הספר: מראת הסודות – לצאת לחופשי משלטון הלא מודע

פרטים נוספים

אישיות נרקיסיסטית בזוגיות

*כל הנאמר הלשון זכר ונקבה יכול להיות גם ההיפך

נרקיסיזם זה שם תואר, מונח תיאורי – שאנחנו משתמשים בו לתיאור אישיות, המתאר את הדרך שבה האדם הזה מתייחס אל העולם, מתאר את הסגנון שלו, בדיוק כמו שמתארים מישהו כעקשן, מופנם או מוחצן.
אין הכוונה כאן ל"הפרעת אישיות נרקיסיסטית".

מהם האפיונים של אישיות נרקיסיסטית:

נטיה לניצול אחרים,

מניפולציות,

חוסר אמפטיה,

מגיע לי,

גרנדיוזיות,

שטחיות,

יהירות, וחיפוש אחר הערצה ואחר תוקף,

רגישות גבוהה

רגשות חלולים,

חוסר בטחון,

כעס, זעם.

לפני שאנחנו ממשיכים בתיאור האישיות הנרקיסיסטית, חשוב לציין שאפיונים נרקיסיסטיים הם על רצף. הם באים לידי ביטוי ברמות שונות. לכולנו יש מידה מסוימת של התכונות הללו, וישנו טווח שהוא "בריא".
במאמר זה אני מתייחסת לאלו שנמצאים באזור "הלא-בריא" של הסקאלה.
כלומר אם נתייחס לסקאלה של 0 עד 10, הם יהיו ברמה של 7-10 בעוצמת התכונות הנרקיסיסטיות.

הנרקיסיסטים הקיצוניים הם אנשים שמרגישים מיוחדים ומוכנים לעשות כל דבר כמעט, כדי לקבל את מה שהם חושבים שזכותם. ובגלל שהם מיוחדים (ולא כמו כל אחד אחר), גם "מגיע להם".
הם יכולים להעמיד פנים, כאילו הם מתחשבים, אדיבים, נחמדים – אך הם פועלים אך ורק כדי למלא את הצרכים שלהם והאינטרסים שלהם. רבים מהם הם אומני ההסוואה (מה שנקרא נרקיסיסט סמוי).
הם מוכנים לשקר, לגנוב, לרמות, לעוות, לדרוך על הכבוד העצמי של אנשים אחרים, לפגוע בערך עצמי של אנשים אחרים, להרוס אנשים מבחינה כלכלית וכיו"ב, כדי להשיג את מה שהם מרגישים שמגיע להם.

בעולם הפסיכולוגיה קוראים לזה The EE Factor

Exploitation – ניצול

Entitelment – זכאות (מגיע לי)

המפתח להבין את הנרקיסיסט הוא להבין שהם מרגישים באופן קבוע, בלתי יציבים וריקים בפנים.
נרקיסיזם היא מילה נרדפת לחוסר-ביטחון עמוק. הם יימנעו כמעט בכל מחיר מרגשות של פחד, עצב, בושה ובדידות. ישנם וריאציות שונות של נרקיסיסטים, אבל המכנה המשותף של כולם זה שהם מרגישים יותר טובים מאחרים, והם מנוהלים על-ידי שתי אמונות:
העולם עויין
אין להם ערך עצמי.

הגרנדיוזיות שלהם והצורך שלהם להיות מיוחדים, היא הגנה על תחושת האני החלש שלהם והם נואשים כל הזמן לקבל מן העולם אישור ותוקף על הערך שלהם. כאשר האדם אינו יודע איך לאהוב את עצמו ולספק את הצרכים שלו, הוא מרגיש "קיפוח" פנימי ועל כן מנסה כל הזמן למלא את "הבור" הזה באופן חיצוני. הוא מחפש תהילה כי החיים שלו הם חיפוש מתמשך וצורך להוכיח את הערך-עצמי (בדיוק ההיפך מהמסכה של בטחון עצמי מופרז שהוא משדר לעולם).

בימים טובים הם נראים מאושרים, הם נפלאים, הם גרנדיוזיים. אבל בימים  רעים, הפסאדה שלהם מתמוטטת במהירות ואנו רואים זעם לא פרופורציונלי, בושה ונקמנות.

בזוגיות, הנרקיסיסט מאוד מפתה. מצד אחד הוא קר מבחינה רגשית ואינו בעל יכולת אמפטית, אבל בני הזוג שלהם נמשכים אליהם  כי הם כריזמטיים, צ'ארמרס, ומקרינים ביטחון עצמי. (שלושת ה- C: Charm, Carisma, Confidence ). אלו הן תכונות כל כך ממכרות שהן מעוורות אותך מלראות את התכונות הנוספות, שנחשפות רק בהדרגה כמו:  "מגיע לי", נקמנות, חוסר באמפטיה וכדו'.

הם מניפולטיביים מאוד בזוגיות, ובנוסף לזה שהם חסרי אמפטיה, הם משקרים לפי הצורך שלהם, הם לא עקביים ואין להם שום בעיה לבגוד.

בן הזוג, או בת הזוג של הנרקיסיסט נשארים ביחסים האלה בגלל שני דברים:

תקווה – שיום אחד זה יהיה טוב יותר אם אני אעבוד קשה (כי אני יודעת כמה מקסים הוא יכול להיות).

פחד – שאם אעזוב, אני אשאר לבד לתמיד.

כולנו פגיעים לקסם הנרקיסיסטי. ועוד יותר פגיעים הם אנשים שהיו בתוך מערכת משפחתית שבה הדפוס הנרקיסיסטי היה "נורמלי".
למשל, הורים קרים, אוטוריטריים, מרוחקים, לא נותנים תוקף לרגשות ולצרכים של אנשים אחרים במשפחה, או מתעללים.

חוסר הבטחון שלנו, שנוצר במערכות משפחתיות כאלה, גורם לנו להיות פגיעים להיסחפות לתוך מערכת יחסים כזאת, וגם פחות מסוגלים לצאת מזה כאשר "מזג האוויר מתהפך": מקסם וכריזמה לחוסר-תיקוף והתעללות. אנחנו כל הזמן נותנים עוד צ'אנס ועוד צ'אנס – וזה בדיוק מה שמעצים את הנרקיסיסט.

כשאנחנו במערכת יחסים עם נרקיסיסט, אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים:

"הוא פשוט כזה"

"הוא לא באמת התכוון לזה"

"יש לו כוונות טובות"

"ככה הוא גדל, ככה היה אצלו בבית…"

ומה שאנחנו עושים זה לתת לנרקיסיסט אישור להמשיך ולהיות כפי שהוא ואף להעצים את ההתנהגות הנצלנית, המניפולטיבית והיהירה.

האישיות הנרקיסיסטית חותרת תחת הבסיס של יחסים בריאים, שכוללים:
הדדיות, כבוד, חמלה, סבלנות, כנות אמיתית, ואמון.
אלו אינם אפשריים במערכת יחסים עם אדם שהוא נרקיסיסט.
ולכן דווקא במערכת יחסים קרובה, אינטימית, רואים את ההשפעה הגדולה ביותר של הנרקיסיסט.

קשה לחיות עם נרקיסיסט. את כל הזמן מרגישה שהאדם הזה לוקח ולוקח ולוקח. הוא לא יודע לאהוב את עצמו או ליצור תחושת ערך-עצמי בלתי-תלויה, אז החיים שלו תלויים באחרים שיתנו לו את האהבה, הכבוד, הערכה והאישור למיוחדות שלה הוא זקוק.

מערכת יחסים עם נרקסיסט היא מערכת של "שטיפת-מוח" של "הקורבן" שלו, של חינוך מחדש.
הוא מכניס לקורבן רעיונות לראש ומשפיע על החשיבה שלו או שלה ועל תפיסת המציאות ותפיסת-העצמי שלה. הנרקיסיסטים הם המלך והמלכה של הגאסלייטינג Gaslighting (מניפולציה פסיכולוגית שמטרתה שיבוש תפיסת המציאות של "הקורבן").

כשאת חיה עם נרקיסיסט, לאט לאט את נעשית "מחוסנת" לחוסר האמפטיה שלו, לזעם שלו, להעלבות וההנמכה שהוא עושה לך. את גם כבר לא רואה את היהירות שלו, לא "קולטת" את השקרים, מתאימה עצמך לתחושת ה"מגיע לי" בכך שאת מסכימה שהוא תמיד יהיה במקום הראשון ואת תמיד במקום האחרון בסדר העדיפויות במשפחה, מתרגלת לעובדה שחשוב לו הרושם החיצוני מעל הכל, ואינך שמה לב שאת מפתחת "חוסר-בטחון" ביכולת שלך לקרוא את המציאות נכון, ולתפקד בעולם בלעדיו.
מה פירוש מחוסנת? שאת מפסיקה לתת לזה תשומת לב. אמנם את "שומעת" את מה שהוא אומר, אבל אפילו כבר לא מתרגזת. זה כאילו עובר לך מאוזן לאוזן ואת עוברת הלאה, ללא "זעזועים" מיותרים במערכת היחסים. כי את רוצה שקט, אבל האמת היא שזה לא ממש "עובר מאוזן לאוזן". את עוברת התעללות פסיכולוגית והגוף שלך מרגיש את זה, והנפש שלך נגמרת מזה, ורק המסכה שלך נשארת כאילו כלום לא קרה.

הגרוע ביותר הוא, שהמילים המעליבות שלו, הדריסה של הבטחון העצמי שלך, הופכים להיות בהדרגה "הדיבור הפנימי שלך". ומהר מאוד המנטרה החדשה שלך הופכת להיות "אני לא מספיק טובה".

אם הגעת ממשפחה שבה אחד ההורים הוא נרקיסיסט, את כבר באה עם מורשת: לא סומכת על האינסטינקטים הפנימיים שלך, לא בוטחת עד הסוף ביחסים קרובים, לא סומכת על היכולת שלך (שנים של הנמכה והקטנה עשו את שלהם, וחוסר נראות ותיקוף עשו את שלהם).

בקיצור, אחת הבעיות הקשות של אדם שחי עם נרקיסיסט זה חוסר אמון בעצמי. את מתחילה להטיל ספק בעצמך.

יכול לקחת לך חיים שלמים להבחין שאת בתוך מערכת יחסים עם נרקיסיסט. חלקם כל כך מתוחכמים שאת יכולה לחיות איתם עשרות שנים, או לגדול עם הורה נרקיסיסט ולא לראות את זה. את יכולה להרגיש שמשהו לא בסדר, אבל אף אחד אחר לא רואה את זה, וזה מרגיש לך עוד יותר שאת "משתגעת", כי רק את רואה את הצד הזה שלו. (בחוץ, הוא יודע להסתיר את זה מצוין).

בעבודה, בוס נרקיסיסטי הוא דיקטטור חסר-בטחון. מקומות עבודה כאלה נשלטים על-ידי פחד, על-ידי תחלופה גבוהה של עובדים, נקמנות והתעללות, רמאות וערמומיות, חוסר ערכים של יושר ויושרה.

"נרקיסיסט-סמוי" – מודל מתקדם של נרקיסיסט

מבחינת אפיוני האישיות, הם כמו הנרקיסיסט הגלוי.
אבל הוא יודע טוב טוב להסתיר את זה. הנשק שלו זה הסודיות והתחפושת.

אם הנרקיסיסט הגלוי הוא זאב שנראה כמו זאב, אז הנרקיסיסט הסמוי הוא זאב בעור של כבשה.

כשאת רואה "זאב" את יכולה לברוח מבעוד מועד.
אבל אם הזאב נראה כמו כבשה נחמדה – את מנסה ללטף אותו,
והוא נראה לך כל כך מתוק ומרשים, עד שאת כל כך בפנים וכבר קשה מאוד לצאת.
האנשים האלה יכולים להיראות מאוד פגיעים.
הפגיעות שלהם היא טקטיקה מאוד מניפולטיבית כדי לקבל את כל תשומת-הלב לעצמם.

הם עושים דברים "מתחת לראדר".
את מרגישה שיש כאן משהו לא בסדר אבל לא צליחה לשים את האצבע על משהו מסוים.
אין "הוכחות". צריך להכיר את האדם הזה משך זמן לא קצר כדי לראות מעבר לאשליה של הפסאדה שהוא מחזיק. כי חשוב לו מאוד הרושם החיצוני, הוא נראה לכאורה נדיב, אדיב, נחמד, מקשיב, חכם, צ'ארמר, בחור טוב, מצליח, שנון, חבר טוב, יאדה יאדה יאדה…

אין שום דבר הדדי ביחסים עם נרקיסיסט.
הכל מבוסס על דינמיקה של שולט-נשלט, רודף-נרדף, עליון-נחות.
הנרקיסיסט אינו מעוניין באני האמיתי שלך. אם אינו יכול לשלוט בך, אין לך שום משמעות בעבורו.
הוא "משתמש" בך למילוי הצרכים הפסיכולוגיים שלו.
זה לא שהוא בכלל מודע לכל זה. לרוב, בגלל שנרקיסיסט לא יודה בחיים שיש לו בעיה, ובגלל שהוא חושב שהוא כזה נפלא ונהדר, הוא חסר מודעות לחלוטין לטכניקות שלו של שליטה, השפלה והנמכה. הוא "בחור טוב" ואצלך משהו לא בסדר. (אם את באה אליו בטענות אז את "לא שפויה").

איך זה נראה לחיות עם נרקיסיסט-סמוי:

להרוס לך כל פגישה או אירוע שיש לו משמעות עבורך.

למשל, ימי הולדת הם תמיד נוראיים בשבילך, ימי חג, ארוח אנשים, או כל מעמד שחשוב לך.

נרקיסיסט-גלוי יכול להתפרץ עלייך, לקרוא לך בשמות גנאי. אבל נרקיסיסט-סמוי, בסוף יום-ההולדת את מוצאת עצמך בוכה מבלי שתדעי מדוע. ואותו כנ"ל בחגים ובימים מיוחדים אחרים.
הוא נתן לך מתנה, עשה עבורך מסיבה ואמר דברים נחמדים, ובסוף בדרך כלשהי את הופכת להיות "אשמה" במשהו: לא הערכת מספיק את ההשקעה, אי אפשר לרצות אותך… ואת אומרת לעצמך "אני לא יודעת. אולי אני יותר מידי רגישה". והגרוע הוא שאת לא יודעת מדוע את מרגישה נורא כשהוא בסביבה.
מה הוא עשה? האם הוא צרח עלייך? האם הוא בייש אותך? האם הוא התנהג לא יפה לאורחים שלך? לא.
אז אין לך הוכחות וזה מאוד מבלבל. אולי זה בכלל אני שלא בסדר?

הדברים שהוא עושה או אומר הם כל כך סמויים, כמו זרם עדין מתחת לפני השטח במבט, באמירה צינית בשקט, בהבעת פנים של חוסר עניין, או של בוז או ביקורת.

למשל, יכול להיות שכשהוא נותן לך מתנה, זה מגיע עם סוג של "נאום" עד כמה הוא התאמץ למצוא את המתנה הזאת, וגורם לך להרגיש שאת עכשיו צריכה להיות כל כך אסירת-תודה, שלא משנה מה תעשי, אין לך תגובה הולמת לגודל המחווה, או שאת עכשיו "חייבת לו" בגדול, עד שאת כבר לא רוצה לקבל ממנו מתנות.

או שרגע לפני שהאורחים באים, או רגע לפני שיוצאים מהבית הוא מוצא סיבה לריב איתך ולקלקל את מצב הרוח וליצור ביניכם מרחק, מה שמקלקל לך את כל האירוע.

גורם לך להרגיש אחראית על הרגשות שלו

זוהי אשמתך שהוא לא מאושר, זוהי אשמתך שהוא כועס, זוהי אשמתך שלא טוב לו.
הוא גורם לך להרגיש תמיד משא-כבד של אשמה ואחריות.

כשאת במצוקה או במצב-רוח רע, איכשהו הוא מסובב את תשומת-הלב אליו. והוא עושה זאת בדרך שאת בכלל לא שמה לב שזה קורה, ופתאום את מתחילה לדאוג למצב-הרוח שלו, והוא מקבל את תשומת-הלב שלך, בזמן שאת זו שבעצם צריכה את התמיכה.

מסרים סותרים

מסרים סותרים הם התעללות. את ה"קורבן". הם כל כך מבלבלים ומערערים את היציבות ואת הביטחון שלך.

במערכת יחסים עם נרקיסיסט-סמוי לא הכל רע.
כל הזמן את נעה בין ימים "רעים" לבין ימים "טובים" (שבהם את מגלה מחדש את הקסם שלו).
עם הזמן הימים הטובים הולכים ופוחתים והתקופות הרעות הולכות וגדלות.
אבל את נאחזת ברצון לזכות לעוד מהטוב, בתקווה שהוא יחזור להיות הגבר המקסים שהתאהבת בו.
והתקווה הזאת היא הדבר הכי הרסני בשבילך. היא גורמת לך כל הזמן להתאמץ להיות בצד הטוב שלו, מה שהופך אותך להיות "מרצה", ל"אובייקט" למילוי הצרכים שלו, ולאובייקט גם בינך לבין עצמך. כי את שוכחת בכלל מי את ומהם הצרכים שלך.

הוא יכול, מצד אחד, לתת לך מחמאות, ומצד שני, מיד אחרי זה מסרים מקטינים, וחוסר תוקף לרגשות שלך.
הוא יכול להשקיע ולהכין לך מסיבת הפתעה אבל להעביר לך מסר שלא מגיע לך ואת לא שווה את זה.
הוא מעיר מן הערות קטנות שאף אחד אחר לא שומע אבל לוחצות לך על נקודות כואבות. הוא יודע מהם הדברים שמשפיעים עלייך, כך שהוא עושה כל מיני מניפולציות עדינות כאמצעי לשליטה או דרך שתיקה (פאסיב-אגרסיב). הוא יכול להקטין את המשפחה שלך ולהעיר עליהם הערות של בוז וזלזול, הוא יכול להזכיר לך כל הזמן "לקחתי אותך עם התחתונים שלך" גם כאשר זה לא ממש נכון, כי הוא רוצה לומר שכל מה שיש לך זה בזכותו .
אף שהוא יכול להשוויץ באישתו החכמה והמשכילה, באותה נשימה הוא יכול להגיד לך שעם כל התארים שלך וכל הלימודים שלך אין לך שום חכמת חיים ובלעדיו לא היית מסתדרת…

אנשים שגדלו בבית עם הורה נרקיסיסט, הם לעיתים קרובות מאד אמפטיים וקולטים רגשות.
ואז, כשמישהו עושה עלייך "טיפול בשתיקה", זה משגע אותך. זה גורם לך כל הזמן ללכת עם השאלה "מה עשיתי? האם אמרתי משהו שפגע בו? האם עשיתי משהו שהרגיז אותו?" וזה משגע. כי שצועקים, אז ברור מה עשית. בשתיקה, זה מטריף.

יש לו דרכים להתרחק ממך ולהתעלם ממך, בצורה לכאורה לגיטימית, ולהעניש אותך. למשל, שהוא יוצא לעבוד בגינה בדיוק כשאת רוצה לדבר. הוא יוצא מהבית לשעה וחוזר אחרי 5 שעות, בדיוק בזמן של כל הלחץ בבית, אם הוא עוזר לך בבית הוא כל הזמן מעיר הערות ומעביר ביקורת עלייך שאת כבר לא רוצה את עזרתו ומעדיפה שילך, אם הוא הלך לקניות בסופר הוא תמיד יקנה מה שלא צריך וישכח לקנות את מה שצריך, עד שכבר תעדיפי ללכת בעצמך. וכשאת אומרת משהו הוא יגיד לך: "מה כבר אמרתי?", "מה כבר עשיתי?", "שום דבר לא טוב בשבילך?", "את לא מעריכה שום דבר!"

כל דבר שאת עושה זה ממש "קל" ו/או "חסר ערך" וכל דבר שהוא עושה זה "קשה" ו/או "ראוי להערכה" וצריך לקבל תמורה מיוחדת של תשומת-לב, הוקרה, מחמאות וכו'. "אפשר לחשוב מה כבר עשית! זה לא שאת מכבסת ביד, את בסה"כ שמה דברים במכונת הכביסה!", "מה את עושה סיפור מהכלים, בסה"כ לשים במדיח".

אם את חיה עם נרקיסיסט את כל הזמן בסטרס. את כל הזמן "עומדת על המשמר", בעירנות למתי ומאיפה תבוא המכה. גם כי לעולם לא תהייה מספיק טובה, ולא משנה מה תעשי תחטפי ביקורת, וגם כי כל הזמן את בדיסוננס קוגניטיבי.
את מאמינה באמת שהאדם הזה אוהב אותך ואז קשה לך להאמין שהוא עושה את הדברים האלה כדי לפגוע בך. זה מעורר בך את הספק שאולי את לא קוראת את המציאות נכון, אולי זה לא מה שאת חושבת. וכך במשך הזמן את לומדת לא לסמוך על עצמך, לא לסמוך על כך שאם הבטן שלך מתכווצת זה אומר משהו. וגם אין להוכחה ואינך יכולה להצביע על משהו שהוא עושה.

מאוד קל לשכוח איך אהבה צריכה להיראות ולהרגיש, במיוחד שאת "רגילה" ליחס כזה מהאנשים שאהבו אותך, וכך את מנמיכה את הסטנדרטים שלך וזה הופך להיות הנורמה החדשה שלך.

לא לוקח אחריות על הפעולות שלו

מה שלא יקרה, תמיד הוא הופך את הדברים חזרה אלייך – משהו לא בסדר אצלך.

תמיד הוא גורם לך להרגיש שמשהו לא בסדר אצלך ואת מרגישה מבולבלת. אל תתייחסי לזה בקלות ראש. זוהי אלימות כלפי הנשמה שלך.

איך זה נעשה?

מה שכל כך פוגע זה שתמיד יש אלמנט של אמת בדברים של הנרקיסיסט כאשר הוא"זורק עלייך" את האשמה. כך שמיד את מתחברת לזה. הבטן שלך מתכווצת ואומרת לך שזה בכלל לא נכון, אבל הראש שלך עבר שטיפת מוח. והוא עוד אומר "לך "תבדקי את עצמך".


או למשל, הוא אומר לך ברגע האחרון שהוא נוסע לכנס לחו"ל בעוד יומיים, או שהוא קם בשבת בבוקר ומודיע לך שהוא יוצא לים להפליג עם חברים. וכשאת מגיבה בהפתעה ואומרת שלא עדכן אותך על זה או לא התייעץ איתך ואת בכלל חשבת שתעשו משהו משפחתי יחד השבת, הוא יגער בך וישכנע אותך שאמר לך כבר לפני שלושה שבועות ואת לא זוכרת. והוא יגיד לך את זה בכזה ביטחון, שאף שאת יודעת שלא היה ולא נברא את מפקפקת בעצמך. והתסריט הזה חוזר על עצמו בוריאציות שונות שאת כבר לא סומכת על הזיכרון שלך, מטילה ספק בתפיסת המציאות שלך ולא מתעורר אצלך החשד שאולי הוא משקר בקשר לנסיעה ויש לו מטרות אחרות. ואת הופכת להיות נורא מבולבלת כי "את אף פעם לא מקשיבה" או "את אף פעם לא זוכרת מה שאני אומר לך" או "את אף פעם לא עושה מה שאני מבקש"… עד שאת מתחילה להאמין בזה שאת סוג של "מרחפת" או חס וחלילה "קשת-תפיסה" או באמת לא-קשובה אליו, או משהו דומה.

המילים לא תואמות את ההתנהגות

נרקיסיסט-גלוי לעולם לא מתנצל. אבל נרקיסיסט-סמוי יכול להיות מאוד טוב בהתנצלויות.
הוא יודע להגיד את המילים הנכונות, ואפילו לשנות התנהגות לכמה ימים – אבל לאורך זמן, שום דבר לא משתנה.
זה משאיר את "הקורבן" כל הזמן "בתקווה" שהדברים ישתפרו. כפי שכבר ציינתי, זוהי תקווה מרעילה, כי את עובדת מאוד קשה עבור התקווה הזאת לאהבה.

הרבה פעמים הוא ישבח אותך בפני אנשים אחרים. כי זה גורם לו להיראות טוב. בתוכך, כשהוא מדבר בשבחך, את מרגישה כאילו הוא תוקע בך סכינים. את לא יכולה להסביר למה את מרגישה רע כשהוא אומר עלייך דברים נחמדים. זה עוד אחד הדברים שנורא מבלבלים אותך.

אפשר לומר עליו שהוא רכלן. אוהב לדבר ולספר על העניינים הפרטיים של אנשים אחרים.
בפניהם של אנשים אחרים הוא מאוד מאוד נחמד, אבל בדרך הביתה, הוא ירכל ויגיד דברים רעים על כל האנשים. נו טוב, הוא צריך תמיד להרגיש טוב ולהגיש "יותר" מאחרים.

הוא יכול להגיד "אני שונא דרמה" אבל הוא מלך הדרמה. אלא שהוא יוצר דרמה בצורה מאוד עדינה ומתוחכמת, כך שאף אחד לא שם לב שהוא התחיל את זה, כולל את. הוא עושה מניפולציות ופרובוקציות כדי להוציא ממך תגובת-יתר אמוציונלית. ברגע שהגבת, נשאבת לתוך הדרמה שלו.

הוא גורם לך להיות זהירה וללכת על ביצים, להיות זהירה במה שאת אומרת לידו ומה את עושה כי הוא "הר-געש" שיכול להתפרץ בכל רגע, ואת אף פעם לא יכולה לצפות את זה, כי ההתפרצות יכולה לקרות דווקא כשאת בכלל בלי הגנות והכל נראה לך על מי מנוחות.

הרבה פעמים, את יכולה להרגיש את הזעם או הכעס שלו כלוא בפנים. ואת שואלת אותו: "הכל בסדר?" והוא יגיד לך "הכל בסדר, פשוט עייף". וזה עוד אחד הדברים שגורם לך לא לסמוך על התחושות שלך.

הוא "מחנך" אותך

אצל הנרקיסיסט את מקבלת חינוך התנהגותי. את לומדת, שכדי לקבל אהבה ולשמור על האהבה שלו, את חייבת להיות מושלמת. ואם את לא רוצה להרגיז אותו את חייבת להאזין לו, לאהוב אותו, לעשות מה שהוא אומר או מבקש – וככה זה היה עם ההורים שלך בוודאי, וככה את מתנהגת כדי לקבל אהבה בזוגיות.

בתחילת הזוגיות, הוא מחמיא לך על-ידי כך שהוא משווה אותך לחברות שלו מן העבר: "אני אוהב איך שאת עושה לי את זה, היא מעולם לא עשתה את זה בעבורי". או "את לא כמו זאת, היא אף פעם לא…, "היא הייתה עושה עניין מכל דבר קטן", "איתה לא הרגשתי כמו שאני מרגיש איתך, את יודעת לתת לי הרגשה טובה…". או "אני לא יכול לסבול את אשתו של איציק. היא כל כך דעתנית והיא חושבת שהיא יודעת הכל/קולנית/מתווכחת… אני לא הייתי יכול לחיות איתה".
מה שזה עושה לך, שאת חושבת: "או, אני לעולם לא אעשה לו ככה" או "אני צריכה להקשיב לו, זה נורא חשוב לו", "הוא לא יאהב אותי אם אהייה דעתנית הוא אוהב אישה שקטה וותרנית" "אסור להתפרץ עליו בצעקות", "הוא לא אוהב אישה אגרסיבית/אסרטיבית". "סוף סוף מצאתי גבר רגיש שמדבר על הרגשות שלו, הוא כנה, הוא משתף, הוא לא בעניין אגו". אבל האמת היא שהוא "עובד" עלייך ועל הלב הרגיש שלך. דווקא הבחורות הטובות הן אלו שתהיינה מעורבות עם נרקיסיסט-סמוי.

אם הנרקיסיסט זוהי האמא במשפחה. דווקא הילד האהוב שלה, זה שהכי קרוב אליה הוא זה שהכי סובל מזה. על פניו נראה שהיא מתייחסת לילד הזה טוב יותר. אבל מה שהילד לומד זה "אני צריך להיות מושלם כדי לשמור על האהבה שאני מקבל מאמא". כן, הוא מקבל תשומת-לב מיוחדת, אבל זה בגלל שהוא נחמד, הוא נותן לאמא את תשומת-הלב שהיא זקוקה, נותן לה את האהבה שהיא זקוקה, והוא מקשיב לה.

כך שהיית ילדה למדת, "שכדי לקבל אהבה ולשמור על אהבה אני צריכה להיות מושלמת". וזה יכול להוביל בשלב יותר מאוחר, בזוגיות, ליחסים דומים. "אני לא יכולה לגרום לאדם הזה לכעוס, אני חייבת להקשיב לו, עלי לאהוב אותו – אני לא יכולה לחיות בשביל עצמי". זה הריקוד שלמדת, ככה את מתנהגת כדי לקבל אהבה.

זהו מעגל שמאוד קשה לשבור. כשאת כבר מבינה את זה, עלייך ללמוד מחדש אהבה, וללמוד שאת ראויה לאהבה של מישהו שרואה את כל הצדדים שלך, ולא הופך אותך להיות אחראית לאיך שהוא מרגיש. כאן נדרשת למידה מחדש של מה זאת אהבה.

הנה כמה הבדלים בין נרקיסיסט-סמוי לגלוי:

הגלוי – לא ממש אכפת לו מה אנשים חושבים עליו.
הוא מלא בעצמו, יש לו חשיבה גרנדיוזית, הוא רוצה להיתפס חזק, מנהיג, רודן, והוא משתמש באנשים בלי בעיה, הוא יכול להרגיז – ואף אחד לא יכול לפספס את התכונות האלה שלו.

הסמוי – איכפת לו מה אנשים חושבים עליו. אצלו, הכל בעניין המוניטין שלו כיצד הוא נראה על-ידי אחרים. כתוצאה מכך, הוא לא יעשה דברים שייראו נורא לאנשים אחרים. ולכן הוא נראה "טוב". הדרך שלו לשלוט ולקבל את מה שהוא רוצה היא באמצעות מניפולציות והיא "בלתי-נראית". הוא אפילו יכול להיות מעמודי התווך של הקהילה, פעיל חברתי, ותורם מזמנו כדי לשמור על התדמית שלו.

לשניהם אותן התכונות, אבל הן נראות אחרת אצל הסמוי:

גאסלייטינג (עמעום) –
מניפולציות וניצול
מגיע לי
חוסר אמפטיה
אנוכיות
גרנדיוזיות, חשיבות עצמית
הערצה עצמית
תשוקה להרגיש מיוחד.

אצל שניהם, כל דבר שהוא "השלוחה" שלהם צריך להיראות טוב. הילדים, האישה, כסף.

הנרקסיסט-הסמוי יכול להפוך להיות נרקיסיסט-גלוי, ולעיתים אותו בנאדם יכול להיות גם סמוי וגם גלוי בו-זמנית. למשל בבית הוא מניפולטיבי באופן מאוד עדין ומאוד אוהב, אבל בעבודה הוא עריץ והעובדים שלו רואים אותו באור אחר לגמרי.

אחת מהמניפולציות של הנרקיסיסט הסמוי זה לשחק את "הקורבן".
הנרקיסיסט הגלוי לעולם לא ישחק "קורבן" כי הוא רוצה להיתפס חזק.

ולסיום, אני רוצה לומר, שלפי כל המומחים ששמעתי, קשה מאוד לנרקיסיסט להשתנות.
כי המינימום לשינוי זה שהוא יכיר בדפוסים הנרקיסיסטיים שלו וירצה להשתנות.
זה יכול לקרות רק במקרים מאוד מועטים.

אז מה אפשר לעשות אם את ביחסים עם נרקיסיסט?

ברמה מסוימת, אם את חיה בגיהינום – תברחי.

במאמר הבא אתרכז בסימנים לכך שאת חיה עם נרקיסיסט ואיך תשמרי על עצמך, אם את ממשיכה לחיות אתו.
(לקריאת המאמר לחצו על הקישור).

"לפרוץ את תקרת הזכוכית האישית שלך"
- מדריך חינמי להורדה מיידית

מלאו את הפרטים בטופס ואצור אתכם קשר בהקדם. ייתכן וכבר בשיחה תקבלו טיפ שיכול לעזור לכם.