הנושא של יצירת מציאות הוא כבר מאוד מאוד מ-א-ו-ד 'משומש'. כל כך הרבה כתבו ודיברו על זה שכבר נדמה שנמאס לנו מזה. 'יצירת מציאות' הפכה למטבע לשון שחוקה. עוד פעם עם זה? שמענו כבר…
אז כל ההקדמה הזאת בשביל שלא תעזבו אותי כאן. כי אני רוצה להביא לכם נקודת מבט קצת אחרת על הנושא, משהו ש'עושה שכל' והופך את ההגשמה למנגנון מאוד ברור. מי לא רוצה להגשים חלומות? שירים את ידו. רק שתדעו, שכל מה שכתוב כאן יכול להתגשם רק לאלה שמאמינים שחלומות מתגשמים.
אז הכל מתחיל מזה שישנם מספר חוקים בסיסיים לפיהם הבריאה שלנו פועלת. והחוק שאני רוצה כאן להדגיש הוא "מה שאת/ה שולח, זה מה שאת/ה מקבל בחזרה" ובשפה הפופולארית קוראים לו חוק המשיכה "דומה מושך דומה".
עכשיו, כל מה שקיים, הכל, זה אנרגיה בתנועה, תדר. וכל הדברים הם אותו הדבר עצמו אשר רוטט בתדרים שונים. והתדרים הללו מושכים, דרך שוויון תדרים, את הדברים שהם בתדר דומה. זוהי פיזיקה פשוטה.
ולפי הפיזיקה הפשוטה הזאת, כל אחד מאתנו הוא מגנט שמושך לחיים שלו את הדברים הדומים לו. והמגנט הזה עובד כל הזמן. לא צריך להתאמץ בשביל זה, לא צריך לחשוב על זה ולא צריך לעשות שום דבר בשביל זה – זה הטבע שלנו, זוהי פיסיקה פשוטה.
וכיצד נקבע הרטט הייחודי של כל אחד מאיתנו?
כל האמונות שלי וההגדרות שלי לגבי החיים, הרגשות שלי שנובעים מאלו, וההתנהגויות הנובעות מהרגשות, כל אלו יוצרים את האישיות הייחודית שלי, ובמילים אחרות את התדר הייחודי שלי.
'מומחי' חוק המשיכה אומרים לנו שכדי להפעיל את המנגנון הזה של הגשמת החלומות שלנו מה שעלינו לעשות זה להגדיר במדויק ולהתכוונן למה אנחנו רוצים להשיג, לחשוב חיובי, ליצור לוח חזון, להאמין שמה שאנחנו רוצים באמת יתגשם וכדו'.
וכל זה באמת נכון, אבל חסר מרכיב מאוד חשוב. חסרה הבנה מאוד בסיסית והיא שאנחנו לא 'יוצרים' שום מציאות!!!
כל המציאויות האפשריות בעבורנו נמצאות כבר כאן ועכשיו. כל הדרכים שאנו יכולים לדמיין את עצמנו, הכל כבר קיים. אני חוזרת: בבריאה שלנו, כל האפשרויות כבר קיימות בו-זמנית כאן ועכשיו, אלא שאנחנו לא 'רואים' אותן ולא מודעים להן. אנחנו רק רואים את המציאות האחת שהיא המציאות הגלויה לפנינו. ולכן הגשמה של מציאות שאנו רוצים איננה בעניין 'יצירת' מציאות, איננה בעניין של להביא משהו ממקום אחר למקום שבו אני נמצא. לא. אין צורך להביא או ליצור שום דבר! הכל כבר קיים במקביל. כל מה שצריך זה להרים את הווילון המסתיר ולהיות שם. הכל זה עניין של תדרים! כאשר אנחנו משנים את התדר שלנו, דברים שהיו נסתרים מעינינו הופכים להיות גלויים. ואנחנו קוראים לזה הגשמה!
בכל תדר אנחנו תופסים דברים אחרים. וכל זמן שלא נהייה התדר המסוים הרלוונטי, לא נוכל לראות ולחוות את הדבר שתואם לתדר הזה. אפשר לראות את זה כמו סיסמא. ברגע שאנחנו לוחשים את הסיסמא (רוטטים בתדר המסוים), הווילון התואם לסיסמא הזאת מורם ומתגלה לנו מציאות שלא ראינו קודם. דמיינו שאנחנו הולכים בחוץ בחושך מוחלט ובידנו פנס. הפנס מאיר רצועה צרה קדימה וזוהי הדרך שבה אנו הולכים. אנחנו לא רואים אילו דברים יש עוד בשטח מסביב. אבל אם נאיר עם הפנס לכיוון אחר נוכל לראות דרך לגמרי אחרת ונוכל לראות דברים שלא ראינו קודם. וזה בדיוק כמו להחליף תדר.
אז במושגים של חוק המשיכה ההבנה העמוקה הראשונה היא שאני לא צריכה לבקש שום דבר. אני לא צריכה לבקש ולהתאמץ ולקרוא לדברים כי אני מגנט טבעי. והפרדוקס הוא שהאני הטבעי שלי, המהות שלי היא מהות של שפע, של חופש, של אינסופיות, של אהבה. לכן באופן טבעי המגנט שהוא אני מושך את הדברים האלה. כך שכל מה שאני צריכה לעשות הוא לא להפריע!!!. אני צריכה לא להפריע לדברים להיכנס לתוך החיים שלי!!!!!!!!!!!!! ואין שום כמות של סימני קריאה שתספיק לי כדי להדגיש את הדבר הזה!
אהה, אם זה היה כל כך פשוט…
וכאן באה ההבנה העמוקה השנייה והיא איך להיות בתדר הטבעי שלי.
גם זה פשוט מאוד. לפעול לפי הדברים שמלהיבים ומרגשים אותי. זה (ההתלהבות והתשוקה) הסימן שאני בתדר שלי. וכשאני בתדר שלי אז אני מושכת את מה שאני באמת צריכה, היכן וכאשר אני צריכה אותם. לא צריכה לחשוב על זה או להתאמץ 'למשוך' את זה.
והנה הגענו להבנה העמוקה השלישית: אם אני פועלת לפי התדר שלי, לפי ההתלהבות שלי והדברים לא מגיעים אלי, זה מפני שאני מתרחקת מהם ולא נותנת להם לבוא על ידי ההגדרות והאמונות שלי. כל דבר שאינו תואם לתדר הטבעי שלי (שאני שפע, שאני אהובה, ונתמכת ואינסופית ושהכל תמיד פועל לטובתי) עושה כמיטב יכולתו להתרחק ממני עד כמה שהוא יכול. ואם הדבר הזה (נגדיר אותו כשלילי, לצורך ההבנה) אינו 'בורח' ממני, זה אומר שאני 'מחזיקה ' אותו מאיזושהי סיבה בהגדרות ובאמונות שלי.
כך שחוק המשיכה הוא יותר מבוטא בלשחרר את הדברים שמייצגים תדר שאני לא, ולתת לדברים שמייצגים את התדר הטבעי שלי, להיכנס. אז מכל זה ברור שהגשמה זה יותר בעניין של לשחרר מאשר ללמוד למשוך – מפני שכבר ממילא אני מושכת אלי באופן אוטומטי את כל הדברים הטובים בדיוק מתי והיכן שאני צריכה אותם, באמצעות התדר הטהור שלי, היישות הטבעית שלי.
אז באופן מעשי, מה שזה אומר, שחשוב לחקור ולגלות את האמונות וההגדרות שמחזיקות את הדברים שאני לא רוצה. זה התהליך המשמעותי. 'משיכה' זה משהו שאנחנו עושים באופן טבעי ולא צריך לדאוג לזה.
וכך, הרשו לעצמכם להירגע עם הרעיון הזה שלא צריך למשוך שום דבר ולהבין שאם משהו שהוא באמת נחוץ ורלוונטי אינו מופיע בחיים שלנו ברגע זה שבו אנו רוצים, למרות שאנו פועלים לפי ההתלהבות שלנו (שזה התנאי להיות בתדר הטבעי שלנו), אז בוודאי שקיימת סיבה. והסיבה יכולה להיות או שלילית או חיובית. התהליך הוא למצוא איזה מהם הוא הדבר שעוצר.
אם הסיבה שלילית, כלומר אמונות שחוסמות – יש לשחרר את האמונות החוסמות.
ואם הסיבה חיובית, כלומר חקרנו ומצאנו שדווקא אין אמונות חוסמות או שכבר שחררנו האמונות שליליות הרלוונטיות, כדאי מאוד לסמוך על התהליך הזה – שהדבר יבוא בעיתוי המתאים תמיד. ייתכן ואם זה יתגשם בנקודה הזאת עכשיו לא נוכל להעריך את ההגשמה הזאת במלואה ואולי אנו זקוקים לעוד ניסיון בחיים לפני שנגיע למקום שבו נהיה ברמה של תדר, שבו נהיה מסוגלים להשתמש בהגשמה הזאת באופן מלא.
זכרו, הדברים שאתם באמת צריכים יתגשמו תמיד היכן וכאשר אתם צריכים אותם, אם רק תנועו קדימה בדרך המלהיבה והמרגשת ביותר בשבילכם.