איך ההתעללות הנרקיסיסטית ממשיכה להשפיע עלייך גם אחרי הפרידה
הערה: כל הכתוב בלשון זכר ו/או נקבה יכול להיות גם ההיפך. אנא עשו את ההתאמה האישית שלכם.
חוסר אמון קיומי שונה מחוסר אמון ספציפי או נקודתי בכך שהוא הופך להיות חלק מהוויה שלנו, חלק ממי-שאנחנו, מאפיין אישיותי. בדרך-כלל זה יקרה כתוצאה של הפרת אמון יסודית, בגידה עמוקה שגורמת לשיברון-לב, להתרסקות של מערכת האמונות שלנו בהקשר ליחסים בפרט ולעולם בכלל. ד"ר ג'ניפר פרייד Dr. Jennifer Freyd (1991) טבעה את המושג "טראומת בגידה" לתאר את החוויה של הנבגדים בעקבות הבגידה.
מהי טראומת בגידה
"טראומת בגידה" שונה מאוד מסוגים אחרים של טראומה (כמו בעקבות תאונה, מלחמה, פיגוע, פשיטת רגל, אסון טבע וכדו'), מכיוון שהיא כוללת לא רק את חוויית השבר והניפוץ של החיים כפי שהאדם הכיר אותם לפני התרחשות האירוע הטראומתי, אלא גם, ביחד עם זה, את החוויה של בגידה על ידי מישהו שיש לך אתו מערכת יחסים מרכזית, שהוא דמות התקשרות ראשונית, כגון הורה, מטפל, אפוטרופוס, בן-זוג, או אחר משמעותי, או אדם אחר שעליו מסתמכים לתמיכה וביטחון. לא מדובר על אדם זר אלא מישהו שאתה אוהב עמוקות, שאתה קשור אליו רגשית, ובחיים לא היית יכול לחשוב על אפשרות שיעשה לך דבר כזה.
במערכת יחסים נרקיסיסטית בגידה היא הנורמה. וכשאני אומרת בגידה, אני מתכוונת לבגידה בכל המובנים: שקרים, רמאות, בגידה כלכלית, בגידה רומנטית, הזנחה רגשית, התעללות רגשית (ו/או פיזית אם קיימת).
האמון התרסק לחלוטין, התנפץ. זה לא רק שמישהו בגד ושיקר, זה גם שמישהו מעל בחובות הבסיסיים שלו כבן-זוג, שאמור להיות אכפתי ואמפתי ושמכוון אל היחסים. וזה מה שהכי כואב.
ביחסים נרקיסיסטים הפרת אמונים מתקיימת על בסיס יומיומי.
אובדן אמון נובע לא רק מבגידה, אלא גם מכך שלא רואים אותי ולא שומעים אותי ולא מעריכים אותי, שעושים עלי מניפולציות, שאני אובייקט למילוי צרכים של מישהו אחר ותו-לא, שיש מעט מאוד התייחסות, אם בכלל, לצרכים שלי, והשקרים הקטנים (והגדולים), המניפולציות הרגשיות, והאשמה שלא בצדק – לאחר זמן לא רב, אנו מפסיקים לתת אמון בהכל, לא נותנים אמון באף אחד וגם לא בעצמנו.
אז, אובדן של אמון במערכת יחסים נרקיסיסטית זה לא רק אובדן אמון בבנאדם אחד מסוים, זה יותר אובדן אמון אקזיסטנציאליסטי (קיומי).
איך זה קורה?
ביחסים הנרקיסיסטים, מטילים בך ספק כל הזמן, משתיקים אותך, אומרים לך שאת.ה טועה, שהרגשות שלך לא רלוונטיים או לא נכונים, שמה שאת.ה רוצה/מבקש.ת זה יותר מידי, שלרצות זה אנוכי – כל זה ביחד גורם לכך שאנו "קונים את הנרטיב המעוות הזה לגבי עצמנו, מאבדים את האמון בעצמנו ומפסיקים לסמוך על עצמנו.
איך אפשר לסמוך על עצמנו כאשר האמת שמוצגת לנו היא שאנחנו לא יכולים לסמוך על עצמנו?
מהם הביטויים של אובדן אמון לאחר מערכת יחסים נרקיסיסטית?
מאבדים אמון באינסטינקטים שלנו ובשיפוט שלנו וכל הזמן מטילים בהם ספק.
זה באמת האובדן הגדול ביותר, כי זה מפריד אותנו מעצמנו ומבטל את מה שאנו יודעים כלפי העולם, ומפריד אותנו מן התחושות שלנו.
הלחץ של הנרקיסיסט והמשוכנעות שלו, הלחץ של כל "המאפשרים" מסביב, גורמים לנו להאמין שאנחנו טועים, גורמים לנו להפסיק לסמוך על עצמנו. אנו מהססים כשצריכים לקבל החלטה, לבטא דעה, ושואלים אנשים אחרים כדי לקבל אישור.
אובדן האמון באינסטינקטים שלנו ובכושר השיפוט שלנו פוגע בנו בתחומים רבים בחיים.
מאבדים אמון ביכולות ובמסוגלות שלנו.
גם אם לפני מערכת היחסים הנרקיסיסטית הייתה לאדם תחושת מסוגלות מאוד חזקה, והתפיסה עצמית כבעל.ת-יכולת, בתוך מערכת היחסים, לאורך זמן, בגלל שהנרקיסיסט/המתעלל תמיד חייב להיות "יותר ממך", בגלל שהוא בעל תחושת עליונות בלתי ניתנת לערעור, הוא, עם הזמן, מצליח להטמיע את הנרטיב שאת או אתה פחות ממנו. שוב שוב את שומעת "את לא יודעת מה את עושה", "את לא מסוגלת להעביר את הכוס מכאן לכאן", "תני לי לעשות את זה…" – אם את.ה שומע.ת את זה מספיק פעמים את.ה מתחיל.ה להפנים את התחושה של חוסר מסוגלות. זה גם מאוד מתיש אם כל הזמן את צריכה להוכיח את עצמך ולשכנע את האדם הזה שאת יכולה לעשות משהו.
וגם כשאת יודעת שאת כן יכולה, הוא ממשיך לומר לך שאת.ה לא יכול.ה שוב ושוב. הוא לא יכול לסבול שתהיי "מסוגלת" שתהייה לך תחושת מיומנות ויכולת, ולכן עושה גזלייטינג. עם הזמן את אפילו לא מרגישה שאת יכולה לעשות דברים בסיסיים. והספק הזה מתפשט לכל התחומים בחיים, גם למרחבים שבהם הנרקיסיסט.ית לא נמצא.ת: בעבודה, במפגשים חברתיים ואפילו בתחביבים.
אובדן אמון באינסטינקטים שלנו וחוסר-אמון עצמי, חוסר-אמון במסוגלות שלנו, גורמים לנו לאבד את הביטחון העצמי שלנו, גם אפילו אם הייתה לנו מנה די-גדולה ממנו לפני כן. כשאדם יוצא ממערכת יחסים שבה אומרים לו כל הזמן ש"את.ה לא מספיק טוב.ה", ש"את.ה פגומ.ה" הוא מרגיש שבור, חסר-אונים, חסר-בטחון ומרושש נפשית.
מאבדים אמון באנשים
כשאנו מאבדים אמון באנשים באופן כללי, זה מאוד מקשה עלינו לבנות לעצמנו מערכת של תמיכה חברתית. קשה להתחיל חברויות, קשה לשתף אחרי שנים שלא סיפרת שום דבר לאף אחד ושמרת על מרחק, קשה מאוד לתת אמון באנשים שאינך מכירה. יש לך כבר תפיסה שאמון הביא אותך למקום לא טוב. אז את מפסיקה לסמוך על אנשים, על כולם.
בנוסף לכך, הנפגעים והנפגעות שיוצאים ממערכת יחסים נרקיסיסטית כבר הפנימו את הרעיון של "אני לא מספיק טוב.ה", אני חסרת יכולת/מסוגלות, והם מאמינים שאנשים אחרים יודעים יותר או טובים יותר.
חוסר אמון באנשים חדשים הופך להיות אסטרטגיה לשימור עצמי.
חוסר האמון הכללי שומר עלייך לא להתקרב יותר מידי לאף אחד. אם אינך מתקרבת לאף אחד אז לא יבגדו בך.
התוצאה היא שאינך יכולה לחוות חברויות קרובות, יחסים או אהבה. כי גם כשאת פוגשת מישהו ישר, אדיב, נעים ונחמד – את.ה עשוי.ה להמנע. וזה יכול לעצור אותך בהרבה מובנים. בעבודה, בפגישות עם אנשים חדשים ובקבלת תמיכה.
כשאנו לא סומכים על אנשים – אנו עושים הכל לבד, בעצמנו.
אובדן אמון בחיים עצמם
אובדן אמון בצדק ובהוגנות. חשדנות. הדברים שלימדו אותנו להאמין בהם, האמונות הבסיסיות שהיו לנו כשהיינו "תמימים", מושלכות לפח.
יחסים נרקיסיסטיים לוקחים מאיתנו אפילו את התחושה שלהתאמץ ולעבוד קשה זה בכלל משמעותי, או שכנות ויושר זה דבר משמעותי. כנ"ל לגבי יושרה. במיוחד אם הנרקיסיסט ממשיך להצליח, להיות מוערץ, מצליח כלכלית ואנחנו לעומתו נאבקים…
זה חודר לנשמה, יוצר תחושה של כבדות וחוסר אנרגיה, לפחות בהתחלה, ואפילו יש כאלו שמאבדים את המוטיבציה והרצון לנסות.
האם אמון יכול לחזור?
הבשורות הטובות, שאובדן האמון, אף שיכול להיות כרוני והופך להיות אסטרטגיה להישרדות, בחלוף הזמן, וזה גם יכול לקחת כמה שנים, אנו מתאוששים ומוצאים את עצמנו ואת הכוחות שלנו ואת האמון בבני אדם. אך זה לא יהיה בצורה שהיה פעם. היחסים שלנו עם אמון השתנו לעד. תמיד נהייה זהירים ונעמוד על המשמר ולא נתמסר אלא לאחר "הוכחה" שאפשר לסמוך על מישהו. לוקח זמן ועבודה קשה לבסס את האמון, ובקלות אפשר לשבור אותו. כן, יכולות להיות נסיגות. כאשר נתקלים בגזלייטינג אנו הרבה יותר רגישים לזה, כאשר ישנם טריגרים שיוצרים פלאשבקים רגשיים – האמון שלנו עשוי להתערער ולחזור אחורה כאסטרטגיית הישרדות. זה משהו שכנראה ילווה אותנו כל החיים.
עם זאת, הצורה של האמון הכי משמעותית היא האמון בעצמי. כשאנחנו מצליחים שוב להאמין בעצמנו, הכל יהיה קל יותר ואף יותר מזה. נוכל לתפוס את עצמנו כאנשים חזקים ולצמוח מן השבר, כעוף החול, לגבהים שאפילו לא חלמנו עליהם לפני-כן.
מקור: על חוסר-אמון קיומי כתוצאה ממערכת יחסים נרקיסיסטית : ד"ר ראמני