מטרות וכוונות יוצרות את הדרך שלנו את האושר.
איך זה עובד?
האם כל המטרות שלנו שמות אותנו על המסלול לאושר?
בוודאי שלא.
אז איך ולמה מטרות קשורות לאושר:
ההיפך מאושר זה לאו דווקא סבל. הישרדות גם היא ההיפך מאושר. ולרוע מזלנו, מערכת ברירת המחדל, האוטומטית, במוח שלנו היא מערכת של הישרדות. ולמערכת זו יש כוונון אטומטי לא-מודע למטרות הישרדות פיזית ונפשית.
אם אנחנו רוצים משהו שהוא יותר מהישרדות, אם אנחנו מחפשים סיפוק ואושר, אנחנו זקוקים לדרך, למסלול שלפיו אנו נצעד בחיים האלה. והמסלול שלנו נקבע תמיד לפי המטרות והשאיפות שלנו.
התכווננות אל המטרות זה בכלל דבר נהדר כי המטרות הן מצפן שמכוון אותנו וממקד אותנו. בלי זה 'ניפול' חזרה לתוך הישרדות.
אבל חשוב גם לדעת איזה מטרות מעלות אותנו על המסלול לאושר.
ישנן סוגים שונים של מטרות:
ישנן מטרות הבאות מהאגו. הן בדרך כלל מבוססות על ניסיון העבר, נובעות מתוך המציאות הידועה שלנו. משהו שאנחנו רוצים להשיג, משהו שמישהו אחר עשה וגם אנחנו רוצים, מכונית מסוג מסוים, הכנסה חודשים בגובה מסוים, להיות עם האיש הזה, רוצה את העבודה הזאת. מטרות אלו מבוססות על כוונה.
כאשר אנחנו מתחילים להתעורר אנחנו מפסיקים להציב מטרות מבוססות כוונה ומתחילים להציב מטרות מבוססות השראה. אלו הן מטרות אמת(!).
מה ההבדל?
ההשראה מכוונת אותנו למה ולמי שאנחנו יכולים להיות.
ההשראה מכוונת אותנו אל הדרך שבה נוכל להיות מאושרים.
השראה באה ממקום אחר. היא לא נובעת, כמו מטרות, מן האגו. היא באה מהאני המורחב, מהאני שיש לו פרספקטיבה רחבה יותר לגבי החיים, מהקשר של האני המורחב אל האינסופי. השראה, כוחה נובע מבפנים, כוח שקשור למהות שלנו, שקשור למי אנחנו באמת ומדוע באנו לעולם הזה ולתפקיד שלנו כאן. להשראה יש אינטליגנציה אחרת. ההשראה מכוונת אותנו להציב מטרות גדולות יותר, למה שאנחנו קוראים "מטרות אמת", שהן פנימיות ולא חיצוניות.
איך מתחברים למטרות על בסיס השראה?
במקום לשאול את עצמך מה אני רוצה להשיג, שאל את עצמך:
"מה מלהיב אותי?,
מה גורם לי להתרגש?
מה גורם לי שמחה?"
כך אתה פותח את עצמך להדרכה הפנימית שלך שמובילה אותך אל האפשרויות. אבל זה לא מספיק. כדי באמת לצעוד בדרך אל האושר עליך לפעול!!!!!!!!
הטבע, היוניברס, מנסה ליצור כל הזמן. הוא מחפש אחר אנשים שיכולים לבצע את התכניות שלו, אנשים שמוכנים להרים את הכפפה ולפעול. והטבע לא בררני. הוא אומר: "אוקי, אם אתה לא תעשה את זה אז אני אמצא מישהו אחר שיעשה את זה". ולכן כאשר מגיעה ההשראה ואתה לא פועל מיד – זה מתפוגג. אצלך זה מתפוגג, אבל מישהו אחר יעשה את זה. ככה זה עובד.
תחשבו על זה ככה: אם אתה מנכ"ל של חברה ואתה צריך לבצע עבודה או פרויקט מסוים, לאיזה עובד תיתן את הסמכות לנהל את הפרויקט הזה? האם לזה ש'ישן בעמידה' והדברים אצלו מתבצעים לאט ובבינוניות או שתיתן למי שיודע לתקתק עניינים ולבצע דברים?
זוהי הסיבה שככל שאנו יותר יוצרים ועושים, ככה נקבל יותר תמיכה מהיוניברס. חשוב לזכור שהיוניברס הוא ידידותי ותמיד, תמיד, תמיד תומך בעשייה שלנו.
אז ככה,
מטרות על בסיס השראה הן המסלול המהיר להגשים את הייעוד שלך, שזה מתרגם למסלול המהיר ביותר לאושר.
אבל כמובן, השראה שמובילה לעשייה. אחרת אין להשראה שום משמעות.
צריך לצאת לדרך ולצעוד קדימה. כי החיים הם הדרך עצמה ולא השגת המטרות. למטרות אין משמעות בפני עצמן. כל מטרה שאנו משיגים מספקת אותנו ומשמחת אותנו לזמן קצר, ואז שוב אנו יוצאים למסע חיפוש ויצירה אחר מטרות חדשות. זהו מכניזם של התפתחות. אין דבר כזה לעצור. כל זמן שאנו חיים על פני האדמה, אנו חייבים להמשיך לצעוד במסלולי החיים. לנו רק נותר לבחור באיזה מסלול ואיזה חוויה אנו רוצים.
למאמר על עקרון התשוקה וההתלהבות לחץ >>> כאן