איך נשמור תמיד על גישה חיובית לחיים גם כשקשה לנו

 

אנחנו כל היום מנהלים שיחות עם עצמנו, בתוך הראש.

הדיבורים הפנימיים האלה יכולים להיות חיוביים או שליליים.

הם יכולים להיות דיבורים מעצימים, מחזקים, מפרגנים

והם גם יכולים להיות דיבורים מחלישים, גינוי עצמי, רגשי אשמה, דאגה וכדו'.

ברור שהיינו רוצים שהדיבור הפנימי שלנו יהיה חיובי.

אבל, תודו, זה לא באמת קורה.

המציאות היא, שאנחנו חושבים לפעמים שלילי ולפעמים חיובי.

בסופו של דבר מה שקובע זה המאזן. מה יותר ומה פחות, מי מנצח, השלילי או החיובי.

וזה, מבחינת יצירת מציאות, בתחומים מסוימים, תוקע אותנו במקום, או משאיר אותנו בשלילי.

היות שאנחנו לא רק גוף אלא גם יישויות אנרגטיות, מה שאנחנו חושבים קובע את התדר (הרטט, הוויברציה) שלנו. והתדר שלנו קובע איך תיראה המציאות שלנו.

זה חוק המשיכה המפורסם

You get what you offer

או במילים אחרות

"דומה מושך דומה".

יופי. עד לכאן, רוב האנשים יודעים את זה.

אוקיי, אז אנחנו הולכים בעולם, משחקים את משחק החיים, ורוצים להשיג כל מיני דברים.

שקט נפשי, בטחון, יציבות, שייכות, קריירה, כסף, זוגיות…

לרצות דברים, זה כמו "לשלוח טילים של תשוקה" ליוניברס.

ואותו הדבר לגבי דברים שאנחנו לא רוצים, שזה כמו להגיד מה שאנחנו כן רוצים. כי כשאנחנו אומרים ליוניברס מה אנחנו לא רוצים אנחנו למעשה אומרים לו מה כן רוצים.

אבל, וזה אבל גדול, בראש שלנו מתרחשים כל מיני סרטים, במודע ושלא במודע, שמייצרים דיבור פנימי שלילי ומנטרלים את טילי התשוקה האלה.

אז מה העניין כאן?

ומהו הפתרון?

נניח שאני במצב כלכלי מסוים שאינני מרוצה ממנו, ואני רוצה לשנות אותו. אז אחרי שלמדתי את התיאוריות, אני מנסה ליצור מציאות חדשה.

נניח שאני עובדת על זה שלא יהיה לי דיבור שלילי.

ונניח שאני גם עושה את זה בעקביות ונחישות ראויה להערצה.

אני עובדת בזה.

ואני יודעת את השפעתו הרבה של הדיבור החיובי על החיים שלי.

אז אני אומרת לעצמי,

"אני יכולה להשיג את כל מה שאני רוצה",

"תוך חמש שנים אהיה מיליונרית",
או בגרסה של לדבר בלשון הווה – "אני מיליונרית",

"השפע/הכסף זורם לתוך חיי בקלות",

"אני מגנט לשפע",

"החיים שלי דבש…"

אם אני לא באמת, בתוך תוכי, מאמינה שזה נכון, אז זה כאילו שאמרתי "אני לא אהיה מיליונרית".

למה?

כי היוניברס שומע את הכוונה האמיתית שלי, והתדר שאני שולחת תואם לכוונה האמיתית שלי.

ככה, שאם יש משהו שאנחנו לא באמת מאמינים שאנחנו יכולים להיות, לעשות ולהשיג, אז אנחנו למעשה חושבים מחשבה שלילית ושמים אותה מאחורי מילים חיוביות שהן "ריקות".

מה הפתרון?

התשובה היא….

להעלות את הדיבור הפנימי לרמה מכלילה יותר.

כן, אני יודעת שעכשיו דיברתי סינית בשבילכם,
אבל הנה בא ההסבר…

אם למשל, אני בבעיה כלכלית ויש לי כל הזמן "בור" כלכלי, לא מצליחה להרים את הראש מעל פני המים, האוברדרפט רק גדל, כל פעם לוקחת הלוואה ליישר אותו, ואז כשעובר עוד זמן, הבור עוד יותר גדול, וכל הוצאה כספית בלתי צפויה מפילה אותי לקרשים, אני לא יכולה להאמין לעצמי כשאני אומרת "אני מיליונרית",
אפילו אם אומר את זה אלף פעם.

נכון?

זה מרגיש לי שקר.

ואותו דבר אם אני חולה במחלה קשה ואני אתחיל להגיד לעצמי משפטי בריאות, אם אני לא מאמינה במשפטים האלה אז אני משדרת ליוניברס את ההיפך שזה אומר: "אני חולה".

וזה מקבע את המצב.

אז איך עובד הפתרון?

אם מדובר על כסף, רמת ההכללה הבאה זה "שפע" באופן כללי.

האם אני יכולה להסתכל על כל מה שמסביבי ולראות את השפע?

בטח.

• אוויר לנשימה, יש בשפע.
• השמש זורחת בבוקר, זה שפע.
• אני יכולה ללכת לים וליהנות מהאוויר והאווירה, זה שפע.
• אני חיה עם האיש שאני אוהבת ויש לי שלושה ילדים, זה שפע.
• אני חיה בעולם שכל דבר שאני רוצה לדעת, אני יכולה למצוא בלחיצת כפתור. זה שפע.
• אני יכולה ללמוד מהמורים הכי גדולים בעולם בביתי. זה שפע.
• בלילה, אני ישנה בבטחה במיטה שלי, זה שפע.
• יש לי חוסן נפשי, זה שפע.
• אני יצירתית, זה שפע.

וכשאני חושבת את הדברים ההנ"ל, ברמת ההכללה הגבוהה יותר, אני מאמינה בהם.

ואם אני יכולה להאמין במחשבות האלה, אני יוצרת בתוכי את הוויברציה התואמת את השפע, ואז לפי חוק המשיכה, השפע לא יאחר לבוא לתוך החיים שלי.

אני בכלל לא צריכה להבין איך זה יקרה.

כל מה שאני צריכה לעשות

זה להיות במצב הזה של הודיה על כל הדברים הטובים שיש מסביבי.

זהו.

זה הכלי שאני ממליצה לכם לשינוי מחשבות שליליות לחיוביות.

1. לעלות ברמת ההכללה הנושא,
   כלומר לשנות את הרזולוציה של ההסתכלות על הנושא לרזולוציה נמוכה יותר
   (יותר כללית ופחות ספציפית).
2. כל בוקר, לעשות טקס הודיה על כל מה שיש לי.

להפוך את זה למשהו קבוע.

לכתוב תודה

על כל הדברים הטובים שיש בחיים שלי בפרט,

ובעולם בכלל.

כמה שזה פשוט, ככה זה אפקטיבי.

אז אני בהודיה.

תודה שאתם כאן.

תודה שקראתם את מה שיש לי להגיד.

תודה שיש את האינטרנט שמאפשר לנו ללמד וללמוד בלי גבולות.

תודה על שפע האפשרויות שהעולם הזה מציע.

תודה…

באהבה גדולה,

שלכם, אירית

מקור: אסתר היקס /אברהם היקס