הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

המטריקס של מערכת היחסים הנרקיסיסטית

לחיות בתוך מציאות מדומה

אחד המאפיינים של מערכת יחסים נרקיסיסטית הוא, שהנרקיסיסט מנסה ליצור עבור השותף.ה שלו במערכת היחסים (שהוא מקור ההזנה הנרקיסיסטית שלו), בועה של מציאות שקרית, מציאות מעוותת, "מציאות מדומה", תוך שימוש במניפולציות, גזלייטינג וחינוך מחדש, עד לשלב שהמציאות השקרית נתפסת כ"המציאות האמיתית" והיא נעשית כבר "שקר-עצמי" המתוחזק כל הזמן על-ידי מניפולציות ושקרים.

הקורבן שנלכד בתוך המציאות הזאת, עיוור ולא מודע כלל לכך שהוא חי בתוך בועת מציאות שאיננה אמיתית. למסתכל מן הצד בועת המציאות הזאת איננה נראית, ורק מי שחי בתוכה חווה אותה. זהו אחד הדברים הכי בלתי-נתפסים והכי קשה להבין למי שלא היה בתוך מערכת יחסים כזאת. זוהי מערכת של התעללות, שבדומה לאנלוגיה של קרינה רדיואקטיבית, שאף שהיא מאוד מאוד קטלנית, לא רואים אותה, לא מריחים אותה, והיא לא נתפסת בכלל על-ידי מערכת החושים שלנו וכל מה שניתן לראות, לאורך זמן, את הנזקים וההרס שהיא עושה לגוף ואז זה כבר נגרמה פגיעה שיכולה אפילו לגרום למוות (=מוות פסיכולוגי, אובדן הזהות).

בתהליך של גזלייטינג, הנרקיסיסט/הפסיכופת המתעלל יוצר לקורבן "מציאות חלופית" או Hyperreality.
באופן הדרגתי, ובדרך-כלל מתוכנן, הוא מבלבל את הקורבן שלו לגבי לתפיסת המציאות שלו, וגורם לו להפסיק לסמוך על עצמו, ולהפוך להיות תלוי בתמונה השקרית שמצייר לו המתעלל, ובפרשנות שלו את המציאות. הוא יוצר לשניהם מטריקס משל עצמם, עולם בתוך עולם שלוכד את הקורבן ומונע ממנו, עד כמה שניתן, את האמצעים והכוחות והמשאבים להסיר את הווילון מול העיניים. בתוך הבועה הזאת, התודעה אינה יכולה להבחין בין המציאות לבין "המציאות המדומה". אבל בגלל ש"המציאות המדומה" הזאת היא רק אשליה, המתעלל חייב להפוך ליותר ויותר קיצוני, ולהשתמש באמצעים שכוללים מיינד-קונטרול, כוח, שליטה, אלימות, שקרים – כדי לשמור על הפנטזיה הזאת, אחרת הבועה תתפוצץ.

זוהי למעשה עבודת "רמאות פסיכולוגית", כמו וירוס שהמתכנת מטמיע לקורבן במוח והוא משתלט עליו, ומכפיל את עצמו כל הזמן. הקורבן נמצא במצב שבו המציאות והדמיון מעורבבים, אינו יכול להבחין ביניהם ולומר איפה אחד נגמר ואיפה השני מתחיל. הוא בתהליך הדרגתי של שטיפת-מוח תופס את המציאות המדומה שבנה הנרקיסיסט כאמיתית.

אבל, כמו בסרט המטריקס, זוהי איננה האמת – אלא הולוגרמה שמיוצרת על-ידי "מוח-על" אינטליגנטי. העניין הוא, שהקורבן לא מודע לכך שהמציאות שהוא תופס כרגע איננה האמת, אלא רק הולוגרמה של מציאות חלופית שנבנתה על-ידי מישהו אחר, שעשה מניפולציות לתכנות מחדש את תאי המוח שלו כדי לשלוט עליו (על המוח של הקורבן).

וכמו שאומר מורפיאוס בסרט המטריקס:
"המטריקס הוא עולם אשר הוצב מול עיניך כדי להסתיר ממך את האמת."
The Matrix is the world that has been pulled over your eyes to blind you from the Truth".

מהי המוטיבציה של המתעלל. מה הוא רוצה להשיג בזה?

סרטי המטריקס הם אלגוריה על העולם שלנו הנמצא תחת "מערכת שליטה", ועל איך החברה שלנו הפכה להיות "חברה של כלא", הנשלטת על-ידי כוחות חבויים או נסתרים, ורובנו כלל לא מודעים לעובדה הזאת. מדהים לראות כיצד הרעיונות המופיעים בסרט המדברים על העולם שלנו ברמת המקרו, קיימים בהלימה, בתואמות מדהימה, גם במיקרו, במערכות יחסים רעילות ונרקיסיסטיות, אחד לאחד.

הגיבור הסרט, הוא מהנדס תוכנה, תומס אנדרסון, המייצג את האדם הרגיל. בתחילתו של הסרט, פעם ראשונה שרואים אותו, הוא ישן. זהו השלב הראשון, שמייצג את האדם שתקוע במטריקס ועדיין לא התעורר. ובהקשר למערכת יחסים נרקיסיסטית, זהו השלב שבו הקורבן עדיין לא התעורר. והשלב הזה יכול להימשך הרבה שנים, מבלי שהקורבן בכלל מודע שהוא נמצא תחת מערכת שליטה מאוד סמויה בתוך מציאות מדומה, שמשרתת את בעל הכוח (המתעלל הנרקיסיסט).

בסרט, לפני שניאו בולע את הגלולה האדומה, מורפיוס מזהיר אותו שאחרי זה אין דרך חזרה.
גם במערכת יחסים נרקיסיסטית, רבים ורבות יכולים להעיד, שרגע הגילוי, אחרי זמן שחיית תחת משטר שליטה, דיכוי, הנמכה, שקרים, הכחשה, חוסר תוקף, אכזריות והתעללות, מבלי שההכרה שלך ראתה את זה והבינה מה קורה, מגיע הרגע שמשהו נראה לך "לא בסדר", או שהסבל כל כך גדול שאת מתחילה לחפש מידע באינטרנט, או שאת מעיזה לדבר על זה עם חברה, ופתאום את פוקחת עיניים ומגלה שאת למעשה "אישה מוכה" (או גבר מוכה), לעולם כבר לא תוכלי לחזור אחורה אל משטר הדיכוי. אם התעוררת, התגובה היא בדרך-כלל שוק, הלם, בעתה ואימה. וזה כואב. מאוד כואב. ומזה, אין דרך חזרה. רק לנוע קדימה, ולהילחם, תרתי-משמע, כדי לצאת לחופשי.

ניאו בולע את הגלולה האדומה ואז הוא מתעורר לעולם האמיתי. הוא נזרק בכוח מהתא שבו הוא שכב חסר הכרה, לא מודע לכך שהוא בסך-הכל לא יותר מאשר אנרגיית חיים – מקור של הזנה למוח-על, שמטרתו להפוך את האנשים לכנועים וצייתנים כדי שימשיכו להתרבות ולחיות חיים "רגילים" ולספק לו את ההזנה שלו. המציאות השקרית של המטריקס תוכננה כך שבני האדם לא יידעו שמשתמשים בהם. הם מאמינים שהם חופשיים ואינם מודעים לעובדה שיש בכלל יישות כזאת שמנצלת אותם.

אנלוגיה נהדרת לתאר את מערכת היחסים הנרקיסיסטית ממבט-על. כי בסופו של דבר, השורה התחתונה, כל מה שהנרקיסיסט עושה, חושב, מתנהג זה כדי לקבל הזנה נרקיסיסטית, ולהבטיח שההזנה הזאת לא תיפסק לעולם כי ההזנה הזאת, ממקור חיצוני, היא "תנאי-קיומי" בשבילו, כלומר, ללא ההזנה הזאת אין לו יכולת קיום. וכדי שזה יקרה, הוא צריך שליטה מלאה על הקורבן, הוא צריך לבלוע אותו, לבטל את זהותו ואת רצונותיו ולבטל כל אלמנט של אינדיבידואליות, להפוך אותו לכנוע ותלותי – כי הוא לא צריך ממנו את אישיותו. הוא צריך הזנה. והצורך בהזנה כל הזמן הולך וגובר. בשביל הנרקיסיסט, המטרה (הזנה נרקיסיסטית) מקדשת את האמצעים (כלומר, יעשה כל מה שנחוץ ללא מצפון, ערכים או מוסר).

כדי שנבין עד כמה קשה לצאת מן "המציאות המדומה" הזאת, חשוב מאוד שנבין מהם המאפיינים שלה.

ההתחלה, עוד לפני יצירת קשר, היא חיפוש אחר מקור הזנה טוב. מבחינת הנרקיסיסט הוא צריך מקור הזנה יציב ובטוח. הוא סורק את המועמדות הפוטנציאליות ומטרגט רק את אלו שהן "בחורות טובות", אמפטיות, עם נטייה לרצות אחרים, יציבות, שאינן בעייתיות או דורשות הרבה תחזוקה, ובדרך-כלל גם מצליחות. אז מתחיל שלב החיזור. שלב זה מאופיין במשיכה הדדית והפצצת אהבה. כבר בשלב הפצצת אהבה נבנית מציאות שקרית שאין מאחוריה כלום. זוהי רק פנטזיה משותפת של "מצאתי את בן-הזוג האידאלי", האביר על הסוס הלבן או הנסיכה, שיגשימו את החלומות שלי לזוגיות ואהבה. הנרקיסיסט עושה אידאליזציה של בת-הזוג המחוזרת. הוא משקף לה את עצמה כאישה המושלמת, שהוא עוד לא פגש אף אחת כמוה, נותן לה מחמאות, שם-לב ומקפיד לתת לה בדיוק מה שהיא אוהבת, הוא המחזר המושלם, הוא מתאים עצמו אליה, לומד מה מעניין אותה ומתעניין באותו הדבר, מציג את עצמו בדמות ובקריטריונים שהיא בדיוק מחפשת בבן-זוג, הוא משקיע זמן ואנרגיה בקשר, הוא מתחבב על החברים והמשפחה שלה, אומר לה את מה שהיא רוצה לשמוע, ומבטיח הבטחות של עתיד משותף ושל ביחד ננצח את הכל. היא בטוחה שמצאה את הנשמה התאומה שלה. זהו שלב ירח-הדבש. הוא חותר "לסגירה" מהירה. למסד מהר את היחסים. הכל מתקדם מהר מאוד מאפס למאה. (כי כמה זמן הוא יכול להחזיק את העמדת-פנים הזאת? כמה זמן הוא יכול להחזיק את השקר?)

הוא טווה קורים ובת-הזוג המחוזרת נופלת לתוך המלכודת ומתאהבת. היא מתאהבת לא רק בו, באביר על הסוס הלבן, אלא גם בדמות האידאלית של עצמה כפי שהיא משוקפת על-ידו, שאחר-כך, בשלב יותר מתקדם של היחסים, היא כל הזמן תנסה ותתאמץ להוכיח שהיא עדיין כזאת כדי לזכות שוב בגבר הזה שידע כל כך לאהוב אותה. אבל היא מתאהבת בדמות שקרית ובמציאות המדומיינת של נשמות תאומות שהוא צייר לה, של ההבטחות על עתיד, משפחה, ילדים. הוא מהר מאוד רוצה לקבוע תאריך לחתונה, מהר רוצה להיכנס להריון ולרכוש דירה, והיא בעננים… הנה הגיע הגבר הזה שמוכן להתחייב וללכת עד הסוף בלי משחקים. והיא קונה בשמחה את הפנטזיה של "נצעד ביחד לעבר השקיעה". היא כבר בתוך המטריקס שהוא יצר.

ואז… לאט לאט מתחילות להזדחל הדרישות, החינוך מחדש, ביקורת, הנמכה, חוסר תיקוף, מסרים כפולים. זה מתחיל בכך שהוא מבטל את הצרכים שלה, מנסה לנתק אותה מכל מקורות התמיכה שלה והקשרים הישנים שלה אשר מקרקעים אותה אל המציאות האמיתית של חייה לפני שהכירה אותו, ומהר מאוד מתחילים משחקי המוח ושטיפת-מוח כשהמטרה היא למחוק את הזהות הישנה שלה וליצור לה זהות חדשה, כזאת שתשרת אותו בכך שתאפשר לו שליטה טוטאלית עליה (ומבלי שהיא תרגיש שזה מה שקורה). ועד כמה שזה ישמע אירוני, המתעלל/הטורף מציג עצמו כ"טוב", כ"מציל" שלה, שנותן לה בטחון, מגן עליה, אוהב אותה ורוצה בטובתה. זהו משחק שאינה מכירה את החוקים שלו. במיוחד שהחוקים של המשחק כל הזמן משתנים. היא מוצאת את עצמה חסרת אוריינטציה במשחק הזה. במשחק הזה, בדרמה הזאת, הדבר היחיד שבת-הזוג יכולה לנבא זה את אי-הודאות. וכך מתחיל ליצור בעבורה את המטריקס שאין בו שום הגיון. המוח שלה מנסה למצוא חוקיות מאחרי הדברים וזה מוציא אותה מאיזון.

היכן האשליה? איפה השקר?

במציאות המדומה הזאת יש כל הזמן, במעגלים חוזרים ונשנים, שכנוע והבטחות של אהבה, של הגנה ובטחון, של אכפתיות, של חרטה וסליחה והצהרות על עתיד ורוד מעכשיו. את מאמינה באשליה הזאת, במציאות השקרית הזאת, ואת הודפת מלראות את הבועה של ההתעללות שאת חיה בתוכה, של מניפולציות רגשיות, בלבול, שקרים, מסרים כפולים, אשמה, בושה, התמכרות לפירורים של יחס, הפחדות, חוסר הוגנות וכדו'.
במציאות האלטרנטיבית הזאת שודדים אותך מהערך העצמי שלך, את כל הזמן לא בסדר, את לא מספיק טובה, את צריכה להוכיח את אהבתך בכך שתעשי מה שאומרים לך, יש רק אמת אחת והיא האמת שלו, את צריכה לתת ללא-תנאי והוא רק לוקח, את תמיד אשמה, ומשכנעים אותך שאינך יכולה ולא תוכלי לשרוד בלעדיו. ואת מאמינה בזה. יש כאן שתי מציאויות מקבילות. אחת, הגלויה שנראית כמו זוגיות אוהבת, בטחון, וציפייה ליחסים הדדיים וצמיחה – וזו המציאות שכולם רואים, והשנייה, המציאות האמיתית מתחת, שאף אחד לא רואה והיא יחסים של רודנות, רשעות, ניצול, של טורף וקורבן ושל התעללות.
כדי לראות את המציאות הזאת, צריך לבלוע את הגלולה האדומה. מערכת היחסים הנרקיסיסטית חותרת תחת היכולת שלך לחשוב באופן עצמאי וצריכה להיות התעוררות רצינית כדי שתעזבי.

בסרט המטריקס מורפיאוס אומר לניאו:

ה הסיכוי האחרון שלך. אחרי זה, אין דרך חזרה. אתה לוקח את הגלולה הכחולה – הסיפור נגמר. אתה מתעורר במיטה שלך ומאמין במה שאתה רוצה להאמין. אתה לוקח את הגלולה האדומה, ואני אראה לך עד כמה עמוק מגיעה מאורת הארנב."

"מאורת הארנב" זה ביטוי שפירושו ליפול לתוך מציאות אלטרנטיבית מאוד מוזרה וחסרת אוריינטציה. זוהי מטאפורה למשהו שמעביר אדם למצב או סיטואציה בעולם מקביל, מאוד סוריאליסטי שמאופיין בחוויות משונות ולא ראציונליות ושיש בו היגיון משלו, ובדרך-כלל בהקשר למקומות או מצבים שיש בהם אתגרים וסכנות אבל גם קסם.

הגלולה האדומה תראה לו את האמת, הכואבת לפעמים, בניגוד לגלולה הכחולה שתשאיר אותו בבורותו ובאשלייתו.

מהי הגלולה הכחולה?

הגלולה הכחולה עוזרת לך להמשיך לחשוב שהכל בסדר ולהחזיק בסיפורים השקריים: הוא אוהב אותי, הוא החבר הכי טוב שלי, איכפת לו ממני… הגלולה הכחולה עוזרת לך להתעלם מהמניפולציות הרגשיות, מהמילים המנמיכות והמשפילות, עוזרת לך לתת תירוצים להתנהגות לא יפה (בגלל שהייתה לו ילדות קשה, או קשיים בעבודה, או יום לא מוצלח והיה עצבני, או אני גרמתי לו להתעצבן) – בדרך זו הגלולה הכחולה מיישבת לך את הדיסוננס הקוגניטיבי ומאפשרת הכחשה של הפנים האחרות שלו, את החלק שלו האכזרי והמתעלל, הלא-נאמן והשקרן. לקחת את הגלולה הכחולה משמעו לכאורה פחות כאב. אם את לוקחת את הגלולה הכחולה את עיוורת לעובדה שאדם זה הוא ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד ואינך רואה את האישיות הכפולה שלו.

הכאב שבהתעללות נרקיסיסטית הוא מורכב, וקשה מאוד להתגבר עליו. זוהי התעללות רב-שכבתית הפוגעת בכל הממדים בחייו ובאישיותו של הקורבן, וקל יותר להתעלם ממנה מאשר להתמודד איתה.  ואם את במקום הזה של הגלולה הכחולה, אף אחד לא יכול "לפתוח לך את העיניים". וכמו שאומר מורפיאוס: "לרוע המזל, אי אפשר להראות לאף אחד מהו המטריקס. אתה צריך לראות את זה בעצמך."

אבל… מגיע הרגע שיש הבלחה של מודעות. ייתכן שזה קורה כאשר הלא-מודע של הקורבן כבר אינו מסוגל יותר לעבד את התדירות והאכזריות של הטראומה הרגשית שמתרחשת בתוך המציאות הזאת, וכל מיני טריגרים מעלים תגובות פוסט-טראומטיות, וזה השלב שבו, יום אחד, מגיע הגילוי.

את נתקלת במושג נרקיסיסט ובמושג גזלייטינג ובמושג התעללות נרקיסיסטית. זה יכול לקרות בעקבות צפייה בסרט או סדרה שמדגימה יחסים נרקיסיסטיים, פוסט ברשת החברתית "שנוגע" לך בכאב, שיחת חברות, מישהי אחרת שמספרת על האקס הנרקיסיסטי שלה ופתאום את מזדהה, מאמר באחד מעיתוני הנשים וכדו'. אז את מגלה שהאדם שאיתו את חיה ומחלקת את חייך, שאת נותנת בו אמון, ושסלחת לו מיליון פעם, הוא בעצם מתעלל בך. וכשאת חוקרת ונכנסת לעובי הקורה את גם מבינה שהוא לא ישתנה, שאין לו כוונה להשתנות ושהוא מנצל אותך, מהתל בך ושולט בך, זה מרגיש כמו בגידה ואת מבינה ומרגישה שמשהו לא בסדר ביחסים האלה, שלא ככה צריכים להיראות החיים שלי, שלא ככה צריכה להיות זוגיות, לא ככה צריכה להרגיש אהבה ו/או חברות. לפני כן לא יכולת לשים את האצבע על משהו מסוים, אפילו אם הרגשת שמשהו "לא בסדר", כי לא ראית את זה (כי בלעת את הגלולה הכחולה).

כמו שמתאר מורפיאוס:
"אתה לא יכול להסביר את מה שאתה יודע, אבל את מרגיש את זה. הרגשת את זה במשך כל חייך, שיש משהו לא בסדר עם העולם. אתה לא יודע מה זה, אבל זה שם, כמו נעץ שחודר לך למוח ומשגע אותך. אתה יודע על מה אני מדבר?"

וניאו עונה: "המטריקס".

ומורפיוס מסביר על המטריקס:

"המטריקס הוא בכל מקום, הוא מקיף אותנו, אפילו עכשיו, בחדר זה ממש. אתה יכול לראות אותו כשאתה מתבונן מבעד לחלון, כשאתה מדליק את הטלוויזיה… אתה יכול להרגיש אותו אפילו כאשר אתה הולך לעבודה, כשאתה הולך לכנסייה, כשאתה משלם מיסים… הוא העולם שממסך את עיניך בכדי לגרום לך להיות עיוור לאמת… נולדת לכלא שאינך יכול להריח, לטעום או לגעת – כלא למוח שלך…"

שימו לב שהוא אומר שזהו "כלא למוח שלך". הוא מייצג לעשה את שטיפת המוח או משחקי המוח שהאדם שרוצה לשלוט בך, עושה לך ואת העובדה שזה סמוי, בלתי נראה, מסווה.

ואז אחרי שהתעוררת את בולעת את הגלולה האדומה.

בסרט המטריקס, מורפיוס אומר לניאו "… אחרי זה אין דרך חזרה". כשהוא נותן לו שתי אפשרויות, גלולה כחולה או גלולה אדומה, הוא מרמז שלהבין את האמת – זוהי בחירה. ושחייבים לראות את מערכת השליטה בעצמנו, כי אף אחד לא יכולה להסביר לנו. ולפני שניאו לקוח את הגלולה האדמוה מורפיוס אומר לו: "זכור, אני מציע רק את האמת" ורומז שגילוי האמת לא תהייה חוויה נעימה, שהבנת האמת איננה נעימה (בלשון המעטה).

ניאו בולע את הגלולה האדומה, העולם הרגיל סביבו מתפוגג ונעלם והוא מתעורר "לעולם האמיתי" שהוא מבעית ומעורר אימה. כך נראית למידת האמת. האשליות שבהן האמנת בעבר, מתמוטטות. וכשאת מבינה איך חיית במשטר של התעללות, זה לא נעים בכלל.

כפי שכבר ציינתי, לפני כן הוא שכב בתאו חסר-הכרה. אין לו מושג שהוא מוחזק כאנרגיה של חיים עבור ישות-העל שמשתמשת באנשים כחומר הזנה. וכדי שתוכל לקבל את ההזנה הזאת, צריך לשמור שהם יהיו חסרי-מודעות, שלא יתעוררו, ושלא ייצאו משליטה. המטריקס כל כך מתוחכם שלאנשים שחיים בתוכו אין מושג על מה שקורה, אין מושג שהם נשלטים ושהמציאות שלהם היא תוכנת מחשב שמישהו אחר שולט בה. האנשים פשוט ממשיכים רגיל בחייהם, עיוורים לעובדת קיומה של ישות מנצלת כזאת, המוח של המחשב והם אפילו מאמינים שהם חופשיים לבחור. בסרט ניאו מתעורר במיכל עם חומר ג'לי דביק, הוא מחובר לכל מיני צינורות ומכונות בתוך הגוף שלו. המערכת שולטת בו, מחוברת אל כל תא ותא בגוף שלו, והוא רואה עוד הרבה אנשים בתוך מיכלים, שדה אינסופי של מיכלים כאלה, ובפנים אנשים מחוברים למכונות הללו, למערכת שניזונה מן האנרגיה שלהם. וזוהי המטרה שלשמה הם צריכים לשלוט בבני האדם. מאחורי המציאות המדומה (המטריקס), שזוהי רק תמונת פנטזיה, אשלייה, יש עולם אמיתי שחור ואכזרי שמטרתו שליטה לצורך הזנה של אנרגיה. וזה בדיוק מה שקורה בתוך מערכת היחסים הנרקיסיסטית.

בדיוק כמו ניאו, בשלב מסוים במסע שלך בתוך ההתעללות הנרקיסיסטית, את לוקחת את הגלולה האדומה הראשונה. ואז את נעשית מודעת למידה ולעוצמה ולעומק של ההתעללות הנרקיסיסטית. והגילוי הראשון הוא הלם, שוק. היית רוצה לחזור אחורה ולקחת את הגלולה הכחולה ולמחוק את כל הידע שכעת הוא משא כבד היושב על כתפייך. אבל כמו בסרט, ברגע שלקחת את הגלולה האדומה, הבחירה היא בלתי הפיכה, אינך יכולה לחזור למצב של בורות.

מה גילית? גילית שאת מקור הזנה של הנרקיסיסט. גילית שכל מה שהוא עושה ואומר זה מערך מתוכנן שמטרתו לשמור שלא תראי את האמת. שתישארי לחיות בתוך המציאות המדומה שהוא יצר. אלא שעכשיו את ערה למציאות האמיתית.
עכשיו, הערות הזאת היא מאוד טריקית, היא עדיין לא קבועה. את נעה הלוך וחזור בין עיוורון ושמירה על המציאות המדומה, לבין התעוררות אל האמת. אין כאן תהליך לינארי, קו ישר שבו את מתקדמת. השפעתו של המטריקס כל כך חזקה ואת עדיין תחת ההשפעה הזאת. את נופלת שוב ושוב אל מול הניסיונות של הנרקיסיסט (מוח-העל או מחשב-העל) לפצות, לחזר, להבטיח הבטחות, להיות צ'ארמר, לפזר אופטימיות שמעתה הכל יהיה נהדר. אלו הם מעגלים חוזרים ונשנים – הוא כל הזמן מפתה ומרמה אותך כדי להחזיר אותך אל תוך העולם השקרי שהוא יצר.

הוא עושה זאת משום שאת אנרגיית החיים שלו. הוא רוצה אותך בחזרה. מופע המציאות הזה נוצר בתהליך הדרגתי שבו את הופכת להיות מהשותפה שלו, הארוסה שלו, בת-הזוג שלו, למישהי שהערך שלה מתחיל ונגמר ביכולת שלה לשרת אותו. הפכת להיות מישהי שהוא שוכב איתה, שמספקת טיפול, תשומת-לב, חיזוק לאגו, וגם כלי שעשוע לסיפוק הצרכים הסדיסטיים שלו. זה היה כל כך הדרגתי וסמוי שלא שמת-לב כיצד הדחקת וחסמת צמיחה אישית, מחשבה עצמאית, יצירתיות ואותנטיות והתחלת לחיות את החיים שלך דרכו, שהוא מעסיק אותך 24/7 במה שהוא רוצה, צריך, זקוק, חושב, מתכנן, קובע וכו' וכו' והפסקת לחיות את החיים שלך. ובאותה עת, בהדרגה גם הבטחון ביחסים מתאדה שכן את נוכחת לדעת  שצעד אחד "לא נכון" שלך, יכול לגרום לך כאב/נזק רציני.

ברגע שלקחת את הגלולה האדומה, ואת כבר יודעת על המטריקס הנרקיסיסטי, וזה אומר שאת יודעת מהי המציאות שאת חיה בה, סביר שתתחילי, כמו נרקומנית, לחפש אינפורמציה. לקרוא מאמרים, לצפות בסרטונים, לחפש קבוצות תמיכה ברשת החברתית וכל דבר שאת יכולה כדי ללמוד על התופעה הזאת ועל המצב שלך. ובאותו הזמן הספק ממשיך לכרסם, ואת עדיין "שבויה" בקונספט שהנרקיסיסט שלך הוא שונה, וקשה לך להאמין שהוא באמת כזה, ואת משכנעת את עצמך שהוא לא כל כך נורא, שהתיאור הזה לא ממש מתאים לו. "כן יש חלק מהדברים מתאימים אבל הרוב לא…" או "יש לנו מערכת יחסים מיוחדת", "הוא אוהב אותי", "יש לנו סיכוי אם נלך לייעוץ", "הוא פשוט עבר חיים קשים ויש לו נפש פצועה".

זהו תהליך של התעוררות. הגילוי קורה ברגע אחד ומיד אחריו בא ההלם. אבל אחרי זה יש תהליך התחזקות שבו את צריכה להתמודד עם שטיפת-המוח שעברת ולהתאמץ לתחזק את ההתעוררות ולהחזיק את המציאות החדשה, לקחת החלטות לצאת ממערכת היחסים הזאת (במקרה הטוב) ולשלוט בחזרה על החיים שלך. זה לא קל לצאת מהמטריקס הנרקיסיסטי. צריך עזרה ותמיכה, את צריכה לבנות את הכוח שלך ואת תחושת המסוגלות שלך מחדש. זה יכול להיות תהליך ארוך. כי אם הבטחון העצמי שלך כבר ברצפה, ואין לך משאבים כלכליים, ואת עייפה, מבולבלת, תשושה וברמה גבוהה של סטרס כרוני עקב טראומה מתמשכת, לא תמיד תמצאים בתוכך את הכוחות לצאת. אבל תזכרי, אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה בשבילך.

  וכמו שאומר מורפיאוס:
"אני מנסה לשחרר אות המוח שלך. אבל, ניאו, אני יכול רק להראות לך את הדרך. אתה זה שצריך לעבור דרכה".

הערה: כל הנאמר בלשון זכר ו/או נקבה מתאים לשני המינים.

לקריאה על גזלייטינג לחצו על הלינק
לקריאה על זוגיות עם נרקיסיסט לחצו על הלינק

מקורות והשראה למאמר:

https://kimsaeed.com/2016/10/17/matrix-narcissistic-abuse-recovery/

מארק פאסיו:

https://odysee.com/@HumanitysVault:a/Mark-Passio—The-Matrix-Trilogy-Decoded:8

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.