המשפחה הנרקיסיסטית ככת

דינמיקות של כת נמצאות בכל מקום בחברה ולאורך כל ההיסטוריה האנושית. בדרך-כלל כשאנשים שומעים את המילה כת הם תופסים את זה כארגון אידאולוגי של אנשים מוזרים או משוגעים שחיים בתוך בועה סגורה ושניתקו עצמם מן החברה גם פיזית וגם חברתית. מעין עולם בתוך עולם.
"אין לזה כל קשר אלי", "לי זה לא יכול לקרות" הם אומרים.
אבל, אפשר שתופתעו לשמוע ולראות, שכל אזורי החיים שלנו מכילים בתוכם דינמיקות של כת.
ויותר מזה, כת זוהי מילה מאוד מופשטת ויש צורך להתבונן ולראות את המורכבות של התופעה הזאת.
כי אין כאן תופעה בינארית של "כן" או "לא" כת, אלא סקאלה עם הרבה גוונים של אפור, עם הרבה מרכיבים ותת-מרכיבים מאפיינים של כת, ולכן ארגונים רבים בחברה שלנו שלא יסווגו כ"כת" יציגו בכל זאת הרבה תת-מרכיבים של "כת", תת-מרכיבים שאנו יכולים לראות בשכיחות במיין-סטרים החברתי.

אחד מהמבנים האלה, שיש להם הרבה מהמאפיינים של כת, זוהי המשפחה הנרקיסיסטית או המשפחה הרעילה.

משפחות נרקיסיסטיות מתנהלות באופן מאוד דומה לכת, ומאמר זה רוצה לשפוך אור על התופעה הזאת, כדי שנוכל להבין מה שקורה לאנשים בתוך המשפחות הללו, מהו תהליך שטיפת המוח שעוברים ואיך אדם אחד יכול לשלוט על אנשים אחרים, להרע להם ועדיין אינם עוזבים.

יש כמה צורות של משפחות-כת:

1. משפחה מורחבת: זוהי יכולה להיות משפחה רב-דורית שמכילה 3 דורות, כולל נספחים שהם חתנים וכלות, ואחים ואחיות של ההורים (דודים/ות), ולעיתים מצטרפים גם חברי-משפחה קרובים, שפעילים בדינמיקות הרעילות מהדור הראשון ועד הדור השלישי.
2. משפחה גרעינית: אמא-אבא-ילדים.
3. זוג: אחד-על אחד.

מה זו כת?

כדי שנוכל להבין עד כמה המשפחה הנרקיסיסטית ואפילו מערכת יחסים זוגית נרקיסיסטית דומה לכת, נתייחס קודם לשאלה, "מה זאת כת?"

ההגדרה הקצרה היא, שכת זהו ארגון היררכי שנוצר על-ידי מנהיג כריזמטי, בעל אישיות נרקיסיסטית או פסיכופט, אשר משתמש בטכניקות של מיינד-קונטרול, רמייה פסיכולוגית ואלימות נפשית (ולעיתים גם פיזית), כדי להשיג כסף, כוח, שליטה, האדרה עצמית, וסקס.

מיהו מנהיג הכת, מה מאפיין אותו?

אי אפשר להבין את התופעה של כת (או של המשפחה הנרקיסיסטית), מבלי להבין את המנהיג שלה.
במשפחה זה יהיה הפטריארך (אבא) או המטריארך (אמא).
לרוב, מנהיגי כתות הם נרקיסיסטים או פסיכופטים.
הם בעלי אישיות סמכותית/עריצה (רודנים) המנסים לפצות על רגשות עמוקים של נחיתות, חוסר בטחון ועויינות. הם מעוניינים בשליטה פסיכולוגית על חברי הקבוצה כדי לשמור אותם במצב פאסיבי וכנוע ולהשתמש בהם להגדיל את האגו שלהם, את הכוח והשליטה שלהם, ההכנסה שלהם, הסטטוס או כל רווח אחר.
אי-השוויון בכוח מוביל לחוסר-צדק והתעללות מכל מיני סוגים.

המטרה של הכת, בין אם זה קבוצה, משפחה או מערכת יחסים זוגית, היא לשרת את הצרכים האמוציונליים, הכלכליים, מיניים, צרכים של כוח ושליטה או צרכים סדיסטיים של המנהיג. המילה החשובה ביותר כאן היא כוח.

הדינמיקה של מערכות יחסים כאלה היא של מאזני כוחות, ובאופן עקרוני זוהי מערכת יחסים אוטוריטרית שיש בה אי-שוויון לא פרופורציונלי ביחסי הכוחות. בהגדרה, מנהיג הכת חייב שתהייה לו אישיות של רודן כדי שיוכל למלא את תפקידו בדינמיקה של הכוחות.

אלמנטים מסורתיים של אישיות אוטוריטארית (רודן) כוללת את התכונות הבאות:

• יצירת היררכיה ביחסים, תמיד.
• צורך בכוח, סטטוס, עושר, הערצה עיוורת. תפיסת עצמי גרנדיוזית.
• תחושה של עוינות, שנאה ודעות קדומות כלפי העולם בכלל וכלפי דמויות ספציפיות שאכזבו ו/או פגעו.
• שיפוטיות לגבי אנשים ומאורעות. זוהי חשיבה שיפוטית מאוד שטחית של שחור ולבן, טוב ורע.
• תחושת זכאות: סקאלת ערכים חד-צדדית. ערכים שהם לטובת בעל הכוח. הערכים אינם עומדים בפני עצמם, אלא במשמעות של התועלת שלהם לבעל-הכוח. הוא עומד מעל החוק ולא צריך להיות כפוף לחוקים שכל האנשים אחרים צריכים להיות כפופים להם.
• נדיבות נתפסת כחולשה.
• נטייה לניצול אנשים.
• נטייה לראות באנשים אחרים נחותים.
• נטייה לדינמיקה של סאדו-מאזו (רשעות, הנאה מסבל של אחרים).
• חוסר ביכולת אמפטית.
• חוסר יכולת להיות מסופק, לעולם,
• פרנויה.

מה מבחין בין התעללות נרקיסיסטית לבין התעללויות שאינן נרקיסיסטיות?

ישנם סימנים ספציפיים שמבחינים בין התעללות נרקיסיסטית להתעללות אחרת.
בהתעללות "שאינה נרקיסיסטית", המתעלל יכול להיות אדם שיש לו
בעיות של ניהול כעסים,
שהוא משתמש באלכוהול או בסמים
או שיש לו בעיות של דיספונקציונליות פסיכולוגית ברמה כזו או אחרת,
למשל רמת מובחנות נמוכה,
סף תסכול נמוך וחוסר שליטה בכעסים,
חוסר מודעות וחוסר שליטה עצמית,
פגיעות גבוהה,
אימפולסיביות וכדו'.
ההבדל, בין אלימות כזאת לבין אלימות נרקיסיסטית, הוא שהאלימות של אדם כזה היא סוג של פורקן וויסות רגשות, והיא בדרך כלל, או בעיקר, מופנית כלפי ממד מסוים בחיי הקורבן. לעומת זאת התעללות נרקיסיסטית מכוונת לפגוע בכל הממדים בחייו של הקורבן ו"לחסל" את אישיותו של הקורבן ולשלוט בו פיזית, רגשית ומנטלית לצורך סיפוק צרכיו של המתעלל.

מהם המאפיינים הדומים בין משפחה נרקיסיסטית לבין כת?

מדוע משפחה נרקיסיסטית היא כת?

מערכת משפחתית נרקיסיסטית היא:

כאשר אחד ההורים הוא נרקיסיסט או בעל מאפיינים נרקיסיסטיים, או מאפיינים של הפרעות אישיות אחרת מקלסתר B שהוא אלים, תוקפני, נוטה להתקפי זעם, רעיל… וההורה השני הוא Co-dependent (קודיפנדנט), שאינו עוזב (נשאר במערכת היחסים הזאת) אך גם אינו מגן על הילדים ועל עצמו.
למשפחות כאלה יש מאפיינים דומים לכת והילדים שבויים בתוכה ללא יכולת לשלוט בחייהם.
מה שהילדים עדים לו זה מערכת יחסים של תוקף וקורבן, מערכת אלימה שבה ההורה החלש עובר התעללות, ולעיתים אף הם חווים התעללות. לעיתים קרובות, אף ההורה השבוי מצדיק את התוקפן (סינדרום שטוקהולם). זוהי מערכת משפחתית מאוד רעילה. ילדים במערכת משפחתית נרקיסיסטית יוצאים מאוד פגועים ויש לזה השלכות על מערכות היחסים שלהם כבוגרים. יש וריאציות שונות של משפחות רעילות מהסוג הזה: יכולים להיות שני תלותיים או שני נרקיסיסטיים שמחליפים תפקידים ביניהם בין מי הוא התוקפן ומיהו הקורבן.

מאפיינים של משפחה נרקיסיסטית שדומים למאפיינים של כת

מנהיג סמכותי

אחד ההורים הוא השליט העליון שקובע הכל. לאדם הזה יש כוח מוחלט על חברי המשפחה האחרים ועל המציאות שלהם, על התפיסה שלהם ועל ההתנהגות שלהם. מה שהמנהיג אומר זה "נכון". בני המשפחה חייבים להסתכל על המנהיג בהערצה, הסכמה והתרפסות. בדומה למנהיג של כת. המנהיג לא כפוף לחוקים שכל האחרים כפופים להם. הוא חי בתחושה של זכאות ותפיסה גרנדיוזית של עצמו.

משתפי-פעולה וסגנים

לאדם הזה יש לעיתים קרובות "סגנים". הסגן שלו יכול להיות בן הזוג או אפילו אחד הילדים, או אפילו דמות מהמשפחה המורחבת יותר כמו אמא שלו/שלה, אח.ות וכדו'. "הסגנים" הם אלו שמתעללים בקורבן כאשר הנרקיסיסט לא נמצא בשטח. בהעדרו, הם הופכים להיות בעלי הכוח ויכולים להיות מאוד אכזריים. זה יכול להיות הבן הבכור שמתעלל באמו או באחיותיו, או האמא שסופגת אלימות בעצמה, אך גם היא הופכת להיות "זרוע מבצעת" של שליטה, התעללות ו"חינוך" כאשר המתעלל הראשי לא נמצא או לעיתים ביחד אתו.
במשפחה נרקיסיסטית יש מתעללים שהם "משתפי-פעולה" עם המתעלל הראשי, ויש גם "קופים מעופפים". (קופים מעופפים הם אנשים שפועלים בשמו או בעבורו של הנרקיסיסט. זוהי התעללות באמצעות צד ג'. (באנגלית: by proxy) בדרך-כלל בעקבות קמפיין של הכפשה שהנרקיסיסט עשה באופן שיטתי כלפי הקורבן שלו, והם באמת מאמינים לסיפורים שלו.
(המושג "קופים מעופפים" שאול מהסרט "הקוסם מארץ עוץ" משנת 1939, שבו הקופים המעופפים הם הזרוע המבצעת שמוציאה לפועל את המעשים הרעים של המכשפה המרשעת מהמערב. אנשים אלו, שהנרקיסיסט עשה עליהם מניפולציה, מאמינים לאישיות המזויפת שלו, הופכים להיות קבוצת התמיכה שלו, ועוד זרוע מבצעת להוסיף לעינוי של הקורבן. ההתנהגות שלהם יכולה לכלול: ריגול, הפצת רכילות, איומים, להציג את הנרקיסיסט כקורבן וכמסכן ואת הקורבן האמיתי מציגים כ"טורף").
יש במשפחה גם חברים שהם בתפקיד ה-"עדים". ה"עדים" אינם מתעללים בעצמם אבל הם "מאפשרים" את ההתעללות בשתיקתם או באמצעות הכחשה שמה שקורה לא באמת קורה. המאפשרים יכולים להיות תמימים שלא רואים ולא מבינים מה קורה, או מאוד תלותיים שאכן כן רואים, אבל מטאטאים הכל מתחת לשטיח ומעמידים פנים שהכל בסדר, או כאלו ש"משתיקים", מחפים ומכסים על ההתעללות כלפי הקורבן (שבדרך-כלל זה אחד שנבחר להיות "הכבשה השחורה"), ומעדיפים להגן על תדמית המשפחה במחיר השתקה של האמת או להגן על עצמם מפני זעמו של המתעלל.

במשפחות נרקיסיסטיות הגזלייטינג (הכחשה מכוונת של המציאות של אדם אחר) הוא שבטי, בדיוק כמו בכת. זה לא רק אחד-על-אחד אלא קבוצה שלמה שמכחישה באופן שיטתי לאחד מחברי הקבוצה את המציאות שלו, וזה גזלייטינג הרבה יותר חזק. האדם שעובר התעללות, הוא השעיר לעזאזל, אומר לעצמו "אני יודע שהדבר הזה התרחש" והמשפחה שלו לאורך שנים אומרת "לא, זה מעולם לא קרה לך". (לדוגמא הסיפור של גליה עוז על התעללות של אביה אל מול ההכחשות של אחיה שהם לא זוכרים שקרו הדברים שהיא מספרת שקרו). וכשזה קורה לאורך שנים על הרבה דברים, הנפגע אולי יגיד לעצמו "מה קורה פה? האם כולם נגדי? האם זה ייתכן? האם אני המשוגע כאן?" והוא יכול אפילו לפתח פרנויה כשהוא מאמין שכולם נגדו.

שעיר לעזאזל

בכל משפחה נרקיסיסטית חייב להיות מישהו שנושא את תפקיד השעיר לעזאזל. לשעיר-לעזאזל לא מתייחסים כאל ילד וגם לא כאל "אדם". הוא שלוחה של המשפחה ושלוחה של ההורים שלו, כי הם צריכים מישהו לזרוק עליו את כל "הרע". המשפחה לא יכולה להתמודד עם הרע, יש להם הרבה בעיות של דיספונקציונליות ורמה גבוהה מאוד של הכחשה, אז הם משליכים את הכל על השעיר-לעזאזל ובכך הם משיגים הקלה. כל אי-נוחות רגשית או מנטלית שנחווית על-ידי הקבוצה כולה (המשפחה) או על-ידי ההורים, מושלכת על השעיר-לעזאזל והוא מצופה לשאת את זה, כדי שחברי הקבוצה אחרים לא יצטרכו להתמודד עם חוסר-הנוחות בתוך עצמם.
הוא האדם שנבחר לסבול כדי שהאחרים לא יצטרכו לסבול, והנרטיב המשפחתי הוא שהוא הסיבה לבעיות ולסבל של המשפחה. בכך, הוא הופך להיות האדם "בעייתי" במשפחה ובטיפול משפחתי הוא יהיה "הפציינט המזוהה" (IP).

הרווח של המשפחה הוא שהשעיר-לעזאזל "מעלים" מהם את כל הבעיות האמיתיות שלהם, כאילו שאינן קיימות, וזה מייצב ומאזן את המשפחה למרות הבעיות והדיספונקציונליות שלהם.

התפקיד של השעיר-לעזאזל מאוד כואב (ההתעללות כלפיו יכול להיות קשה ביותר ואכזרית), מבלבל ומטריף את הדעת. עם זאת, השעיר-לעזאזל מקבל המון תשומת-לב במשפחה, אך כמובן שזוהי תשומת-לב שלילית. לעומתו, למשל, יכול להיות במשפחה ילד שהוא "בלתי-נראה"/נעלם, שהוא מוזנח, ואף אחד לא רואה אותו, והוא בעצמו בוחר להיות כל הזמן "מתחת לראדר" כדי לא לחטוף. יש שיגידו שעדיף תשומת-לב שלילית מאשר בכלל לא. אני לא בטוחה בזה.
דבר נוסף שהשעיר-לעזאזל מספק להורה הנרקיסיסט זוהי הזנה נרקיסיסטית, במיוחד הזנה סדיסטית.

אינדוקטרינציה (חינוך מחדש)

מדובר על תהליך של "שטיפת מוח" שיטתית לצורך חינוך וקביעת המיינד-סט של בני המשפחה ותפיסת העולם שלהם לגבי המשפחה, לגבי עצמם ולגבי העולם. המנגנון: קודם שוברים אותך ומחסלים את הזהות האינדיבידואלית שלך ואז "מתכנתים" אותך לחשוב ולהאמין במה שהנרקיסיסט רוצה שתאמין.

כאן אנחנו מדברים על מערכת לשליטה והשפעה מאוד מתוחכמת של "המרה", כלומר סוציאליזציה מחדש, "חינוך מחדש" – שינוי בתפיסת העולם, או אימוץ מערכת אמונות חדשה, גישות והתנהגויות חדשות, שבא גם לידי ביטוי בשינויים משמעותיים באישיות של הקורבן, שהם תוצאה של "תכנות" מכוון באמצעות טכניקות שכנוע ושליטה התנהגותית. (דהיינו גזלייטינג). המטרה היא ליצור "סוכן" שיעבוד עבורי, אבל שיהיה "מאמין אמיתי, מתוך "לב מסור" ומחשבה ממוקדת רק על זה שהוא "עובד עבורי". הטכניקות: מניפולציות רגשיות, שקרים, שכנוע נצלני, מסגור מחדש, יצירת תלות וביטול עד כמה שניתן של מחשבה עצמאית ופעולות עצמאיות, ביטול של תחושת ערך ומסוגלות אישית, תובענות ודרישה להיענות ולציות נוקשה, טינה ומרמור, ביקורת בלתי פוסקת, והתנהגויות ילדיות. מה שמבדיל אינדוקטרינציה מחינוך רגיל הוא, שבחינוך רגיל ל"תלמיד" מותרת ואף מעודדים אותו לחשיבה ביקורתית והטלת ספק, וכאן אסור לו בכלל שתהייה לו חשיבה משל עצמו או חשיבה אחרת.

חודרנות וביטול זהות

אין פרטיות במשפחה נרקיסיסטית. החודרנות היא גם פיזית וגם פסיכולוגית. אין כבוד למרחב אישי, לחפצים אישיים, ובחלק מהמשפחות החודרנות היא גם גופנית. (מכות או אלימות מינית). מבחינה פסיכולוגית, בני המשפחה מנצלים צורך אמיתי או פגיעות מסוימת של הקורבן (וכל אחד עובר את זה במשפחה הזאת), ואז מתלבשים על הפגיעות הזאת ו/או על הצורך הזה. ראשית הם מעודדים את חברי המשפחה לשתף ברגשות או באירועים ובאכזבות שקרו להם, ואז משתמשים באינפורמציה נגדם כדי להקניט, להנמיך, להכאיב ולעשות מניפולציות. משפחה זו מעודדת תלות, חוסר עצמאות.

הגנה על הדימוי החיצוני של המנהיג ושל המשפחה בכל מחיר

יש הגנה על הדימוי החיצוני של המנהיג ושל המשפחה על חשבון בני המשפחה. לא אכפת לו הכאב שלך או הסבל שלך. הדימוי יותר חשוב מאיך שאתה מרגיש. ישנה הכחשה של התעללות ושקרים. האדם שמתעלל מקבל שבחים מבני המשפחה, והקורבן, אם הוא חושף את הנעשה, מואשם כשקרן.

דה-ראליזציה

יצירת מציאות מעוותת. המשפחה חיה במטריקס משל עצמם. המציאות איננה האמיתית אלא מה שההורה הנרק' קובע שזאת המציאות ואסור לך לאתגר את המציאות הזאת ולהטיל ספק בתמונה שהם מציירים. לאחר זמן, בגלל טכניקות של גזלייטינג, אתה מבולבל מאבד את הקשר עם המציאות.

דה–אינדיבידואציה

מדובר על אובדן זהות. מה שאתה אוהב או לא-אוהב לא נחשב, מה שאתה רוצה לעשות או לא-רוצה לעשות לא נחשב, לא נותנים תוקף לרגשות שלך, לצרכים שלך ובכלל למי שאתה. חוסר אמפטיה, ביטול, הנמכה, הפחתת-ערך, בוז, דחייה, קללות. לבני המשפחה אין למעשה זהות משל עצמם אלא "עצמי שקרי" שהם מסגלים לעצמם לצורך הישרדות, מפני שבשביל לשרוד הם צריכים להיות מי שאומרים להם להיות.

הפרד ומשול – לצורך שליטה

כל הזמן תהייה דינמיקה של "ילד-פלא" ושל "שעיר לעזאזל". ההורה הנרקיסיסט אוהב לגרום לאחים לפנות אחד נגד השני. יש במשפחה כל הזמן הסתה אחד נגד השני בגלוי וגם מאחורי הגב, גם בין האחאים בינם לבין עצמם.

רכילות

במשפחות נרקיסיסטיות יש הרבה רכילות על חברי המשפחה ובכלל גם על אנשים אחרים (יגידו דברים מעליבים, גזעניים, סטיגמות וכדו'). אפשר לראות שמצד אחד, כלפי אותם אנשים שמכפישים מאחורי הגב, כאשר עומדים מולם מתחנפים ונעשים נחמדים.
רכילות היא אמצעי להכפשה, לחדירה לפרטיות כאשר הם חושפים ומספרים דברים אינטימיים לאנשים שאינך רוצה שיידעו, אמצעי לגיוס "קופים מעופפים" ולהפעיל "משתפי פעולה".

שקרים

משקרים, מספרים דברים לא נכונים אחד על השני. לא עומדים בהבטחות, מכחישים דברים שהיו, מכחישים דברים שנאמרו, ממציאים דברים. הכל לפי מה שמתאים להם.

המטרה מקדשת את האמצעים

אין ערכים, אין מוסר ואין מצפון.

הפצצת אהבה או הפחתת ערך לסירוגין

הנרקיסיסטים במשפחה יהיו תמיד או במצב של הפצצת אהבה או במצב של הפחתת-ערך. הפצצת אהבה לא חייבת להתבטא בצורה של עודף תשומת לב והגזמה בלבד, אלא זה יכול לבוא בקטנות בצורה של "שקט", או תקופה שעוזבים אותך ללא-התעללות, מה שגורם לך להוריד את ההגנות שלך וזה בדיוק הרגע שהכל יתהפך עליך והנרקיסיסט יעשה משהו שיפגע בך.

סינדרום שטוקהולם 

במערכת יחסים נרקיסיסטית בתוך המשפחה, מתפתחת הזדהות של הקורבן (בן אם הקורבן בן-זוג או ילד) עם התוקפן והוא מצדיק אותו ותומך בו. מערכת כזו מובילה לקשר טראומטי Traumatic bond.

אי-הסכמה עם הנרקיסיסט נחשבת להתקפה

כל אי-הסכמה למה שהנרקיסיט אומר שהוא נכון, או לגבי תפיסת המציאות, נתפסת כהתקפה. התוצאה של אי-הסכמה תהייה התקפה אישית, האשמה, ביקורת ואף "עונש". זה "חינוך" מתמיד של איך אתה צריך להתנהג ומנגנון שליטה.

זיוף עתיד

המנהיג (ולפעמים גם סגניו) כל הזמן מבטיחים הבטחות שאין להם שום כוונה לקיים אותן. זה יכול להיות דברים קטנים כמו אקנה לך בובה אם תעשי כך וכך או אקח אותך ל-לונה-פארק בחופש הגדול וזה לעולם לא קורה, או דברים גדולים יותר כמו שבעוד שנתיים, אחרי שדני יסיים את הלימודים, נשלם לך את הלימודים שלך. הבטחות אלו מעוררות ציפייה ותקווה ובסופו של דבר גורמות לאכזבה גדולה והרגשה של תסכול ודחייה.

התעללות רוחנית או דתית

זוהי תוספת לכל הסוגים האחרים של התעללות. כאשר הנרקיסיסט או הפסיכופט הוא דתי/רוחני/מאמין בפילוסופיה ספציפית של תזונה/חבר בכת של דרך חיים מסוימת – הם משתמשים בפילוסופיה המסוימת כדי להתעלל בחברי המשפחה. קובעים מה מותר ואסור לאכול, איך כן/לא להתלבש, מה ואיך לעשות דברים מסוימים, מה מותר להגיד ולמי, מהם תפקידי הגבר ומהם תפקידי האישה וכו' ואם אתה לא עושה כך וכך אתה חוטא ומגיע לך עונשים, והאלוהים שלהם רוצה שתעשה ככה וככה וכדו'. ובשם הדת הזאת ירשו לעצמם לחדור לחיים שלך, להרחיק אנשים בעלי "השפעה רעה" עליך, לחדור לחוג החברים שלך על-ידי נחמדות ולמשוך אינפורמציה עליך וגם לעשות פרופגנדה.

לאיים בצוואה

זוהי גם תוספת לסוגים האחרים של התעללות. מחזיקים את הצוואה כאיום מעל הראש שלך. מדברים על כמה תקבל, איך יחלקו את הכסף או לאיים אם תעשה ככה או אם לא תעשה ככה תקבל או תנושל. הרעיון הוא להבטיח שאכלול אותך בצוואה שלי ותקבל "הרבה", כדי שתסכים להישאר תחת ההתעללות ותרכין את הראש ותטפל ותסעד את ההורה המתעלל. בסופו של דבר מה שבאמת קורה במשפחות נרקיסיסטיות הוא שהכסף איכשהו "נעלם". או שלא היה שם מלכתחילה ורק השתמשו בזה ככלי למניפולציה או שלא השאירו לך שום דבר. סוג זה של מניפולציה הוא זיוף עתיד.

לאחר שתיארתי את המאפיינים של המשפחה הנרקיסיסטית, ברצוני לומר שזה טבעי אם הקורא יתקשה להזדהות עם הנאמר כמשהו שקשור למשפחה שלו עצמו. מי ירצה להודות שגדל או שכרגע הוא חלק ממשפחה מתעללת? במיוחד שזה בניגוד לכל האמונות והתפיסות שלנו לגבי מוסד המשפחה ולגבי אהבת הורים. בנוסף לכך, מאחר שיש סוגים שונים של נרקיסיסטים ופסיכופטים, וגם רמות שונות של ביטוי של המאפיינים שלהם, לעיתים, למשל כאשר מדובר בנרקיסיסט סמוי, רבים מהמאפיינים סמויים ופועלים מתחת לראדר במניפולציות מתוחכמות של הסתרה. במקרים כאלה אנחנו יכולים להתבלבל ולשאול את עצמנו, "האם הוא או היא באמת כאלה?" או, "זה לא מרגיש לי כמו כת", או "כן, יש התנהגויות כאלה לפעמים אבל אמא/אבא אוהבים אותנו והם תמיד היו הורים טובים". ישנו גם הבדל מגדרי. האמא הנרקיסיסטית יכולה להיות שונה מאוד מן האב הנרקיסיסט בסגנון ובאופי המניפולציות. או שלעיתים המתעלל מציג את עצמו כקורבן ולא כרודן. ועם זאת, משפחה נרקיסיסטית היא משפחה נרקיסיסטית גם אם סמויה. אי אפשר לברוח מזה.

לסיכום,
לא כל התעללות או כל אלימות ביחסים היא התעללות נרקיסיסטית או פסיכופתית.

יחסים נרקיסיסטיים, במשפחה או בכת, מאופיינים על-ידי פער גדול מאוד ביחסי הכוחות בין שני המשתתפים בזוג, או בין ההורה המתעלל ושאר בני המשפחה. ההתעללות היא מסוג של מניפולציות מכוונות וניצול כאשר בין שני אנשים ביחסים רומנטיים בדרך-כלל מעורבת רמייה, התעללות פיזית או מינית של השותף הכפוף. האדם החזק יותר ביחסים, זה שמחזיק בכוח, משתמש בהשפעה שלו לשלוט ולעשות מניפולציות, ולהתעלל ולנצל את הכפיף, הנכנע. בתמצית, זוהי מערכת יחסים מסוג של כת בין שני אנשים.

זוהי מערכת יחסים שבה המנהיג מפעיל את אותן הטכניקות של כת במערכת היחסים של אחד-על אחד כדי להשיג שיתוף פעולה וציות. הטכניקות היותר שכיחות כוללות בידוד, לעורר פחד, שינויים תכופים בין אדיבות לנחמדות לבין איום, כדי ליצור חוסר איזון ובלבול, להפעיל תחושת אשמה, האשמה עצמית, תלות, קנאה וחוסר-אונים נלמד. הרמה שבה מאפיינים אלו נוכחים ביחסים משפיעה על רמת השליטה ומזהה את מערכת היחסים מהסוג של כת. מאפיין נוסף של יחסי-כת הוא שהמתעלל מקנה מערכת אמונות או אידאולוגיה להצדיק את הפעולות שלו ואת סגנון החיים שהוא רוצה על בן הזוג או על המשפחה, עד לנקודה שהוא הסמכות החידה בעניין הזה ואפילו אלוהים.

ישנם סימנים ספציפיים שמבחינים בין התעללות נרק' להתעללות אחרת שבה המתעלל יכול להיות אדם שיש לו בעיות של ניהול כעסים, שימוש באלכוהול או בסמים או בעיות של דיספונקציונליות פסיכולוגית ברמה בינונית.

יחסי כת אחד-על-אחד יכולים להימצא ביחסים רומנטיים, ביחסי עבודה, הורה-ילד, מטפל-מטופל, סוהר-אסיר, חוקר וחשוד, סביבה של כנופיות, מצבים של בני ערובה, קבוצות אחווה שונות, סביבה רוחנית (למשל, יוגה מסטר ותלמיד).

ועוד לסיכום,

ההתנהגויות המתעללות האופייניות הן:

• מתחיל בשליטה מילולית, פיזית ו/או מינית.
• מעורר ומשמר פחד
• השלכת אשמה
• ביטויים רנדומליים של "אהבה". (חיזוק אקראי (לסירוגין) שמייצר התמכרות)
• כפיית נאמנות כלפי התוקפן והכחשה עצמית של הקורבן.
• קידום ועידוד חוסר אונים וחולשה (אי-מסוגלות).
• ביטויי קנאה פתולוגית
• התנהגויות מעוררות תקווה (יצירת ציפיות על-ידי זיוף עתיד)
• בידוד ואפילו כליאה (שבי).
• דרישה לשמירה על סודיות.
• כפייה של הערצה כלפי המתעלל, שמציג עצמו "כמו אלוהים".
• שימוש נרחב בשיטות מניפולטיביות של שכנוע ושליטה.
• כפייה להתאים עצמך למערכת אמונות או דוקטרינה שמצדיקה את ההתנהגויות של המתעלל.
• אובדן רציני של זהות עצמית וערבוב זהויות (או איחוד זהויות) כאשר הכפוף מתאחד עם הסמכותי.
• התעקשות על להמשיך ולפעול לפי "התכנית" של המסטר.

הערה: לשאלה מדוע כל קשה לעזוב כת או מערכת יחסים מתעללת אכתוב מאמר נוסף. בגדול אני יכולה לומר שמצד אחד, הדבר נובע מפחד גדול מהיד הארוכה של הכת/משפחה, פחד מעונש והתעמרות ופחד מנקמה. פחד קיומי מלהישאר לבד. מצד שני, אובדן הזהות, אובדן תחושת המסוגלות, חוסר בטחון עצמי, ניתוק ובידוד ממקורות תמיכה חיצוניים, ואיבוד המשאבים הפנימיים וגם החיצוניים להתמודד עם ההשלכות של "היציאה", תחושות של בלבול, חוסר-אונים, ושליטה של הכת על המוח של החבר, המחזוריות של "הפצצת אהבה", כל אלו גורמים לאנשים לקפוא ולהישאר במקום.

למאמר נוסף על אמהות נרקיסיסטיות והבנות שלהן לחצו על הלינק.

למאמר על ההורה המאפשר Enabler במשפחה הנרקיסיסטית לחצו על הלינק.

למאמר על השעיר לעזאזל במשפחה הנרקיסיסטית לחצו על הלינק.

מקורות:

Lalich, J. & Tobias, M (2006) Take Back Your Life: Recovering from Cults and Abusive Relationships Paperback, Bay Tree Publishing, Berkely.

Meredith Miller: The Narcissist's Family Cult: https://youtu.be/sWY05MadRJk

Actualized.org: Cult Psychology – Part 1 – How Cults Work: https://youtu.be/Y73laz3etM8