הערה: כל מה שכתוב בלשון זכר ו/או נקבה, יכול להיות גם ההיפך, נא עשו את ההתאמה שלכם,
מדוע למתעללים חשוב לשמור על תדמית טובה כלפי חוץ?
איך זה שכולם חושבים שהוא/היא נפלא.ה?
האם מתעללים לוקים בפיצול אישיות?
רוב המתעללים מציגים פנים מקסימים כלפי חוץ, ויוצרים פער חד בין תדמיתם הציבורית ובין היחס שלהם כלפי בני/בנות זוגם וילדיהם. הפער הזה גורם לבן/בת הזוג סבל רב, ומכלה אותו.ה מבפנים. היא חושבת "מה לא בסדר אצלי? הרי הוא מסתדר טוב עם אנשים אחרים, מרשים אותם בחוש ההומור שלו, בידידותיות שלו, בנדיבות שלו, וכולם חושבים שהוא נהדר". לכן היא לא מעלה על דעתה שמשהו לא בסדר אצלו.
בבוקר הוא מכנה אותה בהמה, שמנה, מטומטמת, משוגעת, וכמה שעות מאוחר יותר היא רואה אותו עוזר לשכנים, מקשיב לסיפורים של השכן, עוזר לשכנה לסחוב סלים מהאוטו, מתנדב לוועד הבית או לוועד הכיתה, וכדו'. ואנשים אומרים לה "בעלך כל כך נחמד. יש לך מזל שאת אתו. אין הרבה גברים כאלה".
בואו נראה איך הפער הזה בא לידי ביטוי:
- הוא זועם בבית אבל רגוע וחייכני בחוץ.
- הוא אנוכי ומרוכז בעצמו כשהוא איתך, אך נדיב ותומך באחרים.
- הוא שתלטן בבית, אבל בחוץ עושה פשרות, פתוח למשא ומתן על דברים.
- הוא מבטא עמדה מאוד שלילית כלפי נשים בבית או בחיק המשפחה, אך בחוץ הוא "פמיניסט", תומך בשוויון.
- הוא תוקפני ומאיים בבית אך אינו אלים ולא מאיים עם אחרים.
- הוא מתנהג בבית כמי ש"מגיע לו", תובעני ולא מכבד ובאותו זמן מאוד ביקורתי כלפי גברים אחרים שאינם מכבדים את נשותיהם או תוקפים נשים.
נשאלת השאלה: האם מתעללים לוקים בפיצול אישיות?
ממש לא.
מתעללים נמשכים לכוח ולשליטה. חלק מהאסטרטגיות להשיג כוח ושליטה זה לגבש תדמית ציבורית חיובית. תדמית הבחור הטוב, או הבחורה הטובה, עוזרת למתעלל.ת להרגיש טוב עם עצמו.ה. זה גם מספק להם אליבי אם וכאשר בת-הזוג (או הבן/הבת שלהם, במידה ומדובר בהורה מתעלל) מתלוננת אצל חברים או אפילו במשטרה. אנשים המביטים מהצד יגידו "הוא לא נראה הטיפוס המתעלל. זה לא הגיוני. אולי היא מעלילה עליו?" או "היא בטח גרמה לו לאבד את זה". ובאותה עת הוא יגיד: "אני מסתדר עם כולם מצוין חוץ ממנה". "תשאל אנשים מה הם חושבים עלי ותראה…". "כולם רואים שהיא נוטה להתפרצויות, כולם רואים שהיא לא-נורמלית וכדו'…" ואפילו מציג סרטונים שצילם אותה בשעת רתחה.
גם אם הם הולכים ליועצ.ת זוגי, קשה ליועצ.ת להתעלם מהקסם האישי. אלו הם אנשים שיודעים טוב מאוד להסתיר את הצד המתעלל שלהם. הם יכולים להתבדח, לספר על ההתנדבות שהם עושים כבר שנים רבות, להיות בעלי מקצועות שנתפסים כאלו שדורשים חמלה והאהבת הזולת כמו רופאים, רבנים, מורים, מדריכים רוחניים, הם יכולים להיות אנשים מאוד מצליחים בתחומים שונים, הם יכולים להיות מאוד משכילים כמו גם בעלי השכלה ממוצעת או חסרי השכלה, הם יכולים להיות עשירים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה ("אני נותן לה כל מה שהיא רוצה") ובן/בת הזוג מרגישים כמו בכלוב של זהב… וגם למטפלים קשה מאוד לחבר את התדמית שלהם, המשיכה והקסם שלהם, עם מידת האכזריות וההרס שהם מסוגלים להגיע אליה.
הפער הזה הוא אחת הסיבות ליכולתם של המתעללים לחמוק מאחריות. "האם האדם הזה יכול להיות כל כך מרושע? קשה להאמין".
כשמדובר במטפלים ויועצים זוגיים, הצד האלים של המתעלל בדרך כלל נחשף ברגע שמעמתים אותם עם ההתנהגות המתעללת ומאמינים לקורבן ההתעללות. כשזה קורה, הסיכוי שהמתעלל ימשיך לבוא לטיפול/ייעוץ נמוך מאוד. הוא יכפיש את היועצים/מטפלים, יגיד שהיא/הוא לא מבינים כלום, שהם רק מקלקלים לנו את היחסים, או שהיא/הוא רק רוצים את הכסף שלנו וכדו'.
אם הקורבן הולכ.ת לייעוץ לבד הוא ינסה בכל כוחו למנוע ממנה להמשיך. אם זה בצורה פחות ישירה כמו: "אני מרגיש אנרגיות זרות שנכנסות בנינו". "אני שומע מישהו אחר מדבר מגרונך". "מישהו משפיע עלייך", או בצורה ישירה: "לא חבל על הכסף? במקום זה את יכולה ל… (לעשות משהו שאת רוצה)", "בגללה אנחנו נתגרש", "היא משגעת אותך והיא תהרוס לנו את הנישואים", "מה את מקשיבה למטומטמת הזאת, מה היא יודעת עלינו? אנחנו יודעים הכי טוב מה הבעיות שלנו".
חשוב לזכור,
הרוב המכריע של הא.נשים שטוענים/טוענות שהן עוברות התעללות -דוברות אמת.
מתעללים מודעים להתנהגותם הרבה יותר משנדמה. (אף שיש להם גם התנהגויות פחות מודעות).
התעללות וכבוד הם הפכים. מתעללים אינם מכבדים את בני-זוגם. ההיפך, הם רואים בהם אדם פחות-ערך.
מתעללים מייחסים את האחריות לפעולות שלהם לאחרים.
התעללות נפשית והתעללות בכלל הן על רצף. יש רמות שונות ויש סגנונות שונים. בקרוב, אכתוב וארחיב על טיפוסים של מתעללים.
מקור והשראה: לנדי בנקרופט "למה הוא עושה את זה", איך גברים כעסנים ושתלטנים חושבים.