מהו אימון ליצירת מציאות?

אימון הוא תהליך פעיל של למידה, התפתחות ויצירה, שלעולם אינו נגמר.

שני כלים מובילים את תהליך האימון:

1. למידה, השכלה, ידע חדש, דרך חשיבה חדשה.
2. שאלת שאלות וחקירה:
   השאלות עוזרות לחשוף את מי ומה שאני עכשיו, את ה"ככה זה" של החיים שלי. וגם עוזרות לחשוף את השאיפות שלי והדברים שאני רוצה להשיג.

 

בשגרת החיים כמעט ולא יוצא לנו לעשות עצירה ולשאול שאלות. במעמד האימון המתאמן משוחח עם עצמו בקול רם, חושף את הסיפורים שהוא מספר לעצמו ועומד מול אמיתות, שלעתים אינן נוחות לו. זוהי מודעות ל"ככה זה", לאיך החיים שלי עכשיו. החקירה והשאלות תמיד מעוררות התבוננות פנימה.

 

מחשבות מטבען הן דבר מאוד אוורירי. רגע הן פה ורגע כבר אינן. הן חולפות בראשנו ללא שום אפשרות למעקב. על מה חשבת לפני רגע? על מה חשבתי היום? מישהו יכול לשחזר את המחשבות שעברו בראשו בשעה האחרונה? אנחנו כן יכולים לשחזר מחשבות אותן ביטאנו במילים. ארגון המחשבה והפיכתה למשהו נתפס, זהו אחד הכלים החשובים ביותר ביצירת מציאות.

באימון, אנו לא רק מגלים איך אנחנו חושבים שיוצר את מה שאנו חווים עכשיו, אלא גם את החשיבות של המחשבות כגורם אנרגטי שעובד מאחורי הקלעים של המציאות, ומכאן גם יצירת מיקוד על סט של מחשבות חיוביות ומעצימות שיובילו את החיים שלנו לכיוון שאנו רוצים להשגת הדברים שאנו רוצים להשיג.

 

מודעות תמיד מובילה להתפתחות.

 

השאלה הראשונה בכל תהליך של מודעות היא: "מה אני רוצה להשיג?" "מדוע אני כאן?" "מה אני רוצה לחוות?".
וכשאני אומרת 'להשיג' אני לא מתכוונת בהכרח למטרות הקשורות לצד החומרי וההישגי של החיים. המטרות יכולות להיות גם רגשיות. החשוב הוא שהן תהיינה מדויקות.

 

דוגמא לשאלות אימון שיכולות לעזור ליצירת חזון או הגדרת מטרות:

מה אתה רוצה להשיג?

מה חסר לך?

מי היית רוצה להיות?

מה מאפשר את זה?

איך האני העתידי שלך נראה, חושב, חי?

מה תאפשר לך השגת המטרה?

לשם מה אתה רוצה את זה?

מה מניע אותך?

האם אתה חי את החיים שאתה רוצה לחיות?

 

לקריאת כללי עשה ואל-תעשה בהגדרת מטרות לחץ כאן.

 

מזה 30  שנה אני עוסקת בהתפתחות אישית והעצמה, לומדת ומלמדת. שנים של חיפוש דרך, עוד מורה, עוד שיטה – בתחומים "רוחנייים" שונים –  בחיפוש אחר תובנות, בחיפוש אחר האמת שמאחורי כל הדברים, בחיפוש אחר עצמי. זה היה מסע מרתק שהשפיע רבות על חיי והביא אותי להיות מי שאני עכשיו.

מה שמצאתי בטכניקה של האימון הוא תהליך של בהירות ומיקוד לגבי מטרות וכפועל יוצא מכך, קבלת החלטות ותכנית פעולה. זהו תהליך של מודעות. דברים מעורפלים הופכים להיות מוגדרים, החשיבה מתארגנת מחדש וקבלת החלטות נעשית קלה יותר.

 

מודעות  ← החלטות טובות יותר  ← תוצאות טובות יותר

 

שילבתי בתוך האימון טכניקות ומושגים שונים מעולמות מגוונים, רוחניים, טיפוליים ומכווני-מטרה. אחד המרכזיים שבהם הוא השימוש בחוק המשיכה ליצירת מציאות.

חוק המשיכה – דומה מושך דומה

החוק הזה, הוא חוק בסיסי לפיו פועל העולם שלנו, והוא בעצם אותו החוק שאנו נוהגים לקרוא לו "חוק הסיבה והתוצאה". חוק המשיכה נובע מן החוק הבסיסי של הבריאה, שאומר  ש"האחד הוא הכל והכל הוא אחד". הכל הוא אנרגיה בתנועה. ויברציה. חוק המשיכה פועל על בסיס חוק פיזיקלי של השוואת תדרים. לכל אחד מאיתנו חתימת תדר מאוד אישית. כל אחד מאיתנו הוא אספקט ייחודי של כל היש. הקומבינציה הזאת של הרטט שלנו מושכת לתוך החיים שלנו תדר דומה. הבנת החוק הזה, מאפשרת לנו ליצור מציאות מתוך מודעות ובחירה.

 

חוק זה, כמו חוק הכבידה, פועל בין אם אנו מאמינים בו ובין אם לא, בין אם אנו יודעים על קיומו ובין אם לא.

גם אם אינך יודע על קיומו של חוק הכבידה, חוק הכבידה עדיין יפעל על הגוף שלך ועל כל מה שקיים על פני כדור הארץ. כך גם לגבי חוק המשיכה.

 

חופש היצירה של המציאות יוצר אחריות אישית. אם אדם יוצר את המציאות של חייו, במודע או שלא במודע, התוצאה היא שאין אשמים, אין מזל, נסיבות, מקרה וכו'. באופן פרדוקסלי, האחריות והחופש משלימים זה את זה – ככל שאתה לוקח יותר אחריות על החיים שלך ככה אתה חופשי יותר...

מתוך חוק המשיכה נובעים שני חוקים מרכזיים נוספים שהם וריאציה של אותו הדבר:

 

חוק הבומרנג

כל מה שאתה שולח מחוץ לך, חוזר אליך פי כמה. (שלח לחמך על פני המים כי בבוא היום תמצאנו, אתה זורע את מה שאתה קוצר).

 

חוק המראות

כל מה שקיים מחוץ לך הוא שיקוף שלך (אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה).
המציאות הפיזית היא רק מראה, אלא שהיא מראה הרבה יותר מורכבת ממראת זכוכית. היא מראה הולוגרפית, מראה רב-מימדית ולכן לא תמיד אתה מזהה את כל ההשתקפויות כאתה עצמך. אתה מושך את הדומה לך לתוך חייך ולכן כל מה שיהיה מסביבך יהיה שיקוף שלך. באותה מידה כל מה שאתה עושה חוזר אליך חזרה. כל הזמן יש אינטראקציה בין הפנים והחוץ, מה שבפנים הוא גם מה שבחוץ וההיפך, וכל שינוי שתעשה מיד ישנה את הסביבה שלך.

כל דבר, ממש כל דבר, כל ההשתקפויות הן אתה. כל אוביקט, כל אדם, כל מקום, וכל דבר וכל מצב, כל נסיבות, כל רגע של זמן ומרחב הוא אתה שמתשקף חזרה לעצמך, מנקודת המבט המסויית שאתה בוחר לבטא באותו רגע מסויים.

כפי שברור שאין אדם יכול לשנות אנשים אחרים רק את עצמו, מעתה ואילך, אל לו לבוא בטענות לאף אחד. שינוי פנימי יגרום גם לשינוי חיצוני. כך ניתן לשנות את המציאות.

נשמע מופרך? המשיכו לקרוא ותבינו איך זה עובד.

 

חוק המראות ישמש אותנו כמפתח מסטר לשינוי וטרנספורמציה

על החוק הזה בנויה הטכניקה שפיתחתי – 'שיטת המראות' שיכולה ליצור מציאות נבחרת.

אחת הבעיות של האנשים שבאמת מאמינים בחוק המשיכה, ועדיין נכשלים ביצירת מציאות נבחרת היא, שהתוצאות אינן מייצגות את החיים שהם רוצים לחיות.
איך, לכל הרוחות, עושים את זה? אני מצהיר מה אני רוצה, אני יודע מה אני רוצה, אני באמת מתכוון לזה – אפס! אני עדיין ממשיך לקבל את אותן התוצאות שוב ושוב או תוצאות אחרות אבל לא אלו שהתכוונתי…

למה?

כי יש בתוכי, חלק ממני, שהוא בעל ראייה רחבה יותר לגבי הייעוד שלי והוא בעל משקל רב יותר בקביעת המציאות שלי מאשר הרצון המודע שלי.

כי יש בתוכי, חלק ממני, שפוחד מכל מיני דברים שיקרו אם יתגשמו הרצונות שלי והוא חזק יותר מאשר הרצון המודע שלי.

כי יש בתוכי, חלק ממני, אמונות, מיתוסים ותשוקות שאינם מודעים ויותר חזקים ביצירת המציאות מאשר הרצון המודע שלי.

כי אני נוטה לספר לעצמי סיפורים דמיוניים ולא ריאליים על החיים שלי כדי לפתור או לא להתעמת עם קונפליקטים פנימיים, דיסוננס קוגניטיבי, אי-נוחות, ולשמור על הססטוס-קוו גם עם זה לפעמים במחיר של סבל ואי נוחות, בינוניות, וויתור על התשוקות.

 

איך עובד חוק המראות?

"כל מה שמחוץ לך הוא שיקוף שלך"

 

כאשר אתה מתבונן במראה, ואינך אוהב את מה שאתה לובש, האם תאמר לדמות שבמראה "לך תחליף בגדים!" או "לך תסתרק ותחזור מסודר"? ברור שלא. כדי לשנות את מה שאתה רואה במראה, עליך להחליף את בגדיך או להסתרק. אז הדמות שממולך תשתנה בהתאם.
כך עובד החוק גם במציאות. לא ניתן לשנות אנשים אחרים! אבל כל שינוי פנימי יביא גם לשינוי חיצוני. זה הקסם של השיטה! וזה עובד!

המראות של החיים משקפות כל דבר. אך אנו זקוקים להן במיוחד כדי לראות את הדברים שאנו לא רואים בעצמנו, את הדברים הלא מודעים, את הדברים שהם מחוץ לטווח הראיה שלנו.

כאשר אדם עיוור צבעים למשל, לא משנה מה נעשה, הוא לא יראה צבעים כמו שהם באמת!

 

מה שאתה לא רואה – אתה לא רואה!

תארו לעצמכם איזה קסם זה שאפשר לראות את כל מה שאני לא רואה ע"י הצבת מראה שתשקף את כל הדברים שנופלים בתחום העיוורון. במקרה שלנו, העיוורון הוא הלא-מודע: מחשבות לא מודעות, אמונות לא מודעות, פחדים לא מודעים, והתנהגות אוטומטית שאינה מודעות.

בשלב הראשון של יצירת מציאות, הטכניקה של המראות משמשת אותנו לחשוף את המקום שבו אני נמצא כעת, ולהעלות למודעות את המחשבות, העמדות והאמונות שמושכות את מציאות חיי העכשווית.

 

זוכרים את שלושת השאלות של האימון:

איפה אני נמצא כעת?

לאן אני רוצה להגיע?

איך אני יכול להגיע לשם?

 

השלב הראשון הוא השלב של החקירה והאבחון של המצב הנוכחי. כאן אנו משתמשים בשיטת המראות כדי להבין את המציאות העכשווית שלנו וכיצד הגענו לאן שהגענו. מי אני, כיצד אני חושב, מהן האמונות וההגדרות שלי לגבי המציאות ולגבי היחסים שלי עם המציאות.

 

ברמה המאוד בסיסית של עבודה עם חוק המראות וניתוחן, אנו מתייחסים ל"כל מה שבחוץ הוא גם בפנים, וההיפך" בצורה מאוד פשטנית:

הארגון והסדר או הכאוס של הסביבה בה אתה חי משקפת את מצבך הפנימי.

לדוגמא אדם יכול להיות מאוד מסודר בעבודה, כל דבר במקום, אחראי, המשימות מבוצעות כמו שצריך ובזמן. לעומת זאת בבית הוא תמיד עייף מכדי לסדר, הדברים זרוקים, ניירות לא מסודרים, תשלומים לא מבוצעים בזמן. אותו אדם במקומות שונים, סביבה שונה. הסביבה משקפת את ההתייחסות שלו לתחומים שונים: אנרגיה ומרץ במקום אחד, עייפות במקום אחר, אחריות במקום אחד וחוסר אחריות במקום אחר. מה היחס שלו למשפחה, לזוגיות, לבית? מהו סדר העדיפויות שלו? וכו'.

 

היות והסביבה משקפת הכל, כל הזמן, אם נתבונן במראות כל הזמן, ללא אבחנה, לא נוכל להפיק מהן אינפורמציה ממוקדת ויעילה. ניתוח של כל המראות, כל הזמן, יציף אותנו באינפורמציה ללא הבחנה בין עיקרי וטפל.

איך מתגברים על העניין הזה?

מתייחסים רק למראות שמעוררות בנו רגש כלשהו או עניין מיוחד או שמעסיקות את מחשבתנו.

עוצמת הרגש וההתעסקות המחשבתית שגורם לנו משהו בסביבה, קובע את חשיבות השיקוף הזה בעבורנו ואת הרלוונטיות שלו לחיים שלנו עכשיו. בכל מראה כזאת יש מסר חשוב אותו רצוי ללמוד!

 

הטכניקה שבה אנו משתמשים איננה לינארית או לוגית. השיקוף במראה הוא לעיתים קרובות חידה בלשית, שאנו אמורים לפתור. מדוע? מפני שהשיקוף אינו זהה אחד לאחד. השיקוף במראה אינו מתעסק בפרטים אלא במהות, בגרעין של התופעה.

 

המציאות והאנשים מסביבך משקפים לך את מערכת האמונות שלך, ההגדרות שלך את עצמך, ההגדרות שלך איך פועל העולם, ההגדרות שלך לגבי היחסים שלך עם הסביבה, את דפוסי המחשבה וגישה שלך ואת דפוסי ההתנהגות הבלתי מודעים שלך. (לא מודע = עיוורון). כל מה שקורה מסביבך הוא אך ורק "תוצאה". עם "תוצאה" אין מתווכחים. אדם לא יכול לומר "רציתי ככה ויצא ככה, מה לעשות! זה לא בשליטתי". אם התוצאה היא "ככה" אז זה מה שבאמת רצית שיקרה, במודע או שלא-במודע. לפיכך אנו אומרים שהסיבה תמיד נמצאת בתוך התוצאה ומה שאתה זורע-אתה קוצר. תמיד!

זכור שהמראה האוניברסלית המשקפת אותך אינה בעלת רצון משלה. היא לא יכולה לסתור אותך. אין לה שום ברירה אלאל לשקף לך את המציאות שמגיבה לתדר של האספקט הזה שלך אותו היא משקפת.

 

למה הדבר דומה? כבני אדם העיניים שלנו רואות מאיתנו החוצה. אנו לא רואים את עצמנו אלא מול מראה.

הסביבה החיצונית, האנשים והסיטואציות והדרמות של החיים, הם המראה שמשקפת עבורנו את עצמנו באופן מושלם בכמה רמות של אינפורמציה (מודע ולא-מודע) . אנו רק צריכים ללמוד להתבונן.

 

לדוגמא: אדם יושב מול האח ומצפה שהאש תחמם אותו. שום דבר לא קורה. לא אש ולא חימום – האח דוממת. אבל הוא רוצה חימום! אז הוא יושב ומחכה. ברור ששום דבר מכל מה שהוא רוצה (ובמקרה הזה חום) לא יקרה אם הוא לא ידאג להביא עצים בכמות מספקת ולהדליק את האש.

התוצאה משקפת את הסיבה.

במידה ותופעה כזו קורית לו גם עם כל מיני דברים אחרים, הוא מתחיל לשאול שאלות! מה אני עושה או לא עושה, שהתוצאה היא שהאח לא מחממת אותי? הרי זה תפקידה של אח! לחמם!

הוא יכול בשלב הזה לבוא בטענות לכל העולם ולאישתו שלא דאגו לעצים. או, שהוא יכול לשאול את עצמו, מה אני יכול ללמוד כדי שבעתיד לא תהייה לי בעיה עם החימום (או כל דבר אחר).

אולי הוא ילמד, בהזדמנות זו, על הנטיה שלו לסמוך על אחרים שיעשו את הדברים בשבילו, ידליקו את האש וידאגו לעצים. שהוא נוטה לצפות שדברים יקרו כי כך הוא רגיל ורוצה. או אולי, שהוא עצלן. או שהוא נוטה להתעלם מהקשר בין השקעה ותמורה וכך החיים שלו חולפים מבלי להגשים הרבה המדברים שהוא רוצה להשיג. על ידי התבוננות במראה, כאשר הוא מרגיש "לא נוח" או "מאוכזב" או כל רגש אחר שמעצבן ומטריד אותו – הוא יכול ללמוד על עצמו משהו שעד עכשיו בכלל לא שם לב אליו.

 

אני מזמינה אתכם להמשיך במסע ולהיכנס לנעלי הבלש, לגלות מהם אותם דברים שאיננו יודעים על עצמנו, ואשר חוסמים, מעכבים ולא מאפשרים לדברים שאנו רוצים באופן מודע להתרחש במציאות.

לחץ כאן להמשך – 'טכניקת המראות כפתרון לחידה בלשית'.

---

איזה סיפור אתה מספר לעצמך שיוצר את המציאות העכשיווית?

במה אתה צריך להאמין כדי שתיווצר המציאות הזאת?