הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

מאמרים

אימון אישי

מודעות אישית

יחסים

אושר

הצלחה

תקשורת

ניהול וקריירה

שפע

משחק החיים

אני רוצה לשים את הזרקור על תת-נושא בתחום היחסים הנרקיסיסטיים, והוא הנרקיסיסטים הפרזיטים. התוכן מבוסס על מפגשים שהיו לי עם נשים שהיו במערכות יחסים נרקיסיסטיות ולא על מקורות מקצועיים אחרים, וכך גם השם שבחרתי לתופעה "נרקיסיסטים פרזיטיים" (ובמקרה הזה אני מדברת על הפן הכלכלי) אינו מושג מקצועי או ידוע אך לדעתי מייצג את התופעה. בעניינים כלכליים, נקודת המוצא של הנרקיסיסט, לאחר שהפכתם לזוג היא, שמה ששלך הוא שלו, ומה ששלו – שלו. באופן כללי, הוא מצליח גם לשכנע אותך שזה ה-"ככה זה" בזוגיות שלכם. מיד עם מיסוד הקשר את מכניסה אותו כשותף לחשבון שלך, והוא מצד שני שומר על החשבון שלו בנפרד ולעולם אינך יודעת מה המצב בחשבון שלו.

במערכת יחסים נרקיסיסטית, ולעיתים גם במערכות יחסים רגילות, יש בן-זוג אחד (במשפחה זה יכול להיות ילד מסוים), שמסתפק בפירורים. מסתפק בפירורים הוא דומה לצמא במדבר שכל טיפת מים שהוא מקבל היא בשבילו מקור חיים, לא משנה עד כמה קטנה, ולא משנה שאינה מספיקה כדי לחיות. וגם עם הטיפות שמקבל מידי פעם, הוא הולך ומתייבש, ונעשה בהדרגה יותר יותר צמא, ומוכן לעשות הכל בשביל אותו אחד שמחזיק את המימייה וזורק לו "פירורים". מדוע זה שמקבל פירורים לא קם והולך? מדוע הוא מסתפק בפירורים? התשובה היא, שהצורך של בן-הזוג הצמא למים חיים, הופך להתמכרות, משהו שהוא לא יכול בלעדיו. ההתמכרות היא לאדם שבידיו הטיפות הללו ושמחליט מתי ואם לתת לו.

במאמר זה אני מתארת 3 סוגים של חוויות ילדות של בנות לאימהות נרקיסיסטיות, שיכול לעזור לך להבין יותר את התופעה ואת ההשפעות שלה על חוויות הילדות שלך ועל עיצוב האישיות שלך לטווח הארוך כאישה בוגרת. שלושת סוגי החוויות הן: ילדה שחווה חוסר-מסוגלות, ילדה שחווה עצמה בודדה, וילדה שלא רואים אותה, שהיא מאויינת (מלשון אין). מהם המרכיבים שיש בכל אחת משלושת החוויות הללו ואיך זה בא לידי ביטוי ביחסים עם האמא?

לחיות בתוך מערכת יחסים נרקיסיסטית זה כמו לחיות בתוך "מציאות מדומה", שהיא סוג של בועה המנותקת מן העולם האמיתי ואשר רק מי שחי בתוכה חווה אותה. למסתכל מן הצד היא בלתי נראית. זהו אחד הדברים הכי בלתי-נתפסים והכי קשה להבין למי שלא היה בתוך מערכת יחסים כזאת. בתהליך של גזלייטינג, הנרקיסיסט/הפסיכופת המתעלל יוצר לקורבן "מציאות חלופית" או Hyperreality. באופן הדרגתי, ובדרך-כלל מתוכנן, הוא מבלבל את הקורבן שלו לגבי לתפיסת המציאות שלו, וגורם לו להפסיק לסמוך על עצמו, ולהפוך להיות תלוי בתמונה השקרית שמצייר לו המתעלל, ובפרשנות שלו את המציאות. הוא יוצר לשניהם מטריקס משל עצמם, עולם בתוך עולם שלוכד את הקורבן ומונע ממנו, עד כמה שניתן, את האמצעים והכוחות והמשאבים להסיר את הווילון מול העיניים. בתוך הבועה הזאת, התודעה אינה יכולה להבחין בין המציאות לבין "המציאות המדומה".

את המושג Double Bind טבע גרגורי בייטסון ושות' בשנת 1956 לתיאור מצב שבו אדם מוצא עצמו בדילמה שבה מוצגות לו שתי אפשרויות שהן באופן הדדי סותרות זו את זו, והוא לא מסוגל לראות את הסתירה. עליו לבחור באפשרות אחת מתוך שתי אפשרויות, שלא משנה מה יבחר, כל אחת מן הבחירות תביא לתוצאה לא רצויה מבחינתו. לא משנה מה יעשה, יואשם וירגיש רע. דאבל ביינד זוהי צורה של שליטה שאין ממנה דרך יציאה. במצב זה, אדם מוצא עצמו במצוקה רגשית, בעקבות מסרים כפולים, שמכניסים אותו למלכוד. לכאורה יש אשליה של בחירה, אך למעשה אין לו שום אופציה טובה לבחור, כל בחירה תוביל לבעיה, והוא לא יוכל להימנע מביקורת, או לשלם מחיר כלשהו, או שאין תשובה נכונה.

סוגיית הסקס הווירטואלי מאוד מעניינת. היא מעוררת שאלות כמו:
האם סקס ווירטואלי נחשב סקס אמיתי? האם אדם שנמצא בזוגיות מחייבת ומשתתף בסקס וירטואלי, הוא בוגד? האם זוהי מציאות מדומיינת, או מציאות? נראה לי שלכולנו ברור שיש לאפשר לכל אחד מבני הזוג מידה מסוימת של אוטונומיה ארוטית. הרי לא קיימת משטרת מחשבות וזה לגמרי טבעי שלכל-אחד פנטזיות ארוטיות שהוא שומר לעצמו ואינו משתף. אם כך, אפוא עובר הגבול? מי קובע מה הגבול? בואו ונצלול יותר לעומק הסוגייה הזאת.

לחנוק מישהו באהבה – זוהי איננה אהבה. זוהי תלות. זוהי מערכת יחסים שבה אחד מבני הזוג הוא Co-dependent, ובעברית אקרא לו/לה מעתה 'הנאחז' או 'הנאחזת', שדפוס ההתנהגות שלו זה להיות 'מטפל' Care giver. אחד הדברים המתסכלים ביותר באהבה חונקת, הוא שהאדם שמטפל באחר, משקיע זמן, אנרגיה, מחשבה ועשייה, משתדל, נותן, מוותר מעצמו, הוא יותר מידי נחמד, ובסופו של דבר חווה דחייה. באופן פרדקסולי, דווקא העובדה שבן-הזוג שלך או בת-הזוג שלך מספקת לך את כל הצרכים, גורמת לך להפגין חוסר-כבוד כלפיה. למה?

מערכת יחסים פוגענית, (יחסים נרקיסיסטיים) היא ריקוד של שניים: הפוגע, הנרקיסיסט, וה- co-dependent. דינמיקה של טורף וקורבן. מאחר שאין מילה מקבילה בעברית ל co-dependent, אשתמש מעתה ואילך במילה 'נאחז'. עלינו, קודם כל, להבין את דפוס ההתנהגות של 'נאחז', מה המקור שלו ומה הוא משרת. בכל התנהגות או עמדה מנטאלית יש רווחים, ובמיוחד העמדה הזאת של 'נאחז' שהיא עמדה הישרדותית שמקורה בדרך-כלל בטראומה מורכבת בילדות והיא ביטוי של CPTSD.

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.