איך להיות מאושר?

מהו אושר?

האושר הוא התשוקה הכי חמקנית בחוויה האנושית.

• אתה כן מרגיש מאושר לפעמים אבל זה לא נשאר, ואף אחד אף פעם לא נתן לך מרשם איך לקבל את זה חזרה כשזה נעלם.
• אפילו אם אתה מרגיש מאושר מזמן לזמן, אפילו להרבה זמן, מה שאתה מרגיש זה בדרך-כלל חיקוי דל, חיוור חיוור, על כמה שאתה באמת יכול להיות מאושר כל הזמן.
• אנשים אחרים נראים מאושרים וזה גורם לך להרגיש רע יותר. אבל המראה יכול להטעות. האמת היא שרוב האנשים שנראים מאושרים הם לא מאושרים כמו שהם נראים. זוהי הצגה, מסכה, המסתירה איך הם באמת מרגשים. או אם הם באמת מאושרים כמו שהם נראים, מה שהם חווים זה חיקוי חיוור חיוור לכמה שהם באמת יכולים להיות מאושרים כל הזמן.
• נראה לי שהבעיה הגדולה ביותר עם האושר היא השאלה 'מה זה אושר?'
  אם תהייה אמיתי עם עצמך תראה שאתה באמת לא יודע. ההגדרה של אושר היא בדרך-כלל מעורפלת, לא מדויקת. זה נראה כאילו זה ממש ברור אבל זה לא.

מדוע איננו חווים אושר אמיתי על בסיס קבוע?

בגלל שקיבלנו סדרה של שקרים, אשליות וסיפורים כאמת.

בוא נבדוק את השקרים האשליות וסיפורים. יש המון מומחים על נושא האושר. כשאני משתמש במילה מומחים אני מתכוון לרופאים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, סופרים, נואמים, מאמנים, מרפאים, כל מי שמצהיר שיש לו מומחיות לעזור לך להיות מאושר. השפה משתנה אבל המסר מכיל את אותם 7 הנחות, באופן ישיר או עקיף:

1. ישנם רגשות חיוביים כמו: אושר, שלווה, התרגשות ושמחה.
2. ישנם רגשות שליליים כמו: עצב, כעס, פחד, דאגה, ייאוש.
3. הרגשות החיוביים הם טובים ונעימים ואנו רוצים להרגיש אותם.
4. הרגשות השליליים הם רעים, כואבים ואיננו רוצים להרגיש אותם. הם גם רעילים, גורמים לנזק מכל הסוגים כולל מחלה, ויכולים לחסום את ההתפתחות האישית והרוחנית שלנו.
5. אנחנו במלחמה עם הרגשות השליליים.
6. אנחנו חייבים לפעול כדי להשתלט, להקטין, להתעלם, לשחרר, להמיס, להרוס, להתמיר ולעקור רגשות שליליים.
7. אם אנחנו מצליחים עם הפעולות שעשינו ב-6, אנחנו ננצח במלחמה ונהייה מאושרים.

 

בקיצור, הרעיון הכללי של האושר הוא שנרגיש כל הזמן רגשות חיוביים וניפטר מכל הרגשות השליליים. רעיון יפה אבל בלתי ישים לחלוטין. ברור שזוהי פנטזיה, סיפור שאנו מאמינים בו, שלפיו רגשות שלילים הם רעים ורגשות חיוביים הם טובים, ואנו צריכים למצוא דרך שיהיו לנו כמה שיותר חיוביים ואפס שליליים. ואז נהייה מאושרים…

אז בואו נרד לאדמה ונבחן את הפנטזיה הזאת:

• רגשות שליליים לעולם אינם יכולים להיעלם.  האם זה אומר שלעולם לא נוכל להיות מאושרים?

• גם אם היינו יכולים לגרום לרגשות שליליים להיעלם, האם זה אושר אמיתי?

אז מהו בכלל אושר אמיתי?

החוויה האנושית, החיים, מכילה שני מרחבים של חוויה:

• מרחב הסיפור (המרחב החיצוני).

• המרחב הפנימי.

מרחב הסיפור הוא המקום ששם נמצאים כל האנשים, כל הדברים, כל האובייקטים. הוא כל דבר וכל אחד המופיעים מחוץ לנו, כולל גם הגוף שלנו.
המרחב הפנימי, כשמו כן הוא, המרחב שמתקיים בתוכך. אינך יכול לראות אותו ואינך יכול לגעת בו. כמו גם אף אחד אחר לא יכול לראות אותו ו/או לגעת בו. הוא נתפס כחלל פנימי עצום בתוכך.

 

ומהם רגשות?

קשה להגדיר רגשות. הקרוב ביותר לתיאור הרגשות הוא "תנועה של אנרגיה במרחב הפנימי".

כל הזמן ישנה תנועה מתמדת של אנרגיה במרחב הפנימי. אין מצב סטטי, לפחות לא בזמן שאתה ער, גם אם לעתים נראה על פני השטח שאין תנועה.  ישנם זמנים שהתנועה של האנרגיה במרחב הפנימי נראית מאוד שקטה וישנם שנראית יותר חזקה ואינטנסיבית. ישנם זמנים שהיא כל כך חזקה שהיא כמו סערת הוריקן בתוכך.

לתנועה הפנימית של רגשות יש אינסוף צורות ביטוי, ניתן להדגים זאת באמצעות מוסיקה. למוזיקה דרכים רבות לביטוי. הכל הוא בעצם מוסיקה אבל אנחנו קוראים לזה ג'אז, פופ, רוק, קלאסי, עידן חדש וכו'.

באופן דומה אנו מפרקים את התנועה האנרגטית לחתיכות ונותנים להם שמות: כעס, דיכאון, שמחה, שלווה. ואז אנו גם שופטים את פיסות הרגש הללו על-ידי כך שמגדירים אותן כחיובי או שלילי, נעים, כואב, שנאה, אהבה.

רוב ההגדרות להרגשות ננעלו במקומם כשהיינו ילדים ומאז מנוהלים על-ידי טייס אוטומטי, רוב הזמן. 

אז מהו המפתח לאושר?

יש בתוכנו חלק שרואה את כל המתרחש גם במרחב הסיפור (החיצוני) וגם במרחב הפנימי. לחלק הזה אני קורא 'מכונת השכל', שיש לה צורת עבודה מאוד מסוימת.
כבר מהילדות 'מכונת השכל' מתבוננת בזרם האנרגיה הפנימי, מאתרת ושולפת תנועה אחת מסוימת ומתייגת אותה ואומרת: "זה כעס וזה דבר רע".

תנועת האנרגיה הפנימית מתרחשת במרחב הפנימי ללא הרף מגיל אפס. התנועות האנרגטיות עצמן הן ניטרליות. אינן רעות ואינן טובות. לא כואבות ולא מהנות, לא כעס ולא אושר.

'מכונת השכל' מתמקדת בתנועה אחת  מתוך הזרם ונותנת לה שם, מתארת אותה ואז מאחסנת אותה כשהיא מתויגת לשימוש עתידי בבסיס הנתונים שלה.
מכונת השכל ממשיכה להתבונן בזרם התנועה האנרגטית ללא הרף. בכל פעם שהיא רואה משהו במרחב הפנימי, שנראה דומה למסד הנתונים, היא אומרת:
"אהה, אני יודעת מה זה! זה כעס וזה דבר רע!", "זה שלווה וזה דבר טוב!",

ואז הכל נעשה על-ידי טייס אוטומטי: עכשיו אני שמח, עכשיו עצוב, עכשיו לחוץ…
אין שום דבר באנרגיה עצמה שאומר: "זהו כעס", "זהו עצב", "זהו אדרנלין", "זוהי שמחה" , "זה רע", "זה לא נוח", וכו'. בחוויה הטהורה עצמה כל זה אינו קיים. זה רק סיפור גדול שנבנה על גבי האנרגיה.
זהו השקר הגדול –  יש פה רק סיפור שנוצר על-ידי 'מכונת השכל'.

למה שרוב האנשים קוראים אושר זה רק אחד מהרטטים של האנרגיה במרחב האישי שאפשר להתכוונן אליהם.

בהסתמך על מה שאמרתי, אני חייב לשאול אותך עכשיו:

כשאתה אומר 'אני רוצה להיות מאושר' מה אתה באמת רוצה?
האם אתה אומר שאתה רק רוצה לחוות תדר אחד של רגשות כל יום, כל היום?

בחוגים מסוימים של רוחניות התשובה תהייה 'כן', והשמות לרטט הזה יהיו: אקסטזה, נירוונה, אושר עילאי.
אבל אני פה להגיד לך שהתשובה היא 'לא'. זו הסיבה שהסברתי כמה חשוב שיהיו מגוון רחב של רגשות בהנאה שלך מסרטים, ספרים, ספורט, משחק וביטוי יצירתי.
הרגשה של רק תדר אחד של רגשות בחיים תהייה משעממת וימנע ממך העושר של מה שאנחנו קוראים 'הסיפור האנושי'.
החוויה של של אושר עילאי, אקסטזה או נירוונה, זה סיפור יפה, פנטזיה נחמדה, בעיקר כשאנחנו מרגישים כל כך לא מאושרים הרבה מהזמן, אבל זו איננה האמת כמו שאני חוויתי אותה.

כדי שנוכל לחוות אושר אמיתי צריך להפריד את הרגש הטהור, את התנועה האנרגטית, מהסיפור והשיפוט שנקשרו אליו.

אנחנו יודעים לחוות את הרגש האותנטי, יודעים כיצד להיות מאושר, כי כבר חווינו את זה. למשל:

• נסיעה ברכבת הרים בלונה-פארק. כשאתה נוסע ברכבת הרים או כל נסיעה בלונה-פארק, אם אתה אוהב את החוויה הזאת, אתה חש המון רגשות. הם מהירים אבל הרעיון הוא שהנסיעה היא כיף. אתה לא עוצר את הרגשות וקורא להם שמות : זה פחד, זה אדרנלין, זה התרגשות. אתה לא אומר 'זה רע', 'זה טוב'. אתה רק מרגיש. אתה אוהב רק להרגיש. הרגשות עוברים מהר ללא שמות, תיאור או שיפוט. כל הרגשות מתערבבים ביחד לחוויה אחת שאתה קורא לה הנאה, בדרך כלל. תמיד יכול להיות יוצא דופן. זה אושר אמיתי. האם אתה מעדיף להרגיש רק רגש אחד או להגביל את הרגשות שלך כשאתה נוסע ברכבת הרים? התשובה היא לא. היית מפסיק ללכת ללונה-פארק אם החוויה הייתה שטוחה

• לקרוא ספר נפלא. כשאתה קורא רומן ואתה באמת בתוך הסיפור, אתה חווה הרבה רגשות. אתה מודע לכולם אבל אתה לא מתייג אותם, מתאר אותם ושופט אותם. אתה רק מרגיש. ואתה אוהב רק להרגיש. בדרך כלל. זה אושר אמיתי. האם היית מעדיף להרגיש רק רגש אחד או להגביל את טווח הרגשות שלך כשאתה קורא רומן? לא. היית מפסיק לקרוא רומנים אם זה היה חוויה שטוחה.

• צפייה בסרט. אתה צופה בסרט ואתה חווה הרבה רגשות ככל שהסיפור מתקדם. הרגשות הללו זורמים. אתה מודע להם אבל אינך מתייג אותם, מתאר אותם או שופט אותם. אתה רק מרגיש ואתה אוהב רק להרגיש. זה אושר אמיתי. האם היית מעדיף רק להרגיש רגש אחד כשאתה מסתכל על סרט? לא. היית המפסיק ללכת לסרטים אם היו חוויה שטוחה.  

מה זה אומר? שיש כאן דפוס. כאשר מכונת המוח לא מתערבת, אתה חווה אושר אמיתי,לא משנה מה קורה. זהו אושר מבלי שתצטרך לעשות דבר.
אבל כאשר מכונת השכל מפרידה ומתייגת, אתה רק לעיתים נדירות מאושר.

כן, אני יודע, יותר הרבה קל לדבר מאשר לעשות, אבל זה אפשרי לגרום למכונת השכל לא לעשות הגדרות.

הערה:

למי שרוצה להעמיק, יצא לאור ספר של רוברט שיינפלד The Ultimate Key to Happiness. קישור לאמזון כאן.

שלכם,

אירית