדשים שמובילים לעתיד טוב יותר.
בקיצור, מה שג'ים רוהן אומר, שכדי שתוכלו ליישם את נוסחת ההצלחה שלו ולהימנע וליפול לתוך נוסחת הכישלון – קחו לעצמכם זמן יומי לתת לעצמכם דין וחשבון על פעולותיכם באותו היום, כשאתם בוחנים אותו לפי סולם הערכים שלכם והמטרות שאתם רוצים להשיג.
זאת כדי להיות מודעים לפעולות הקטנות וההרסניות שעשיתם (אם עשיתם) באותו יום מצד אחד, לבחון אם עמדתם בהבטחות שלכם לעצמכם מצד שני, וכדי להחליט על פעולות יומיות נוספות לכיוון הצלחה – אם צריך.
אה, וזה רק החלק של הגישה, אחרי זה מגיע החלק של הפעולה, של המשמעת העצמית היומיומית…
וזוהי הזדמנות טובה להזכיר לכם משפט שכבר שלחתי לכם פעם
כיצד אתה אוכל פיל?
ביס אחד בכל פעם.
עממי.
ובאותה הזדמנות, ובאותו נושא, ממליצה לכם לקרוא את המאמר על 'חוק ההצטברות' של בריאן טרייסי.