אהבה היא בטוחה. אם היא לא בטוחה – היא לא אהבה

מהי חוויה של 'בטחון' (Feeling safe) בתוך מערכת יחסים לעומת חוויה של 'אי-בטחון' בתוך מערכת יחסים.
מה זה אומר? איך זה מרגיש? מה ההשלכות?

כדי לדבר על הנושא של 'אין-ביטחון' במערכת יחסים,
נדבר קודם כל על מה היא תחושת ביטחון במערכת יחסים.
במערכת יחסים שבה האדם מרגיש בטוח הוא יכול להרשות לעצמו להיות פגיע.
הוא מרגיש ששומעים אותו, שרואים אותו,
מרגיש נתמך,
מרגיש שיכול לדבר על השאיפות והמטרות שלו מבלי לפחד שינמיכו אותו או ילעגו לו,
הוא לא מרגיש מונמך,
לא מרגיש לא מוערך
ובוודאי שאינו חווה מניפולציות וגזלייטינג.
במערכת יחסים הזאת אנחנו מרגישים
שאנחנו יכולים להיות לגמרי מי שאנחנו,
לא מרגישים שאנחנו תחת ביקורת בלתי-פוסקת,
ומרגישים חופשיים לעשות בחירות,
לקחת הזדמנויות ולהיות אמיצים כי יש לנו גב ותמיכה.

כאשר מדובר במשפחות 'בטוחות', האידאל הוא שכל ילד יגדל בבית בטוח. בראש ובראשונה מוגן מפני התעללות על סוגיה השונים (פיזית, מינית, פסיכולוגית, רגשית, הזנחה) שאלו דברים מובנים מאליהם, אבל גם שהוא יוכל להרשות לעצמו להיות פגיע, לבטא את הרגשות שלו, שהוא יוכל לעשות טעויות ויידע שהוא יהיה נתמך, שהוא מרגיש שיכול לשאול שאלות, שקולו נשמע ומקשיבים לו, ללא לעג, או התעלמות או הימנעות.

החוויה של בטחון היא מאוד משמעותית עבורנו.
אם אתם מבורכים וגדלתם בסביבה בטוחה, העולם פתוח בפניכם – יש לכם המון אפשרויות.
הסבירות היא שגם כאדם מבוגר תבחרו בן/בת-זוג שתענו באופן הדדי על הצורך בחווית הבטחון
כך שמערכת היחסים שלכם תהייה בטוחה, תרגישו נתמכים, לא תרגישו מכווצים,
ותוכלו לעשות החלטות אמיצות בקשר לחיים שלכם.

מתי מערכת היחסים איננה בטוחה?

כאשר מערכת היחסים היא מערכת מתעללת (גלויה או סמויה), מערכת מניפולטיבית,
שקרים, הסתרות, ביקורת, לעג, הקנטה, תנודות במצב-הרוח, עלבון, האשמות, קללות, שליטה.
בדרך כלל, אלו תהיינה מערכות שצד אחד הוא הטורף וצד שני הוא הקורבן –
וכמובן שעבור הקורבן המערכת הזאת מאוד מאוד 'לא בטוחה'.
ולא חייב שיהיו כל הדברים האלה. מספיק רק כמה כדי שתחיו בכיווץ מתמיד ובאי-בטחון.

מערכת היחסים ה'לא-בטוחה' מתפתחת בהדרגה

בראשית היחסים את.ה מרגישים בטוחים. בשלב החיזור, שלב הפצצת האהבה, יש את האשליה של הכי בטחון בעולם. צמצום תחושת הביטחון קורה בהדרגה, כאשר המניפולציות וההתנהגויות של פאסיב-אגרסיב מתחילות בקטן, ברמזים, ואט אט הולכות ומתעצמות, ומערכת היחסים הופכת להיות 'לא-בטוחה' (unsafe).
וככל שמעכת היחסים הזאת אינה בטוחה, אתם מתחילים ללמוד שכל תקשורת במערכת הזאת מובילה למבוי-סתום.
"אני לא יכולה לומר את זה כי זה יוביל לזה…",
ו"אם אני אומר את זה אז יאשימו אתי בזה",
ועד שתצליחו לבחור מה לומר, כבר עברו כמה דקות ואת כבר לא בתאום עם הנאמר.
ואם יש לכם רגעים של כאב או צער או פחד, או שאת/אתה רוצים לבכות ולהיות פתוחים רגשית,
ואתם רוצים מישהו שיחבק אתכם, אבל כבר למדתם שאם תעשו את זה, בן הזוג שלכם יקטין את החוויה שלכם, יסתכל עליכם בקור-רוח, יתייחס לרגשות שלכם בביטול או אפילו יעשה מכם צחוק…
זוהי התנהגות מתעללת שמבטלת כל תחושה של בטחון ביחסים.

ודבר מאוד מעניין שקורה הוא, שברגע שאינך בטוח או בטוחה במערכת היחסים,
חוסר הביטחון הזה חודר לאזורים אחרים של החיים שלך.
כך שייתכן שבאופן כללי תמצאו עצמכם ב'עירנות-יתר' וזהירים (סוג של ללכת על ביצים),
תהיו יותר 'קופצניים', תדאגו, תשימו לב יותר למה שאתם אומרים,
דרוכים יותר לגבי כל מה שקורה בסביבה, ותתחילו לראות את העולם כמסוכן יותר.

והעניין הוא שאתם נוטים להאשים את עצמכם.
"אני לא מרגישה בטוחה כי אני חרדתית".
"אני לא מרגישה בטוחה כי אני תלותית".
"יש לי טראומת ילדות שגורמת לי לפחד לבטא את עצמי".

אז בואו ונבחן את זה. מה זה אומר להיות 'לא-בטוח.ה' במערכת יחסים:

לצנזר את עצמך,
לעצור רגשות,
לא יכולה להיות אני,
לא יכולה לחלוק עם בן-הזןג את הרגשות והמחשבות שלך.

אז, אם את או אתה במערכת יחסים 'לא-בטוחה', קחו צעד אחורה ושאלו את עצמכם:
מה קורה פה?
מדוע אני מכווצת/מכווץ?
ממה אני מפחדת/מפחד?

מגיע לך להיות בטוח.ה!

אהבה היא בטוחה. אם היא לא בטוחה – היא לא אהבה.